חוסר תמיכה.
אני בתקופת לחץ מטורפת, מבחינת הלימודים, אני כל הזמן חולה, דיכי, ואני ממש מאבדת את עצמי ומוותרת לעצמי בקלות.. והיום שדיברנו בטלפון הוא היה באחלה מצב רוח, ודיבר על המטווחים ובלהבלהבלה ואני גם ככה הייתי במצב רוח לא משו ואז התחלתי לבכות, הוא שאל למה ואמרתי שסתם זה בגלל הלחץ והעומס כנראה, וכל מה שזכיתי לו היה "אל תאדגי ביום שישי אני אחבק אותך ויהיה טוב". ואז חזר לחפור על דברים שלא ממש הקשבתי להם. כיאילו שום עידוד, שום תמיכה, שום אני מאמין בך... וזה כלכך מתסכל כי הבנאדם שצריך להיות הכי תומך וקשוב לא ממש שם לב לזה כשאני הכי צריכה אותו. אני לא רוצה לחכות עד יום שישי כדי לשמוע ממנו חצי עידוד, כשהוא היה עצבני בבסיס ניסיתי להגיד כל דבר אפשרי כדי להראות שאני תומכת בו והכל, ועכשיו? אוף זה כלכך מתסכל. ולעבור את התקופה הזאץ בלי תמיכה ועידוד ומישהוא שיחזיק אותך על הקרקע זה כמעט בלתי אפשרי.
אני בתקופת לחץ מטורפת, מבחינת הלימודים, אני כל הזמן חולה, דיכי, ואני ממש מאבדת את עצמי ומוותרת לעצמי בקלות.. והיום שדיברנו בטלפון הוא היה באחלה מצב רוח, ודיבר על המטווחים ובלהבלהבלה ואני גם ככה הייתי במצב רוח לא משו ואז התחלתי לבכות, הוא שאל למה ואמרתי שסתם זה בגלל הלחץ והעומס כנראה, וכל מה שזכיתי לו היה "אל תאדגי ביום שישי אני אחבק אותך ויהיה טוב". ואז חזר לחפור על דברים שלא ממש הקשבתי להם. כיאילו שום עידוד, שום תמיכה, שום אני מאמין בך... וזה כלכך מתסכל כי הבנאדם שצריך להיות הכי תומך וקשוב לא ממש שם לב לזה כשאני הכי צריכה אותו. אני לא רוצה לחכות עד יום שישי כדי לשמוע ממנו חצי עידוד, כשהוא היה עצבני בבסיס ניסיתי להגיד כל דבר אפשרי כדי להראות שאני תומכת בו והכל, ועכשיו? אוף זה כלכך מתסכל. ולעבור את התקופה הזאץ בלי תמיכה ועידוד ומישהוא שיחזיק אותך על הקרקע זה כמעט בלתי אפשרי.
