סופיה מה שאת מתארת קצת
מוכר לי ולצערי, ייתכן ועברת חוויה טראומתית מישהו נגע בך כשהיית ילדה, ראית את הוריך או מישהו באקט מיני ולא הבנת שהקריאות או הגניחות זה מהנאה ולא הבנת את זה מהידע הנלמד של ילדה, יכול להיות שזה משהו שאת ממש לא זוכרת, אני משהייתי קטנה ועד הצבא בערך גברים נגעו בגופי ללא הסכמתי או ששלא שאלו בכלל, כל כמה זמן זה היה קורה ע"י גבר אחר לא קשורים אחד לשני לצערי בטווח גדול של גילאים, במשך השנים בהתחלה לא ידעתי מה זה ומה עברתי עד שראיתי תוכנית בעניין ואז זה לא כמו היום שמעודדים לספר הכל, לא שהתביישתי הייתי בטוחה שלכולם זה קורה ושכולם יודעים על זה בעיקר ע"י הרופא ועוד כמה דמויות מפתח עכשיו לשמחתי זה לא היה פגיעה פיזי מוחשית וגם לא אחד מהחברים של אמי (שהתאלמנה) וגם לא קרובי משפחתי יכול להיות שאם היו מכאיבים לי אבל רובם או נצמדו אלי, התחככו בי ולאמא שלי ספרתי רק בגיל 23 בערך, פשוט חנכו אותי לעצמאות ולהתמודד לבד עם דברים למרות שבטח לא התכוונו למצבים כאלה אבל הייתי ילדה עכשיו זה התחיל באבא של ילדה בגן וכלה בנערים שרצו את אחותי (שאנחנו די דומות) שהסתפקו בי עכשיו הדבר גרם לי במשך השנים למצב שלהיות משותקת כשהייתי לבד במחיצת גבר כמעט בכל גיל הייתי בטוחה הנה שאם הוא ישים לב לנוכחות שלי אז הוא ירצה להתקרב לגופי, ולא הבנתי את כלומר בהכרה הבנתי למה זה אבל לא ידעתי שמה שעברתי פסול ואיך יכולה להתגבר על זה ובגלל השיתוק הזה והאי יכולת להגיד לא מילולית יצרו אצלם תחושה של הסכמה לקח לי הרבה שנים, להשתחרר מזה, ועדיין עד היום למרות שאני נהנית מגופי ומסקס לשמחתי גם ראיתי אהבה שהיא בריאה וקבלתי חינוך מיני ואהבת עצמך בצורה בריאה ופתוחה זה שאני קצת סתומה ושמרתי הכל בבטן זה כאילו אני אשמה, אבל אני לא כועסת על עצמי או על הסביבה שגדלתי בה כי לשמחתי חוץ מהעניין הזה וזה שאבא שלי נפטר שהייתי קטנה החיים שלי הוא טבולים בדבש והיתה לי ילדות שמחה ומאושרת
מתנצלת על האורך שגיתא נ.ב. ברור שלא בהכרח שזה מה שעברת אבל יכול להיות שזה פועל יוצא למשהו שאת אולי לא מודעת אליו שגיתא
סופיה