חוסר תאבון

[מנגינת הלב]

חוסר תאבון

ושוב אתם שומעים מהנודניקית הסדרתית

... הבעיה היא כזאת: מזה כשלושה שבועות אני חווה ירידה משמעותית בתאבון. מאחר שאני נמצאת בטיפול הילינג, חוסר התאבון הוא ריאקציה לטיפול, לפחות חלק מהתקופה האחרונה. אבל כבר עברו, כאמור, יותר משלושה שבועות מאז הטיפול האחרון (למעשה, השבוע יש לי טיפול נוסף), ואני עדיין מרגישה שאין לי תאבון- עד כדי דילוג על ארוחות. ממה זה נובע, ומה עלי לעשות. אשמח להשלים פרטים נוספים... תודה!!

 

[freearth10]

אם זה לא אחד הסימפטומים

לאיזושהי מחלה ׁ- חוסר תיאבון יכול להתלוות להרבה חסימות - וכדי לשים את האצבע על חסימה מסויימת נצטרך שוב קצת יותר פרטים. חוסר תיאבון יכול בהחלט לבוא כתגובה לטיפול, כרצון להתנקות ולהוציא את הרעלים החוצה ומאחר שיש לך השבוע טיפול הייתי שואלת את המטפלת שלך. היא מכירה אותך הכי טוב ויודעת גם מה היא עשתה ומה היתה כוונתה ומה יכולות להיות ההשלכות. עדכני אותנו לאחר הטיפול, מאיה

 

[רפי עשת]

חוסר תיאבון מול רעב

יתכן, שבזכות טיפול ההילינג, את מפתחת יותר מודעות עצמית ואז את מבינה, שלא כל חמיצות בפה = תחושת תיאבון מצריכה זלילה. רעב הוא מצב בו הגוף מבקש מזון. אם פיתחת מודעות, ואת מסוגלת (בניגוד לרובנו

) להבין מתי זה רעב - אשרייך וטוב (מאוד) לך. השאלה - האם פרט לתחושה של החמצת הארוחות, את מרגישה טוב? אם כן - כל מה שאמרתי למעלה - קחיהו כברכה!! רק אם יש תחושת חולשה - דרושה בחינה נוספת

 

[מנגינת הלב]

למאיה+רפי ולכל מי שבא לו לענות לי..

ראשית, תודה על ההתייחסות. עכשיו שאני אחרי הטיפול, אני יכולה לתת תמונה קצת יותר מלאה: לאחרונה, בעקבות הטיפול ודברים שעולים לרמת המודע (או סמוך לו), אני סובלת מבחילות וחוסר תאבון- אכילה עושה לי רע (!), וזה נהיה מן מעגל קסמים, כי אני נהיית קצת חלשה בגלל שאני לא אוכלת, אבל חוששת לאכול, כי אני מרגישה שזה רק יחריף את המצב, ולכן נהיית חלשה עוד יותר. למעשה, קצצתי את היקף צריכת המזון שלי ב-50% לפחות! אמנם אני מבינה שכל זה קורה רק בגלל שאני אולי מצוברחת ומדוכדכת יותר בחודש האחרון, ומותשת מתהליך הריפוי, כך שזו הסיבה שאני אוכלת הרבה פחות מהרגיל. מצד שני, חשוב לי לציין שעד לאחרונה לא הייתי משנה את הרגלי האכילה שלי כתוצאה מדכדוך (לא בצורה כ"כ משמעותית, על כל פנים). מה דעתכם???

 

[סאן רייז]

../images/Emo5.gif גם לי זה קרה ../images/Emo3.gif דעתי בנושא

כל מה שתארת עכשיו קרה לי ועדיין ממשיך לקרות כבר שלושה חודשים אני סוחב מטען כלשהו שבהתחלה חשבתי שזה חיידק בבטן שכתוצאה ממנו התחלתי לסבול מחוסר שינה, עייפות ,בחילות ,הקאות,שלשולים,צמרמורות ,צרבות,ירידה במשקל חוסר תיאבוןועוד כל מיני חולירות. זה הגיע למצב שלא יכולתי להסתכל על אוכל לא יכולתי לתפקד בלימודים לא היה לי מצב רוח ובקושי יצאתי מהבית מהפחד שחס וחלילה יתקוף אותי הכאב בכטן שוב. לאט לאט התחלתי להילחם בתופעה ולצמצם אפשרויות התחלתי בבדיקות דם ,צואה בדיקות גסטרואנטרולוג , ונשארה לי בדיקה אחת . כל הבדיקות יצאו שליליות מה שהביא אותי למסקנה שחלק גדול מזה הוא עניין של מטען רגשי או נפשי שאני סוחב והוא משפיע עליי . מאחר ולא היה לי מושג מאיפה כנראה משהו תת מודע התחלתי לעשות אלימינציות באוכל התחלתי לאכול מסודר ולא בשעות לילה . התחלתי לקחת אסידופולוס כדיי לסדר את מערכת העיכול ולאכול דברים בריאים, ולהירגע קצת . אחרי כמעט 3 חודשים יש שיפור אני אוכל מסודר ישן כמו בנאדם אבל עדיין כל פעם יש לי לפעמים כאבי בטן שמלחיצים אותי ופה נראה לי שטמונה הבעיה אצלי בכל אופן. עצתי לכי לרופא שיבדוק אם תראי שהכל שלילי תתחילי לעשות לעצמך ימים רגועים תעשי מדיטציה מקלחת חמה תקחי קצת RESCUE של פרחי באך ואל תתני לזה לקלקל לך תדברי על זה עם מישהו וברגע שאת נותנת להכל לצאת הדרך לפיתרון קרובה לי זה עזר מאוד. היום הורדתי מעצמי הרבה מאוד לחץ אני עושה טאי צ'י ומדיטציות אוכל מסודר ומנסה לקחת הכל באיזי ולקבל את המצב אולי זה יביא לפיתרון הסופי לשבת בבית בדיכאון זה קל מאוד וזה רק מחריף את המצב. זו דעתי ומה שקרה לי בכל אופן מקווה שעזרתי ותרגישי טוב

.

 

[רפי עשת]

עכשיו הוספת: זה מחליש אותך, כך שיש

לטפל בזה, באמת. בדקי קודם קונבנציונאלית = רופא וכו', כדברי "השמש העולה"

. אל תניחי לזה. וגם ל"שמש" - אם הבטן כואבת - משהו לא בסדר (הלוואי ואני טועה). לכן ממליץ לך להמשיך לבדוק את זה. אני לא מאמין (אישית, וסליחה אם כל אלה שחושבים אחרת ממני) שמתח יגרום לכאלה תגובות. לכן יש לבחון יותר לעומק. אם אותך זה לא מחליש אולי בחם את 'פטנט' הצום??!!. לך מנגינהל'ה - אולי תבצעי פעילות גופנית - אפילו הליכה מאמצת (אך - השאירי כתפייך רפויות, אחרת גבך יתפס). יכול להיות שהפעילות כבר תשפיע (אינשאללה)

+ אל תשכחי לספר כדי שנמשיך לחשוב יחד (בתקווה שבפעם הבאה רק תספרי שהוטב לך...).

 

[freearth10]

מתח - מחליש מאוד

היי רפי, מתח מחליש מאוד את האדם, מחליש את המערכת החיסונית ואיתה את מנגנון הריפוי, את כוח החשיבה והיצירה ולכן, אנחנו צריכים להתייחס אל המתח, אל מה שהוא רוצה לשדר לנו, לסיבה שהוא כאן ולנטרל אותו, כי חיים לצד מתח הם חיים מתוך חוסר ברירה, ממקום של אין בחירה שגורמת למצב של תקיעות. מאיה

 

[freearth10]

תהליך הריפוי

היי מנגינת הלב, תהליך הריפוי הוא אכן תהליך כואב, בו צפות המון הרגשות לא נעימות, אבל אין קיצורי דרך. עד היום טייחנו רגשות אלה וכשהן יוצאות החוצה הן יוצאות בכאב פיזי ורגשי ומפנות מקום לרגש חדש ולהבנה חדשה שתוביל אותנו קדימה. את מוצפת עכשיו בחוויות חדשות שלך קשה עדיין לקבל ולכן יש לך הרגשה של בחילה. לא הקאה של משהו רקוב החוצה, אלא בחילה והרגשה של גועל שנשארת איתך. עדיין אין לך את הכוח להוציא אותה מגופך. את כרגע במצב של מאבק בין שינוי לשליטה. השינוי יכול מאוד להפחיד. אנחנו הולכים אל מקומות אותם אנחנו לא מכירים. המצב הקיים ידוע, ואנחנו גם למדנו עם השנים לשלוט בו פחות או יותר. המצב הקיים ידרדר אותנו עוד יותר. המצב החדש יקדם אותנו לצמיחה אמיתית, אבל המחיר כבד וצריכים אומץ כדי להמשיך בו. הדרך שלך כרגע להלחם במצב החדש הזה - היא לא לאכול - כך שלא תרגישי בחילה. אבל אם לא תזיני את עצמך מאיפה תקחי את הכוחות להתמודד?בטחון בתהליך הריפוי - זה מה שאת צריכה כרגע. הפחד רק משתק אותנו ומכניס אותנו באמת למעגל סגור אותו קשה מאוד לפרוץ. ככל שתבטחי בעצמך יותר, תצמחי בריא יותר ועם שורשים איתנים יותר. כמי שעוברת היום תהליכים לא קלים של שינוי והתחדשות אני רק יכולה לאמר לך שזה שווה כל מאמץ. מאיה

 

[מנגינת הלב]

../images/Emo13.gif../images/Emo51.gif../images/Emo39.gif

בוקר טוב לכולם! למאיה, לרפי ול"שמש העולה", תודה רבה על ההתייחסות ועל העזרה. הערותיכם עזרו לי לעשות איזושהי אינטגרציה למה שקורה בחיים שלי כעת, ולהגיע לתובנות שבודאי יסייעו לי להתמודד עם מה שצפוי לי בתקופה הקרובה. the good news is: הרגשתי השתפרה מעט. אתמול בערב כבר אכלתי קצת, כדי להתחזק, לא אוכל "כבד", כי עדיין חששתי שלא אהיה מסוגלת לאכול אוכל כזה, אבל בכל זאת- אכלתי ארוחה, מה שלא עשיתי כבר כמה ימים טובים. אני מקווה שבשבוע הבא עלינו לטובה אחזור גם לפעילות גופנית, שויתרתי עליה בשבוע האחרון. בקיצור- המצב מתחיל להשתפר, ואני כמובן שמחה על כך (אני בטוחה שגם אתם תשמחו לשמוע..), ומיותר לציין שאני מקווה שזה ימשיך כך. מצד שני, מה שמטריד אותי זה שבחודש האחרון התופעה הזו באה בגלים. כלומר, מספר ימים שאני מרגישה בחילה, חולשה וחוסר תאבון, ואח"כ יש שיפור ואני חוזרת לאכול, עד הפעם הבאה. לאחר שהבאתי את הסיטואציה שלי לדיון כאן, אני מבינה שהתחושות שלי נובעות מפחד מפני השינוי הצפוי (בעקבות הטיפול והתהליכים שאני עוברת), ובכלל זה- הקושי לאכול. השאלה היא איך אתמודד עם זה להבא? אני לא מאמינה שלאלץ את עצמי לאכול יעשה לי טוב. נהפוך הוא! ברמה המעשית, מה עלי לעשות כדי שלא אפול למצב של אפיסת כוחות, ואז באמת לא אוכל להתמודד עם התהליכים שאני עוברת? עד כאן להפעם. שוב- המון תודה ו-

. שיהיה לכולנו יום נפלא ופורה!

 

[freearth10]

../images/Emo42.gif../images/Emo29.gifשמיים-ארץ../images/Emo39.gif

זו הרגשה כל כך מוכרת, התנודות הגדולות האלה. בסופו של דבר, מתישהו כשהם יתאזנו, תדעי שעשית צעד אחד גדול קדימה. זהו הביטוי הכי אמיתי למאבק הפנימי שבך. כל מה שבא באילוץ לא יעשה לך טוב. כל פעם שאת בתקופה קשה, שאלי את עצמך, מה זה רוצה להביע? מה המסר שאת אמורה לקבל, חשבי על מה שקרה אתמול או שלשום, על האיבר הזועק, נסי למצוא הקשרים, כשתביני מה פה קרה - התופעה תעלם. אמונה בדרכך החדשה - זה כל מה שאת צריכה. לי מאוד עוזרים משפטים חיוביים. יש משפט אותו אני כבר אומרת לעצמי חצי שנה ורואה אותו הולך ומתממש כל פעם ברמה אחרת. דמיון מודרך - דרך מופלאה להגשמה. פתחי את הבוקר בהדמייה של מקום אליו את רוצה להגיע. שימי יד על המצח ויד על הראש האחורי בדיוק מקביל למצח, עצמי את עינייך ונסי לדמיין איפה את רוצה להיות בעוד... נסי לשתף כמה שיותר חושים (ראיה, שמיעה,מישוש,ריח...) לפני שאת פותחת את עינייך נשמי שתי נשימות עמוקות ונסי להכניס את כל ההרגשה הטובה הזאת פנימה. אם את לא מתורגלת בהדמיות, בהתחלה תוכלי רק לדמיין במחשבות, אך עם התרגול תוכלי לראות גם את התמונות ולגרום למימושן. מאיה

 

[מנגינת הלב]

../images/Emo51.gif../images/Emo20.gif../images/Emo70.gif

למאיה- על הרבה, ויותר...! הדפסתי את התגובה שלך, כדי ליישם את מה שכתבת מעתה ואילך.