חוסר צדק

lightflake

New member
מסכים עם הניתוח בערך

אני מאמין שיש דרך קלה
רק לא תמיד מוצא אותה
 
התרופה הטובה ביותר

היא להימנע.
לא להגיע למצב של התקלות במשהו אכזרי.

אבל.
אם נתקלים, ככל שאנחנו מפותחים יותר רוחנית, האינטלקט שלנו יודע להגיב ספונטנית בצורה נכונה.
ממליץ על הבהאגאוואד גיטה.
"יוגה סטה, קורו קארמאני".
כשאתה מבוסס בהוויה הטהורה, אז בצע את הפעולה שלך.
 

lightflake

New member
לא נראה לי שאפשר להמנע

אפילו לפתוח חדשות ולראות אכזריות... קשה להתעלם לגמרי
 

lightflake

New member
ברור שזו פרשנות שלי

וברור גם שאין לי אפשרות לשפוט נכונה את המציאות כי אני רואה רק חלקיק קטן ממנה

And yet...
 
לאו דווקא.אם רואים חוסר צדק ואכזריות סימן שמא

מאמינים שרואים נכונה את המציאות ולא רק חלקיק קטן. מאמינים שהאוביקטים שלפניי ממשיים, והיחסים ביניהם ממשיים, והקשר שלהם אליי ממשי.
מאמינים באמונות ובידע מהו צדק ומהו טוב ורע.
ואולי זה נכון? אולי באמת יש ערכים מוחלטים שכאלה, או בקירוב? מי אמר שלא?

אם העדיפות הראשונה היא שברור שזו רק פרשנות וחלקיק, אז ממילא רואים יותר מאותו חלקיק. רואים לפחות עוד חלקיק שהוא הצד של המתאכזר או הגורם לחוסר הצדק.
ואז רואים את שני הצדדים יחדיו כחלקיק מעט יותר גדול. אז נפתחת האפשרות לכך שאין פה חוסר צדק. או חלוקה ברורה של טוב ורע, נכון ושגוי. כי כל אוביקט יצור חש מסכן בסך הכל רוצה להיטיב עם עצמו.

אם העדיפות הראשונה היא ידיעה עצמית, אז בככככלללללללללללל
 
שני דברים

הראשון הוא ההבנה השכלית כי חוסר צדק ואכזריות הם פרשנויות למציאות, ולא המציאות עצמה. בדיוק כמו צדק וחמלה. כלומר, הם קיימים בתוכנו בלבד, בתור סיפור.
בגלל שזה לא באמת עוזר לאף אחד, הדבר השני הוא לזכור את המציאות. להיות בהרגשה. אם יש כעס או עצב, להיכנס לתוכו, להיות בו.
לא בצורה של רחמים עצמיים או של נכון ולא נכון, אלא בצורה של הסתכלות לתוך עצמנו, לנקודה הכועסת או העצובה, להיכנס לתוכה ולשהות בה כפי שהיא. להיות מודע להרגשה הזו בכל נימי נפשנו.
זה תרגיל מאוד קשה, כי השכל ינסה לתרץ והרגש ינסה להקהות, וכל הגוף ינסה להתנגד. לפעמים ההתנגדות היא ממש פיזית, בצורה של רעד או בכי, אבל זה בסדר, זה חלק מזה.
בסופו של דבר, השהייה הזו מטהרת, היא מנקה מאיתנו את ההתנגדות, כי כפי שכבר כתבתי, ההתנגדות נוטה להיעלם ברגע שמקבלים אותה.
חשוב מאוד לזכור לא לחפש "פתרונות" בתוך זה - לא איך להקל על העצב או להעלים את הכעס, כי זו בריחה, זו התנגדות לקיומם.
אני לא יכול להגיד שזה "עוזר" או "פותר" משהו, כי אין כאן מה לפתור. אבל כשמצליחים לעשות זאת, כשמשלימים עם ההתנגדות, השלווה עשויה לחזור.
אם בוחרים ללכת בדרך זו, הדבר החשוב ביותר הוא לזכור להיות מודע, כי אם מאבדים את המודעות בדרך, עלולים להיסחף לרחמים עצמיים, שגם הם בריחה מהרגש עצמו.
בזהירות ובתשומת לב, זו השיטה, כאן ובכל מקום אחר.
 

fenugreek

New member
פשוט מאוד

משננים לעצמנו שזה אשליה, וגם צדק זה אשליה, וגם המחשבות שלנו זה אשליה וגם אנחנו עצמנו זה אשליה וגם השינון שלנו עצמו הוא אשליה
 
למעלה