חוסר מעורבות

[ב י י ש נ י ת א ח]

חוסר מעורבות

אני קוראת פה סיפורים על מעורבות של החמות בחיי המשפחה, אז ככה אני סובלת מההיפך, כלומר חוסר מעורבות וזה מציק לי. כלומר יש לי ילדים והכל וכואב שלי שהסבא והסבתא שלהם אף פעם לא באים לבקר, לא משקיעים, חיים את החיים שלהם בבועה שלהם, מתקמצנים ולא נותנים לנכדים שקל למרות שיש להם, כאילו הם מתרחקים כדי שלא נבקש מהם. כל פעם יש להם תרוצים שונים למה הם לא באים, הסבתא עושה טובה שמתקשרת פעם ב..וכל פעם מתרצת את זה שהם לא באים(הם ניידים ואנחנו לא) בתרוצים מפגרים שאני לא ארשום כאן כדי שלא יזהו. וזה לא שאני ביחסים גרועים איתם או משהו פשוט הם כאלו. אני נזכרת בימי ילדותי הייתי ממש חיה אצל הסבים וכאן כזאת קרירות שפשוט כואב לי על הילדים שלי.

 

[טיפטיפ שלי]

אין ספק שזה לא נעים...

אבל מה לעשות? לא תוכלי לשנות אותם... איך בעלך מגיב לכך? לו זה מפריע? איך הם היו כהורים? מעורבים או גם מנותקים? יש להם עוד נכדים? איך הם מתנהגים אליהם? ולך יש הורים? איך הם לילדייך?

 

[חן של שי]

עדיף שלא יתייחסו מאשר שיעשו רושם שמתייחסים

גם אצלינו ככה. כשאנחנו אחד על אחד נגיד מגיעים אליהם הבית, אז חמותי לא שמה פס על ילדיי. וכשליד האנשים למשל נפגשים באירועים או שמגיעים אליהם אורחי םאנחנו שם, אז חמותי הופכת להיות הסבתה הכי טובה בעולם. מציע אוכל לילדיי, מנשקת אותם ומחבקת. בקיצור הצגה אחת גדולה.שיהיו כמה שיותר רחוק יותר טוב.

 

[shayli11]

אצלנו זה בדיוק הפוך ב180 מעלות

אצלנו חמותי פשוט נדבקת לוריד שלנו ובעלי בעד זה ולא אומר להם כלום בנידון אני הייתי מעדיפה חמות שלא מתייחסת מאשר כמו שלי שנדבקת ומתעלקת לך על הנשמה

 

[אמא לבוגרים]

שביל הזהב

שום קיצוניות אינה טובה. צריך יחסים של חיי ותן לחיות, אבל כן שיתוף ,התייעצות הדדית, ולעיתים עזרה הדדית. מדגישה את ההדדיות.

 

[ב י י ש נ י ת א ח]

הם לא היו כך

הנתק נהיה הדרגתי, מאז שנהיו להם הרבה נכדים הם שמים **** בעלי שונא שאני מדברת על ההורים שלו, כל שיחה על ההורים שלו גורר האשמה על ההורים שלי.

 

[klasica]

אז עכשיו הוספת פרט מאד חשוב

לא סיפרת גם בני כמה הם הורי בעלך. ונכדים עם כל השמחה והאהבה הם גם מעייפים נודה על האמת. אם אתם נופלים שדודים ומקטרים, מה יאמרו אנשים בני50, 60 ומעלה? פעם שאלו את בורג הזקן ז"ל, איך הוא מתמודד עם כל כך הרבה נכדים, הוא ענה כשם באים זה המון נחת, כשהם הולכים זה א-מחייה , כלומר, הקלה גדולה. יש לי תחושה, שההרגשה שלך כאילו הורי בעלך לא רואים את ילדיכם ממטר היא סובייקטיבית, מאחר ואת מציינת לבד שהם לא היו כך, אלא מרגע שנולדו להם עוד נכדים, מהווה עדות שהם כן אוהבים ולא מסוג האנשים הקרים , וצריך לחלק את האהבה הזו להרבה, אז בעיניך לפתע חלה ירידה במה שאת מכנה התעניינות, את כאמא רוצה שכל האהבה תיפול בחיק ילדייך, ואילו האחרים רוצים אותו הדבר, לקנות מתנות ל4- 5 ויותר נכדים גם מצריך תקציב גדול, לא יודעת מה מצבם הכלכלי של חמייך, ובינינו , הם צריכים גם לשמור לעצמם לימי סגריר, ומגיע להם לפעמים גם להנות מהחיים . ועכשיו לעניין ההתעניינות, אחד הדברים שאמרתי לילדי - יקרים שלי, כשאני שואלת אתכם בטלפון מה שלומכם, אני מתכוונת לכך אני לא שואלת לצאת ידי חובה, כשאני מקבלת תשובה בסגנון הכל בסדר גמור, והכל דבש, אני מקבלת את הדברים כפשוטם, ואני שמחה ועליזה, אין לי כחמות שום רצון להתחרטט ולחטט , כי מכל מקום אצא הרעה המתערבת והפולניה . כשאתם רוצים שיתעניינו, ספרו ושתפו, אנחנו לא נביאים , רע לכם, ספרו ושתפו, אולי נוכל לעזור ואולי לא, אבל שימשנו כתף ואוזן קשבת , ואולי גם לתת עצה מרגיעה וגם זה משהו, אם אינכם רוצים לשתף, אל תבואו בטענות שלא מתעניינים. אנחנו כהורים תמיד דואגים גם כשאתם בני שלושים ארבעים ואם זוכים אז גם כשאתם בני חמישים , פשוט למדנו מנסיון החיים, לא להתערב. אז כמו שכתבה כאן דורית, החיים להורים קשים, החיים לחמים וחמיות קשים כפליים, כי כשהם מתעניינים לא טוב, כשהם לא מתעניינים גם לא טוב. מאחלת לכם שתזכו ותחוו את חוויית החמיות, ותיזכרו כאן איך קיטרתן, ותאמינו לי גם אם נדרתן את כל הנדרים בעולם שלא תעשו את מה שלא אהבתן, זה יעזור, בתנאי שקיבלתן כלה חכמה נבונה שלא תבחן אתכן בזכוכית מגדלת על כל קליפת ביצה שאתן דורכות עליה . תאמינו לי אני מדברת מנסיון.

 

[אוסה]

זה לא נעים........

אבל ילדים יודעים להעניק חזרה למי שנותן להם חום ואהבה.

 

[דוריתר]

זה מה שנקרא קשים חיי החמים והחמיות

יש לי שאלה, האם יש להם עוד נכדים? ולמה אני שואלת, כי יש לי חברה, שבתה וחתנה שלהם אין ילדים, ניתקו איתה ועם בעלה את הקשר, מאחר וטענו שכאשר הנכד מגיע עם הוריו למפגשי משפחה (יש לציין כי זה הנכד הראשון והיחיד בנתיים שנולד להם), הסבא והסבתא נותנים את תשומת הלב המירבית לילדון אי לכך, נגרעת מהם תשומת הלב (הם ללא ילדים ואנשים בוגרים) . נשמע הזוי, מופרך, אבל יש גם כאלה מה לעשות? אז יכול להיות שחמך וחמותך מפחדים להכוות. לכי תדעי, מי ייעלב להם וינתק את היחסים איתם . ואגב, לא כל הילדים שמקבלים גם מחזירים חזרה, או אפילו זוכרים. גם לא נכדים למרבית הצער.

 

[פרצלה]

האם אותם מבוגרים

שמקנאים בנכד הקטן הם אנשים שאובחנו כמוגבלים שכלית?

 

[טרום כלה]

לא נורמלים בלשון המעטה../images/Emo191.gif

 

[אמא לבוגרים]

את שואלת או קובעת ? זה ברור לא?

 

[ב י י ש נ י ת א ח]

במקרה שלהם לא זו הסיבה

הם לא טיפוסים משקיענים גם לא בילדים שלהם. כל מה שהם עושים זה לסמן V כמו למשל לתת סכום מגוכך לחתונה. אבל מה שמפריע לי אני לא מדברת על כסף שהם לא נותנים, שהם לא עוזרים בשיט עם הילדים. בהתחלה פעם ב..עכשיו בכלל לא בתואנה של תרוצים מביישים. לא נורא הם כבר יקבלו את זה בבומרנג.

 

[eti911]

אצלי זה בדיוק אותו דבר!

ההורים שלו לא מתעניינים, לא באים וההורים שלי- סבא וסבתא לכל דבר.. זה פשוט הפסד שלהם, אין כ"כ מה לעשות..בסופו של דבר הילדים לומדים לזהות אהבה, ומחזירים בהתאם. גם אם ננסה "להאהיב" אותם על הילדים- הילדים מרגישים..

 

[טרום כלה]

אולי במקרה שלך קצת קשה להם לטוס ??

אולי אין להם כסף ? אולי הם מבוגרים ? אל תשכחי שהמרחק בינכם הוא לא המרחק בין ירושלים - תל אביב , וגם לא בין נהריה - אילת ....

 

[eti911]

אני לא מדברת רק על השנתיים האחרונות

שבהן אנחנו בחו"ל, אנחנו נשואים שמונה שנים. חוץ מזה, יש גם טלפון.. ובנוגע למה ששאלת- הם מאוד אמידים, גרים בבית פרטי עם מס' קומות, וחמותי היתה בנופש לפני שבועיים, במרחק שעתיים טיסה מאיתנו..

 

[טרום כלה]

טוב את זה לא כתבת בעבר

אז הכל נראה היה אחרת...... כנראה שבמקרה שלך הם אכן מגעילים. וחבל. הם רק יכלו להרוויח .

 

[אולגה9]

אצלי זה בדיוק אותו דבר

יתכן ואינך שמה לב והוריו נותנים בדיוק אותו דבר מבלי להבליט את זה אובכן ביתי יוצאת לעבודה בשעה שש בבוקר .יש לה שני ילדים וכל בוקר נסעת שני אוטובוסים כדי להספיק ללהגיע ולטפל בילדים בבוקר עוד לפני שהיא יוצאת מהבית אף פעם לא נתתי שום מתנה כי מצבי פחות טוב ממצב הורי הבעל יתכן שלא היתי שמה לב לזה עד שהנכדה הראתה לי מתנה מאוד יקרה וכששאלתי ממי זה היא אמרה לי בפרוש מהסבתא שנותנת מתנות זה לרגע נתן לי חומר למחשבה אולם ךלאז הבנתי שכל לאחד נותן מעצמו כפי יכולתו.

 

[טרום כלה]

גם סוכריה זה נחשב

ואם אין לך כסף - תתני סוכריה. הילד מבין את היחס כפי שנותנים לו אותו. ואם את נותנת ים של כסף להורים, אבל מעט אהבה לילד הוא גם יאהב אותך בחזרה - רק מעט.

 

[eti911]

אבל זה לא שהיא נותנת

פחות.. אנסה להסביר: מעולם לא ביקשתי מתנה. מדובר בהתעניינות של לרצות לדבר עם הנכדים בטלפון. הנה, עכשיו אנחנו מגיעים לארץ וביקשנו מהם ומהוריי לעזור לנו בחיפוש דירה. הם ישר אמרו "איך נעזור לכם..?" ואמרו ש"**** (אבא שלי) יחפש" זה העניין של להעניק תשומת לב. לומר "אל תבואו אלינו, אבל לא נעזור לכם בחיפוש דירה" זה די מעליב..(אחרי שלא ראו אותנו שנה..) או לומר שהילדים שלנו עושים רעש ולכן לא נבוא לליל הסדר, אבל ילדיה של גיסתי כן יבואו (הילדים שלה בהפרש חודשיים מכל ילד שלי)- זה מאוד מעליב! גם הילדים שלה "רעשניים"! וגם אם זה לא היה כך- אותי למדו שלא עושים איפה ואיפה בין ילדים. אלו הנכדים שלכם! ***** אגב, ההורים שלי (איך לא) מצאו לנו דירה אתמול!!*******