נתנאל 123456
New member
חוסר יכולת להתבטא.
יש לי בעיה אני לא יודע איך להסביר את עצמי בעל -פה, למשל אם מדברים איתי אני יודע לדבר אבל אני קשה לי. כאילו אני לא מצליח לסדר את התשובה בראש.
ובגלל זה אני כל הזמן מצטט מספרים. וזה מרגיז מאוד אנשים. הם מכנים אותי בור כאילו אני יש לי זיכרון צילומי אבל אני לא מבין. כי אני קשה לי להסביר מה אני
מבין בעל פה. אלה יכול להסביר מה אחרים הבינו. אבל שאני עם אמי אז אני מצליח אבל אני מגמגמם. ואז שמסתכלים עלי אני נורא כועס ומתבייש אני כועס על עצמי.
שאני מדבר מהר, יותר מידי ולא מבינים. והכי גרוע - זה שאני לא יודע איך להסביר לא יודע. למשל אני קורא טקסט אז אני יכול להביא פירוש אחר מכל ספר, אל יש
לי פירוש משל עצמי אפילו יפה יותר, ואזה הכול נתקע לי, ומתבלאגן ואני מגמגמם כמו איזה דביל, ובגלל זה אני מפחד לדבר עם בני האדם כי יציחקו עלי, וזה קרה.
שהסתלבטו עלי. גם שהייתי במספרה או בכלל. יש לי מין פוביה מלדבר עם אנשים בעל פה אני ממש לא יכול. אפילו דברים פשוטים כמו שליח בא, אני פותח הוא מדבר איתי
אני מסתכל לוקח תדברים והולך. או אומר ביי כמו איזה דביל. בגלל זה המטפלת שלי רוצה שאני ילך לקלנאי תקשוןרת וכל מיני שיטויות ואני נגד זה, -אבל אני לא אוהב להתווכח.
-היא מתחילה עם לשון חלקה. ואז אני מגיב לה. אבל היא תמיד בעמדת כוח כי הורי מצדיקים אותה. בקיצור - אני לא מדבר כבר שנים כמעת עם אף אחד, אני קצר ולעניין רק
עם בני משפחה הרבה כי הפ לא צוחקים עלי לפעמים כן, ומכנים אותי " טומטום" או " עגל" בעיקר אבי כי אאני בולע מילים וזה מעליב הוא כבר לא עושה את זה הרבה,אבל הוא מתעצבן
כי זה מתסכל אותו שאני לא כמו כולם. הוא אומר לי אתה כמו ילד בן - ארבע למה אתה עושה לי ככה בושות? ממש מעליב. והוא לא אכפת לו ממשיך. אבל אמא לוקחת אותו לשיחה.
מחטיפה לו והוא נרגע. קיצור רציתי לשתף אותכם, כי אני לא אספגר, גכל הזמן אומרים לי אתה תפקוד גבוהה מאוד אבל אני ממש ממש לא!!. אני מוגדר תפקוד בנוני- נמוך עם יכולות
שכליות טובות הם כינו את זה בשם " תסמונת סוואנט" יש לי בעיות ביום יום אני לא מתפקד, יש לי " בעיות תקשורת" אני לא מדבר, הם אומרים שאין לי רגשות מפותחים שאני לא מבין
מה קורה סביבי. שאני עסוק רק בתחומי עניין שלי. וזה לא נכון אבל הם בשלהם. קיצור רציתי לפרוק מה אני מרגיש.
יש לי בעיה אני לא יודע איך להסביר את עצמי בעל -פה, למשל אם מדברים איתי אני יודע לדבר אבל אני קשה לי. כאילו אני לא מצליח לסדר את התשובה בראש.
ובגלל זה אני כל הזמן מצטט מספרים. וזה מרגיז מאוד אנשים. הם מכנים אותי בור כאילו אני יש לי זיכרון צילומי אבל אני לא מבין. כי אני קשה לי להסביר מה אני
מבין בעל פה. אלה יכול להסביר מה אחרים הבינו. אבל שאני עם אמי אז אני מצליח אבל אני מגמגמם. ואז שמסתכלים עלי אני נורא כועס ומתבייש אני כועס על עצמי.
שאני מדבר מהר, יותר מידי ולא מבינים. והכי גרוע - זה שאני לא יודע איך להסביר לא יודע. למשל אני קורא טקסט אז אני יכול להביא פירוש אחר מכל ספר, אל יש
לי פירוש משל עצמי אפילו יפה יותר, ואזה הכול נתקע לי, ומתבלאגן ואני מגמגמם כמו איזה דביל, ובגלל זה אני מפחד לדבר עם בני האדם כי יציחקו עלי, וזה קרה.
שהסתלבטו עלי. גם שהייתי במספרה או בכלל. יש לי מין פוביה מלדבר עם אנשים בעל פה אני ממש לא יכול. אפילו דברים פשוטים כמו שליח בא, אני פותח הוא מדבר איתי
אני מסתכל לוקח תדברים והולך. או אומר ביי כמו איזה דביל. בגלל זה המטפלת שלי רוצה שאני ילך לקלנאי תקשוןרת וכל מיני שיטויות ואני נגד זה, -אבל אני לא אוהב להתווכח.
-היא מתחילה עם לשון חלקה. ואז אני מגיב לה. אבל היא תמיד בעמדת כוח כי הורי מצדיקים אותה. בקיצור - אני לא מדבר כבר שנים כמעת עם אף אחד, אני קצר ולעניין רק
עם בני משפחה הרבה כי הפ לא צוחקים עלי לפעמים כן, ומכנים אותי " טומטום" או " עגל" בעיקר אבי כי אאני בולע מילים וזה מעליב הוא כבר לא עושה את זה הרבה,אבל הוא מתעצבן
כי זה מתסכל אותו שאני לא כמו כולם. הוא אומר לי אתה כמו ילד בן - ארבע למה אתה עושה לי ככה בושות? ממש מעליב. והוא לא אכפת לו ממשיך. אבל אמא לוקחת אותו לשיחה.
מחטיפה לו והוא נרגע. קיצור רציתי לשתף אותכם, כי אני לא אספגר, גכל הזמן אומרים לי אתה תפקוד גבוהה מאוד אבל אני ממש ממש לא!!. אני מוגדר תפקוד בנוני- נמוך עם יכולות
שכליות טובות הם כינו את זה בשם " תסמונת סוואנט" יש לי בעיות ביום יום אני לא מתפקד, יש לי " בעיות תקשורת" אני לא מדבר, הם אומרים שאין לי רגשות מפותחים שאני לא מבין
מה קורה סביבי. שאני עסוק רק בתחומי עניין שלי. וזה לא נכון אבל הם בשלהם. קיצור רציתי לפרוק מה אני מרגיש.