חוסר התחשבות
היום אחרי הצהרים פגשתי במקרה ברחוב את מנהלת בית הספר שבו אני עובדת והיא עם חיוך מאוזן לאוזן אומרת לי " יקירתי יצאה לך מערכת נהדרת !! רק שעת אפס אחת " שעת אפס = 07:15 הגנים / בית הספר של הילדים = 08:00 .. אני אמרתי לה מבין הדמעות ( באמצע הרחוב ) את כל אשר על ליבי.. אמרתי שלא ביקשתי יום חופשי ספציפי, לא ביקשתי לסיים עד שעה מסוימת באף יום, לא אמרתי אף מילה על שלוש פעמים בשבוע שאני בבית הספר עד ארבע, לא אמרתי אף מילה על שעתיים עבודה מ 12:00 עד 14:00 ביום ו´ ( מה שלא חוקי ברמת אירגוני המורים ) וכל מה שביקשתי זה להתייחס אלי כאל בן אדם ולא כאל בורג במערכת ולהתחשב בעובדה שאני מגדלת לבד שני ילדים.. ורק לא לתת לי שעות אפס.. אומרת לי קחי איזה נערה שתקח אותם לגן ולביה"ס , אמרתי הילדים האלה רואים רק אנשים שלוקחים אותם אמא שלומדת / עובדת / בודקת מכינה.... הדבר הכי יציב היה שכשקמים בבוקר אמא נמצאת ומכינה, אוספת שיער, מלבישה מאכילה ושולחת בבוקר ילד שליו ורגוע היא רואה אותי בוכה ואומרת.. את לוקחת את זה באופן נורא רגשני.. אמרתי לה כמו שאת העבודה שלי אני עושה מכל הלב !!! היא אומרת את החלטת לגדל ילדיך לבד.. תתמודדי.. פה נעתקו מילים מפי .. מאיפה החוצפה ? ! מאיין לה עם מה אני מתמודדת ??!! אין לה מושג ירוק במה מדובר !!! הסיום היה שהיא תנסה לעזור לי אבל ההרגשה שלא התחשבו בבקשתי.. הוציאה לי את כל הרוח מהמפרשים והאמינו לי שאני מהמשוגעים האלו.. אלו שנותנים את הנשמה לעבודה !! ( ומצפים למעט התחשבות ) הדס הכועסת !!!
היום אחרי הצהרים פגשתי במקרה ברחוב את מנהלת בית הספר שבו אני עובדת והיא עם חיוך מאוזן לאוזן אומרת לי " יקירתי יצאה לך מערכת נהדרת !! רק שעת אפס אחת " שעת אפס = 07:15 הגנים / בית הספר של הילדים = 08:00 .. אני אמרתי לה מבין הדמעות ( באמצע הרחוב ) את כל אשר על ליבי.. אמרתי שלא ביקשתי יום חופשי ספציפי, לא ביקשתי לסיים עד שעה מסוימת באף יום, לא אמרתי אף מילה על שלוש פעמים בשבוע שאני בבית הספר עד ארבע, לא אמרתי אף מילה על שעתיים עבודה מ 12:00 עד 14:00 ביום ו´ ( מה שלא חוקי ברמת אירגוני המורים ) וכל מה שביקשתי זה להתייחס אלי כאל בן אדם ולא כאל בורג במערכת ולהתחשב בעובדה שאני מגדלת לבד שני ילדים.. ורק לא לתת לי שעות אפס.. אומרת לי קחי איזה נערה שתקח אותם לגן ולביה"ס , אמרתי הילדים האלה רואים רק אנשים שלוקחים אותם אמא שלומדת / עובדת / בודקת מכינה.... הדבר הכי יציב היה שכשקמים בבוקר אמא נמצאת ומכינה, אוספת שיער, מלבישה מאכילה ושולחת בבוקר ילד שליו ורגוע היא רואה אותי בוכה ואומרת.. את לוקחת את זה באופן נורא רגשני.. אמרתי לה כמו שאת העבודה שלי אני עושה מכל הלב !!! היא אומרת את החלטת לגדל ילדיך לבד.. תתמודדי.. פה נעתקו מילים מפי .. מאיפה החוצפה ? ! מאיין לה עם מה אני מתמודדת ??!! אין לה מושג ירוק במה מדובר !!! הסיום היה שהיא תנסה לעזור לי אבל ההרגשה שלא התחשבו בבקשתי.. הוציאה לי את כל הרוח מהמפרשים והאמינו לי שאני מהמשוגעים האלו.. אלו שנותנים את הנשמה לעבודה !! ( ומצפים למעט התחשבות ) הדס הכועסת !!!