חוסר התאמה

חוסר התאמה

היי
סוג של סמויה. לא יודעת אם זה הפורום המתאים, אבל מנסה.

אנחנו קבוצה של חבר'ה בגילאים קרובים, אם כי חלק מעט יותר מבוגרים וחלק נמצאים במקומות שונים בחיים - חלק עדיין סטודנטים (גם לתארים מתקדמים), כשמה שהכי בעייתי זה הפער הכלכלי - כמו שכתבתי בכותרת. אני מניחה שזה משהו שקיים בכל חבורה, שתמיד יש את אלו שמבוססים יותר מול אלו שמבוססים פחות, אבל אצלנו זה יותר בעייתי כי אף אחד לא מליאן, אבל יש את אלו שדיי לחוצים כלכלית מול אלו שיחסית מסודרים, ובתקופה האחרונה זה בא לידי ביטוי כשאנחנו מנסים לארגן בילוי כלשהו - ותמיד נוצרת בעייתיות סביב נושא העלות. מטעמי התחשבות תמיד מועלות הצעות לבילויים לא יקרים באופן יחסי, גם המסודרים יחסית (שאני ביניהם) לא רוצים להוציא יותר מדי כסף, אבל לפעמים זה מרגיש ממש מגוחך ומגיע למצב שאנשים מתלוננים שאין להם כסף להוציא גם כשמדובר בעלויות באמת שוליות, כמו 50 ש"ח על "על האש", או יציאה לטיול בשטח שכולל השתתפות בדלק כי צריך כמה מכוניות, וללכת להופעה או משהו בסגנון בכלל אין על מה לדבר, וזה הגיע למצב שאנשים התייאשו ולא מנסים לארגן כי נמאס להם "לחטוף" במקרים כאלו שהגזימו עם הקניות או שתכננו משהו יקר - יצאנו לבסוף לטיול בצפון ותכננו ללכת לאכול במסעדה באזור, והיו מי שהתנגדו בטענה שזה יקר - וזה לא שתכננו ללכת למסעדת שף או משהו יקר.

אני מבינה את זה שיש אנשים לחוצים כלכלית שבשבילם גם 50 ש"ח פה ו-50 ש"ח שם זה הרבה, גם אני הייתי ככה בתקופה שהייתי סטודנטית וגם לי הפריע שהיו מי שלא התחשבו בזה ואמרו לי ש"זה רק 50 ש"ח", אבל זה לא שאנחנו יוצאים לבלות כל שני וחמישי, וזה מגיע גם מאנשים שלדעתי סתם מתקטננים, ומה לעשות שלחיות עולה כסף, וברור שהכי זול לשבת בבית עם כיבוד שקנינו במבצע בסופר, אבל זה לא כזה כיף. פתרון שחשבנו עליו הוא לבצע "הפרדה" וללכת לבילויים האלו רק החברים שמוכנים להוציא את הכסף, אבל הרעיון הזה נדחה בטענה שזה יפגע בחברים האחרים שירגישו שמנדים אותם (אבל מהצד השני - לוותר על בילויים שאנחנו רוצים בגלל שלא כולם יכולים ורוצים ללכת?!) מה גם שיש דברים שפחות כיף לעשות בחבורה קטנה.

אשמח לקבל עצות איך להתמודד עם המצב, ואם למישהו יש המלצה על בילויים כיפיים מהסוג שעולים פחות כסף, אשמח לשמוע.
 

nariko

New member
מזכיר פרק בחברים

בתור מישהי שהייתה בשני הצדדים, במקומך הייתי נמנעת מלהעביר ביקורת ולקרוא לאנשים קטנוניים.
כן, יש אנשים שבשבילם 50 ש"ח זה הרבה. לי הייתה תקופה שלא יכולתי להרשות לעצמי לקנות בקבוק קולה בסופר.
וייתכן ויש להם 50 ש"ח אקסטרה, אבל הם מעדיפים להוציא אותם על בילויים אחרים, ולא על דלק או על מסעדה. זה לא בהכרח זה נובע מקטנוניות.

אם אלו חברים אמיתיים, שאכפת לכם מהבילוי איתם, אתם יכולים להתגמש - לשלם חלק, או באמת לשבת יותר בבית. אם אתם במילא נפגשים פעם ב, אז זה לא כזה נורא לשבת בבית ולדבר. כמו שאמרת, זה לא שאתם כל שני וחמישי בבית.
או שאולי תשלמו עליהם חלק כשאתם יוצאים, בהנחה ואלו אכן חברים קרובים.

אם אלו חברים טובים וקרובים, יש פה הרבה מקום להתחשבות מצדכם. תמירו את התחושות של "כמה אפשר לשבת בבית", לתחושות שבוודאי יש לחברים שלכם, "כמה אפשר להיות בלי כסף" ותנסו להבין שזה כנראה לא כיף לאף אחד מהצדדים. וכנראה שהם היו מתים להיות במצבכם.

או שבאמת תתפצלו. לא חייבים לעשות הכל ביחד.
 

The Gold Knight

New member
אם זה פעם בחודש-חודשיים

לא רואה איך 50 ש"ח משנים למישהו.
אלא אם הוא הומלס.
ממוצע האשראי החודשי שלי עומד על 1500-2000... 50 ש"ח לא מורגשים כל כך.
 
לזה בדיוק התכוונתי

ובהקשר גם לתגובה של nariko - היות שגם אני הייתי שם אני משתמשת במילה "קטנוניות" רק במקרים שזה באמת מרגיש לי כמו קטנוניות. כשיוצאים לטיול ובגלל שזה מורכב להתארגן על קנייה מרוכזת של אוכל מחליטים לאכול בחוץ ויש התנגדות מצד אנשים מסוימים בטענה שזה יקר, כשההפרש בין עלות במסעדה (שכל אחד מזמין מה שרוצה וכמה שרוצה) לבין מצב בו היינו קונים אוכל לעל האש או סתם פיקניק זה משהו כמו 20 ש"ח, זה מרגיש לי התקטננות.

לשבת בבית זה נחמד, אבל לפעמים רוצים לעשות דברים אחרים, אפילו סתם לשבת בפאב או ללכת למופע וכדומה. כשאני הייתי סטודנטית היה לי תקציב בילויים חודשי, והשתדלתי לצמצם בדברים אחרים כדי לאפשר בילוי - סרט פעם ב..., לצאת לדרינק בפאב וכדומה.
 

BloodyRose

New member
דווקא פאב זה אופציה טובה

מי שרוצה לאכול ולשתות ולהתפנק, יכול, ומי שרוצה להצטמצם, גם יכול. בלי ארגונים מראש ו"כמה כל אחד יכול לשים".

בנוגע לסרטים - היום יש כ"כ הרבה מבצעים של 1+1 על כרטיסים לקולנוע, שאפשר לארגן גם יציאה כזו מבלי שזה ייחשב כהוצאה גדולה.
אפשר גם לארגן פיקניק שלא כולל קנייה מרוכזת, אלא שכל אחד מביא משהו (מכין בבית או קונה משהו מוכן), והעלויות יצאו נמוכות יותר. אפשר להכין רשימה שכל אחד יסמן בה מה הוא יכול ומתאים לו להביא, וככה לא נכנסים לארנק של אף אחד (מי שיש לו פחות להוציא, אולי יעדיף להביא שתייה קלה, סלטים, או להכין מנה כלשהי בבית)
ובמקום פיקניק - אפשר גם לארגן ארוחות מושקעות כאלה בבית. כל אחד מביא או קונה משהו שמתאים לו, ומתארחים באחד הבתים (ואם זה מתאים לכם, אפשר להחליט שמי שמארח לא קונה כלום).

אצלנו ב"חבורה" מאוד אוהבים פוקר, וגילינו שחוץ מהפאן, זה גם בילוי מאוד משתלם. כניסה למשחק היא 20 ש"ח, ככה שגם אם למישהו הולך גרוע והוא נכנס כמה פעמים, זה עדיין יוצא יותר זול מלצאת לפאב. כל אחד מביא משהו לשתות/לנשנש, אולי מזמינים גם אוכל, ועדיין מרוויחים בילוי ארוך וזול יותר מערב בפאב. אלה ערבים מאוד כייפים, ובגלל הסכומים הנמוכים, אף אחד לא בא "בשביל להרוויח", ולא מגיעים למקומות לא נעימים. פעם בחודש זה אחלה דרך לקבץ את כל החברים לערב מהנה ולא מכביד כלכלית.
 
מהניסיון שלי

מי שמארח לרוב יצא "מופסד" לא משנה מה. אני מארחת לא מעט והחברים מקפידים תמיד להביא כיבוד איתם, אבל קפה למשל הם לא יביאו (חלב הם מביאים רק בגלל שאני לא שותה חלב), כנ"ל תה, כנ"ל כל מיני דברים שוליים כמו סוכר וכדומה, ותמיד גם יש עוד דברים שאני "משלימה" - לי אישית זה פחות מזיז והחברים גם מקפידים "לצ'פר" במקרים כאלו, אבל סתם לידיעה, מה גם שאני מניחה שמי שיש לו תקציב מאוד מוגבל גם העלות הזאת תשפיע עליו.

לגבי ההצעה שמי שיש לו פחות להוציא יביא שתייה קלה או מנה שמכין בבית - על זה יש לי להגיד שזה לא הוגן, וגם זה מניסיון, כי גם מי שמרוויח יותר זה לא הוגן שהוא יקנה תמיד סטייקים (בהקצנה) ומישהו אחר יביא בקבוק שתייה. אם מתארגנים כמו שצריך ומחלקים שווה בשווה, ההוצאות הכוללות יצאו סכום סמלי לכולם.
 

BloodyRose

New member
אני יצאתי מנקודת הנחה שאלה דברים שקורים פעם ב

אם מתכוונים לעשות ארוחה מושקעת בבית/בחוץ כל יום, אז כן, למארח זה אכן יהיה נטל כלכלי וכנ"ל למי שמביא את הבשר כשמארגנים פיקניק.
אבל אם מארגנים ארוחות כאלה אחת ל-, אז זו דרך טובה לחלק את ההוצאה בצורה שלא תפגע באף אחד.
 

B L I M P

New member
אני חושבת שהרבה אנשים

גם מדרגים את החשיבות של הבילויים הללו בצורה שונה. גם בהעדר כסף, לי באופן אישי היה תמיד מאוד חשוב לצאת עם חברים ולשתות ולאכול בחוץ. זה היה נגיד משמעותית יותר חשוב מאשר להתחדש בבגדים או במוצרי אלקטרוניקה. ככה שנדיר שהייתי קונה בגדים, היה לי פלאפון ישן והייתי עושה קניות מאוד מחושבות בסופר. מצד שני מכירה הרבה סטודנטים שהיו מוציאים המון כסף על בגדים (בעיקר נשים) וגאדג'טים (בעיקר גברים) ואז לא היה להם בכלל כסף לצאת. הם היו שמחים בדרכם ואני בדרכי. זו הכל שאלה של תעדוף.

לדעתי זה לגיטימי לצאת לבילויים יקרים ולבילויים זולים ושכל אחד יעשה את התעדוף שלו מבחינת כסף. מי שמספיק חשוב לו לצאת למקום יותר יקר, יתכבד ויחסוך על דברים אחרים כדי להצטרף, ומי שלא חשוב לו יוכל ללכת לדברים הזולים שאתם עושים. ודרך אגב - זה ממש לגיטימי לא לצאת לבילוי כי אין כסף. כל אחד מוותר על דברים שונים בגלל אילוצים כאלו ואחרים בשלבים שונים בחיים, וזה לגמרי לגיטימי שהסטודנטים בחבורה לא ילכו להופעה שעולה 300 שקל, בדיוק כמו שזה לגיטימי שמי שיש לו כבר כסף והוא כבר לא סטודנט לא יאלץ להפסיד את ההופעה.
 
גם לי זה הזכיר את הפרק בחברים

לפרק קוראים אאל"ט "5 סטייקים וחציל אחד", אבל בניגוד לאותו פרק, נראה שאצלכם לא היה צורך להגיע לפיצוץ כמו שהיה שם כי "בעלי ההון" (אם לוקחים אותך כמייצגת שלהם) מגלים רגישות והבנה מראש.

בכללי זו תופעה דיי נפוצה באמצע שנות העשרים שבימינו גולשת גם לגילאי ה-30 - גם לי יש חברים במצבים דומים, כי בימינו גם מי שעובד בעבודה סבירה ומעבר, אחרי הוצאות המחיה הבסיסיות לא תמיד נשאר יותר מדי אקסטרה לבילויים(הסיפור העצוב של ימינו). ו... את נושא הפערים הכלכליים אני מכירה עוד מלפני שהייתי סטודנטית, תמיד יש את אלו שגרים אצל ההורים כולל האוטו שלהם ודלק על חשבונם, מול אלו שעובדים משמרות נוספות כדי לממן את הקורס הבא בתואר.

אז מה עושים? יש שתי אופציות שניתן לשלב ביניהם: האחת ללכת על בילויים חינמיים/בעלות סמלית, וזה לא חייב להיות בבית - בימים אלו אפשר לבלות בים, לטייל בארץ וגם באזורים קרובים יחסית (למי שחוסך גם על הדלק). יש את אתרי הגרופונים למיניהם שלפעמים מציעים אופציות טובות. הציעו לך בנוסף הצעות אחרות כמו מבצעי 1+1 וכדומה, ערב פוקר זה נחמד, יש דברים כמו באולינג שזה עלות סמלית - לא חסר.

האופציה השנייה - כמו שכתבת - לבצע הפרדה ולהתאחד ביניכם ה"מבוססים" יותר ולצאת רק אתם לבילויים שעולים יותר, בלי להרגיש לא נעים - הרי אם תציעו לאותם חברים שאין להם להצטרף הם יגיבו באופן שתיארת, ואין שום סיבה לוותר על בילוי שאת רוצה כי לא כל החברים יכולים להרשות לעצמם. אני מניחה שיש גם בילויים שאת אוהבת ואחרים לא, ואין סיבה שתוותרי עליהם משום סיבה.

יש משהו אחד שאני לא ממליצה לעשות - וזה לשלם על החברים שאין להם, מניסיון זה מוביל או לתחושה לא נעימה בקרב החברים הללו וגם בקרב החברים שמשלמים - גם אם יש ביניכם כאלו שמבוססים ממש, זה לא הוגן שהם ישלמו על אחרים, ואם זה מתחיל באופן חד פעמי לרוב זה נגרר למשהו קבוע, וזה מרגיש לא נעים משני הצדדים (הייתם פעם בצד של זה עם הרכב שתמיד אוסף את כולם ומקפיץ את כולם הבייתה ואז משלם לבד את עלות הדלק?).
 

a wild rose

New member
מכירה את זה משלושת הצדדים

ואכן זו סוגיה בעייתית מכל צד בו את נמצאת.

למה כתבתי שלושה צדדים? כי בין הסטודנט שנאבק על כל שקל לבין האדם המסודר כלכלית יש עוד צד, וזה מי שעובד בעבודה "אמיתית" במשרה מלאה אבל עדיין לא יכול להרשות לעצמו להוציא המון כסף ומעדיף להיות מחושב, וגם אצל מישהו כזה לא כל בילוי מתאפשר ובתור אחת שחלק מהחברים שלה מבוגרים ממנה והתקדמו בעבודה לפניה, אני מכירה את המצב בו את מרוויחה בסדר ורוצה לצאת לבלות, אבל להוציא כמה מאות ש"ח על ארוחה במסעדה יוקרתית או ללכת להופעה בכמה מאות ש"ח זה מעל התקציב שלך, שלא לדבר על לטוס לחופשה בחו"ל - כשגם אם את יכולה להרשות לעצמך חופשה כזאת העלויות וכמה שאפשר להוציא זה מאוד משתנה, ואז מגיעה חברה שלך שטוענת שאת "חסכנית" כי את לא מוכנה להוציא סכום גבוה מדי על מלון ועל ארוחות בחוץ כל יום ומעדיפה לקנות פה ושם אוכל בסופר ויש אטרקציות שהמחיר שלהן לא נראה לך ששווה אותן וגם את מעדיפה חופשה בעלות נמוכה יותר, כי בשבילך גם 500 ש"ח זה סכום לא סמלי. שלא לדבר על זה שגם מי שמסודר כלכלית יש לו לפעמים הוצאות לא צפויות שיכולות לחרב לו את תקציב הבילויים לחודשיים.

מה שצריך לדעתי לעשות זה תיאום ציפיות - המסודרים יותר צריכים לקחת בחשבון שאם הם מעוניינים בבילוי יקר יחסית, כמות המשתתפים הפוטנציאלית תהיה נמוכה יותר, ואולי אפילו יצטרכו להסתפק בבילוי מצומצם מאוד (בתור חובבת טיולי אטרקציות אני יודעת כמה שזה מבאס, אבל לפעמים אין ברירה). אפשר גם להתנחם בכך שיום אחד הפחות מסודרים יסיימו ללמוד/יתקדמו בעבודה ויהיה הרבה יותר נוח.
 
למעלה