חוסר אמון

חוסר אמון

במשך השנים תמיד האמנתי באנשים גם ללא סיבה תמיד נתתי את הספק לטובת האדם שמולי ולפעמים נשרפתי נפלתי אבל תמיד קמתי והמשכתי לתת אמון אבל משהו נפגע ופתאום באנשים שהכי קרובים אליי בחיים הכי הכי חשובים לי התחלתי לפקפק למרות שברגע שישבתי אחד על אחד עם עצמי ידעתי והבנתי שאין להם סיבה לפגוע באמון שלי ואני צריך להמשיך לתת את אותו אמון ואלה אנשים שברגעים הכי קשים שלי היו שם נתנו מילה כתף דאגו וכאבו את הכאב שלי...ואיכשהו בדרך פגעתי גם אני באמונם איך בכלל אפשר להגיד לאדם מצטער החליק לי זה היה ללא כוונה או רצון איך מסבירים לו שברגע שזה קרה היית בתסבוכת עם עצמך והקיום שלך ובכלל איך זה שתמיד האדם הכי חשוב לך בחיים הוא זה שנפגע ראשון טלה בחשבון...
 

d a n i e l s 5

New member
כי....

האדם שהכי קרוב אליך או הכי חשוב לך...הוא האדם שהכי קל לבעוט בו.....מתוך ה"מובן מאילו ". המובן מאילו הוא זה שמאפשר לנו לפעמים לטעות ולחשוב , שאני יכול להוציא עליו את הג'ננה והוא יבין אותי את מצבי , יקבל ויסלח . אז זהו שלא ....לא תמיד זה עובד ! ולכן חשוב מאוד לזכור ש...שום דבר הוא לא מובן מאילו ואנשים הם אנשים גם הקרובים אליך ביותר נפגעים . ללמוד "ללכת על הקצה , אבל לא מילימטר אחד אחרי " גם עם הקרובים אליך אתה לא יכול להרשות לעצמך גם להם יש את המילימטר אחד אחרי הקצה :) מקווה בשבילך שאתה רק לומד ממקרים כאלה ....ועוד יותר מקווה בשבילך שאותם אנשים ידעו לסלוח לך ולקבל אותך בחזרה . חשבון נפש זה בריא מידי פעם לכל אחד ואחד ולא רק ביום כיפור :)
 
יוווווווווווווווו

מוכר לי עד העצם המשפט הזה... "עד הקצה...ולא מ"מ אחד מעבר"
 

ליט 30

New member
זה מה שטוב באנשים שאוהבים אותך..

הם מסוגלים לסלוח לך על כך שפגעת בהם.. מוכנים להחליק לך גם כשלא תתן הסברים יחבקו אותך גם כשתטעה ויתנו לך נשיקה ענקים שתלווה אותך הלאה אם יש אנשים בחייך שספרו לך את הטעויות שלך, וניהלו יומן של נקודות שחורות לגביך.. הם אינם החברים שלך!!!!
 
צודקת...{תמחקו מהר את זה}

אבל.... כולנו בלי יוצא מהכלל מנהלים פינקסנות.. לטוב ולרע. לפעמים קשה לסלוח... אפשר להחליק {יותר נכון להפנים}... אבל זה מעיק בבפנוכו....זה מצטבר...כמו הנקודות.. כולנו טועים... אבל לא מודים בטעויות...{או בחלקן}
 

ליט 30

New member
לא מנהלת פנקסים...

מיותר! וחוץ מזה תופסים לי מקום בארון..
 
פנקסנות..

זו סביונתה.. התנהלות...זו קטי.. אני רק עם ה"תיזכורות" שמתעוררות להן מדיי פעם כזה באמצע הלילה ומדירות שינה מעיניי... המקום היחידי שזה תופס לו אצלי ...זה הראש... סולחת... אבל זוכרת ומפנימה..."לשלום בית" :}}
 

ליט 30

New member
חבל על כל תא במח..

בלילה כשכולם ישנים...גם אני ישנה ואין "תזכורות" שמדירות את שנתי, הדבר היחיד שיכול להדיר שינה מעיניי היא צוציקית בת 3 יפיפיה עולמית בעלת תווי מלאך.... חוץ מזה "תזכורות" נועדו לשכחה!
 

מצוטטת

New member
גם.......

כמאד מאד אוהבים יש מצבים שהפגיעה כ"כ כואבת עד שקשה הסליחה..... קורה גם :))
 

d a n i e l s 5

New member
../images/Emo127.gif נכון !

לא הכל מותר בשם החברות ...... לא הכל מותר בשם האהבה ...... לדעתי, את צודקת :)
 
חוסר אמון..

כדי להגיע למצב של חוסר אמון.. אני צריכה יותר ממקרה אחד של מעידה/חולשה.. חוסר אמון באדם..לפחות באדם שמכירה קרוב ויש לי איתו איזשהיא מערכת יחסים של חברות כלשהי.. צריך להביא איתו שרשרת של סיטואציות או מקרים של מעידות.. פעם אחת.. כדי לאבד את חוסר האמון שלי באדם... הוא שהוא משדר לי "זהירות אני נושך".. או שהמקרה היה "סכין בגב".. לא נתקלתי באנשים כאלה עדיין.. אולי בגלל שאני לא אדם שסביבו מלאי חברים.. עכשיו שאלה.. כמה פעמים יצא לך לבקש סליחה מאנשים?
 

shir61

New member
אמון...

אמון הוא מרכיב אחד מיני רבים של קשר... ואם לרגע תפעיל את הדמיון ובמקום שני אנשים תיקח שני חבלים ותנסה לחבר אותם בקשר... אם בכל פעם שתפעל לא נכון יקרע רק סיב אחד מהחבל (למשל סיב=אמון...) יגיע הרגע שגם אם תצליח לחבר את שאריות החבל- הסיבים האחרונים שיוותרו...- הקשר יהיה חלש, החיבור יהה עלוב, לא תוכל להסתייע בקשר הזה לדבר...
(חשבון זה דבר חשוב, אם עושים אותו נכון ואח"כ ממשיכים לתרגל תוך הקפדה על הכללים אז רק משתפרים...)
 

יערית

New member
מוכר ביותר

אבל יכולה לומר לך שבגלל נבלה טרפה נפלתי(וקמתי מחוזקת יותר),התבוססתי הכי למטה שאפשר, קמתי,זקפתי קומה כמו שמכירים אותי ושוב חזרתי לעצמי,לשם בטח לא חוזרת, לפספס את מי שבאמת לצידי לא אפספס,סתם עוד נבלה טרפה ש"התמזל מזלה". אבל יצאק תמיד נופל וקם,ובלי האמונה....חחחחחחח
 
"מי שלא מכבד אותי לא שווה אותי"...

פעם אחד לא כבדו אותי הם מעוברים לשלב נמוך בקרבה שלהם אלי חברים רבים לי אך לא לכולם יש את הערכה והמכובדות אצלי שמתארת המילה "חבר/ה" עבורי חבר/ה זה או הכל או לא כלום לי אין אלוהים לעזור תמיד זה בנשמה שלי אך מאהבתי אתן לראויים לי אימון זו הדרישה הראשונה שלי עם כל אדם בעולמי ומי שמועד אין לו צ'אנס כי מעשים ומילים נחרטים יותר ממכה ולהן יש להן כוח להרוס כל חלקה טובה וזה לא בבית ספרי איך אמרתי "מי שלא מכבד אותי לא שווה אותי"
 
כבוד לזולת זה הבסיס לאמון

בלי זה אין אמון. אנשים רבים רואים רק את מה שאפשר לגעת בו. את הגלוי לעין ומוקיעים את הזולת מהר מאוד. הרבה פעמים שבירת האמון הפיזית היא תולדה של שבירת אמון רגשי. כשאדם לא מכבד את זולתו הוא שולל את עצם התחושה שלו כבעל ערך בעולם הזה. אין שום צל של ספק שזהו סוג חמור של הפרת אמון. במיוחד אם מדברים על בני זוג. אמון בין בני זוג כולל כבוד הדדי ומתן תחושת ערך עצמי אחד לשני. כשהדבר הבסיסי הזה מופר, כשבן/בת הזוג שוללת את השווי של השני, בביקורת, בלעג או בהתעללות רגשית, יש הפרת אמון. מכאן הדרך לשבירת אמון כתגובה על ידי הצד הנבגד רגשית - קצרה. במיוחד אם הוא לא מודע לתהליך הרגשי שהוא עובר. אמון הוא משהו מאוד מאוד עדין. נכון אמרת שזה מתחיל בכבוד. קודם כל אדם צריך לבטוח בזולת שהוא מאמין שהוא שווה. אם אין לו את הביטחון הבסיסי הזה הכל נופל. אם מישהו שאת במערכת יחסים איתו פתאום מפסיק לתת לך הרגשה שאת שווה הוא בעצם בוגד באמון שלך. אם את אדם נורמטיבי ולא מזוכיסטי, אי אפשר לאהוב מישהו שחושב שאת לא שווה. אוהבים מישהו שמרגישים טוב איתו. אם פתאום הוא נותן לך להרגיש אפס אחרי שנפתחת בפניו הוא בגד בך. לכן את צודקת. מי שלא מכבד אותך לא שווה אותך.
 

מזל חי

New member
יותר קל לפגוע במי שקרוב

כי נעים לנו לחשוב שהוא יבין אותנו.. ולפעמים מסתבר שלא כך.. בכל אופן נראה לי שאתה עושה חשבון אתה משאיר גם טיפ
פיששששששש איזה מוזר לקרא את הדף הזה אחרי כמה ימים בלי מחשב
 

תלתלית3

New member
הסילחה היא הברכה

זה קורה לכולנו. כולנו מועדים לפורענות ברגע של חולשה. למשל בזוגיות עם הורים - אנחנו שק אגרוף. צריך לסלוח ולהתקדם הלאה. הסליחה משחררת אותך ואת האחר. לנסות לא לפגוע, ואם כן להתנצל ולהודות בטעות.רק האל לא טועה.
 
למעלה