חוסר אמון בעצמי

[bugg]

חוסר אמון בעצמי

לאחרונה הבנתי משהו לגבי עצמי - משהו שלצערי לא שחרר איזה מחסום בחיי (אולי כי זה פשוט לא עובד ככה..). הבנתי שמה שמונע ממני להתקדם לאן שהייתי רוצה זה חוסר אמון בעצמי. אי היכולת באמת לסמוך ולהאמין בעצמי ולהשתמש בזה כ"גב" או כ"דלק" בשביל להתקדם. כמובן שמי שמונע ממני להתקדם זה אני ולא ה"יישות" האנונימית הזו שנקראת "חוסר אמון בעצמי" - אני מודע לזה שזה באשמתי. אך עם זאת אני עדיין מרגיש שאני מחפש את האמון הזה במקור חיצוני - שאולי ממנו אצמיח אמון בעצמי. מה אתם אומרים ? מה דעתכם בנושא ? אני לא מחפש פתרונות קסם. אבל כל מילה תתקבל בברכה - הזדהות, דעה, עצה, תובנה - אולי אצליח להפיק מזה משהו.

 

[להבה ירוקה]

חוסר אמון בעצמי

מה הניע אותך להרגיש כך? אילו אירועים, או מסקנות או פרשנות שלך של מצבים מסויימים הובילו אותך לחוסר אמון בעצמך? ברוך הבא לפורום, אגב.

 

[bugg]

תודה

אממ.. מבט על הדברים שמהם אני נמנע, או עושה בקושי. כרגע אני בנקודה בחיי שהיא די, איך לומר.. ריקה. חזרתי מחו"ל לפני כמעט חודשיים. אחרי פרידה. כך שבת זוג, עבודה, לימודים, עיסוקים - אין לי. אחרי שהיו לי חיים "מלאים" (אמנם בהחלטות לא שלי), פתאום אני בנקודה ריקה מאד, ואני לא מצליח להיות החלטי, לאזור אומץ, לקבל החלטה, להתחיל לזוז - וההרגשה שלי היא של מחסור ב"גב", במישהו שיאמין בי, ומכיוון שאני יודע שזה אמור לבוא ממני - באמונה בעצמי.

 

[להבה ירוקה]

זה שולח אותי ל 2 השערות

הראשונה: אולי אתה בתקופת התאבלות על הקשר שהיה. כמו כן, לחזור מחו"ל, זה הלם רציני לנפש (כתוב במחקרים, ואישית חוויתי בעצמי) ולא פשוט להסתגל שוב. זה באמת מכניס לסוג של שיתוק. זמני, אגב. השנייה: יכול להיות שנתלית מאד בקשר הזוגי שהיה? אולי אתה מרגיש שבלעדי בת הזוג לשעבר, אתה לא שווה ולא מסוגל לעשות דברים? אם זה המצב, אז הנה הגיע הרגע לשנות אותו.

 

[bugg]

אפשר לומר

התאבלות על הקשר - פחות או יותר. אני מבין דברים חדשים (ולא בהכרח טובים) על הקשר שהיה, ויודע שזה נגמר ושהכיוון שלי הוא קדימה. ועם זאת עדיין זה מעסיק אותי כל יום לא מעט. לחזור מחו"ל - למרות שהייתי שם רק 3 חודשים, התכנית הייתה להיות שם כל החיים. והשוק של החזרה היה לא קטן (ולו רק בגלל מאפיינים מסויימים של המדינה שלנו..). ועדיין אני מתגעגע למקום ההוא מאד. תלות - אפשר לומר. אבל יותר מזה - אני יודע שמעולם לא היה לי אמון גדול בעצמי - גם לא לפני הקשר שהיה. והשאלה - איך את מגייסת את האמון בעצמך כדי להתקדם קדימה ? או שאת בכלל שואטת קדימה בעיניים עצומות ו"מה שיהיה יהיה" ?

 

[נסיכת אהבה]

פעם הייתי גם ככה...

ופשוט אמרתי לעצמי כל הזמן: "אם את לא תסמכי על עצמך, למה שאחרים ייסמכו עלייך?". מה שאני מציעה זה שתעשה רשימה לעצמך בראש או בכתב של כל מה שאתה יכול לתת למשימה מתוך הנתונים שיש בך, וככה תבנה לעצמך רשימת תכונות בראש ולאט לאט תתחיל לסמוך על עצמך יותר ויותר כי תראה שיש לך, כמו לכל אדם, כלים להתמודדות עם נושאים ומשימות שונות.

 

[bugg]

תודה

למרות שנשמע לי קצת בלתי אפשרי, אני אנסה. מה את מצאת בעצמך ?

 

[פאפיט]

אם אתה לא עושה אז אין במה להאמין

אני מבין שאתה עסוק בכלום (ריק). זה מכביד כי אז אתה מתעסק במה שהיה (עם החברה) ובמה שהיה יכול להיות (במקום ההוא בחו"ל), לבנתיים אתה חי פה ובתכ'לס לא עושה כלום, לא מתקדם לשום מקום, לא מועסק בשום מקום. ככה קשה למצוא במה להאמין, בטח לא בעצמך. אתה חייב לעשות (אפילו אם תכשל) ולבנות מחדש כל מיני דברים בחיים. האמון שלך בעצמך יתחזק ככל שתתנסה יותר.

 

[bugg]

כן, אתה צודק

זו מסקנה שהגעתי אליה ברגעים קצת יותר טובים - שצריך פשוט להתחיל ולעשות דברים. להתחיל בקטן. לצאת מהבית קודם כל, ואז כבר נראה. ומשום מה המסקנות האלו תמיד חומקות ממני דווקא כשאני צריך אותן

נתראה "למעלה", מעל המים..