חוסר איזון תרופתי

[גוזל 1965]

חוסר איזון תרופתי

הי ,
אשמח לעזרה .
בני בן 14/5 asd תפקוד בינוני גבוה . מזה כשנה מצב רוח לא יציב , מלל רב חסר משמעות , חרדות , סף תסכול נמוך , המנעות מכל עשייה לימודית . ואי הצלחה לאזן אותו תרופתית . גם פסיכיאטר פרטי , וגם כעת פסיכיאטר של קופח בנסיון של תרופות והילד מאוד סובל .
חוסר אונים גדול .
האם למישהו יש עצה כלשהי ?

תודה רבה .

 

[schlomitsmile]

נשמע קשה מאד, קודם כל עבורו ומן הסתם גם עבור שאר בני הבית.

גיל ההתבגרות הוא כידוע תקופה מאד לא פשוטה לרוב האנשים,
ולאנשים רגישים במיוחד כדוגמת א"סים (=אנשי ספקטרום) על אחת כמה וכמה.

מה שהייתי עושה במקומך (האמת, שמעתי מאמא אחת פעם שעשתה משהו דומה)
הוא בשלב ראשון להפסיק עם הכדורים שכפי שאת מספרת לא עוזרים,
ואולי רק "מפוצצים" לו את המוח עוד יותר,
וכאילו "לחזור לרחם", למקום הבטוח, הרגוע, השקט.
לקחת את הילד שלי למקום שיעשה לו טוב
(יש אנשים שהמדבר עושה להם את זה, אחרים- הים, אחרים- סביבה/מקום אחר/ת)
ולשהות שם איזשהו פרק זמן, רק ילד ואמא.
לעטוף אותו (וגם לתת לו מרחב).

אחרי שהאטרף נרגע, מגיע שלב ב':
לנסות לחשוב יחד איתו מה יחזק אותו,
איך יהיה נכון יותר לעצב את שגרת יומו, את סביבות החיים שלו.
אולי מסגרת חינוכית אחרת? אולי יש צורך בשינויים בתחומי חיים אחרים?
כשהדגש הוא באמת על מה שיחזק אותו, שימלא אותו שימחה.
הישגים לימודיים וכיוב' אינם בעדיפות גבוהה בזמן הקרוב.
אם וכאשר ירצה בעתיד, יוכל להשלים לימודים.

 

[HoneyBadger]

לא יודע אם זה גורף

אצלי(תפקוד גבוה) תזונה פליאותית דלת פחמימה יצבה לי את המצב רוח ואת איכות השינה בלילה, על הדרך גם גיליתי שאני רגיש לסוכר פירות (פרוקטוז) שגרם לליקויים בתפקוד האוטואימוני שלי.
כמו-כן בגלל שרציתי זה גם איפשר לי להיגמל מהאמצעים הפסיכיאטרים, אני מניח שהחלק הזה זה תלוי במוטיבציה.
ואני חושב שיותר מהכל זה אילץ אותי ללמוד על מערכות הגוף שזה בכלל בונוס נחמד.

עוד כיוון מחשבה

 

[איילמירי]

באיזו מסגרת חינוכית הוא נמצא? איזה טיפולים מקבל?