חומת האש

Schrodingers Dog

New member
חומת האש

התנגשות חזיתית בין מכניקת הקוונטים לתורת היחסות הכללית של איינטשיין.

נתחיל מהחלק הקל שזה מכניקת קוונטים. בלי להכנס לפרטים טכניים יותר מידי אז אנחנו מתארים את העולם ע״י פונקציית גל. אנחנו מנרמלים אותה כך שהגודל שלה (בערך מוחלט) הוא 1 ולכן כל מספר שהיא תחזיר יהיה בין 0 ל-1 וניתן לזה משמעות של הסתברות. כדי לתאר התפתחות בזמן אנחנו מפעילים אופרטור ומקבלים פונקציית גל חדשה. אנחנו רוצים שגם היא תהיה מנורמלת ומכאן אנחנו קובעים שהאופרטור שאיתו אנחנו מקדמים בזמן חייב להיות אוניטרי. זאת נקודה חשובה מאד ואחד העקרונות החשובים של מכניקת קוונטים. אחת המסקנות המיידיות היא שסכום ההסתברויות בכל רגע נתון הוא 1 ואחת המסקנות הפחות מיידיות היא שמידע לא הולך לאיבוד אף פעם וכל הזמן נשמר.

כעת נדבר על תורת היחסות הכללית. בגדול היא מספרת לנו שצריך להסתכל על המרחב התלת מימדי ביחד עם הזמן בתור מרחב-זמן 4 מימדי וגמיש שיכול להתעקם - להתרחב ולהתכווץ בנקודות שונות ע״פ האנרגיה והמסה שמפוזרת במרחב. חור שחור הוא אחד האובייקטים שהתאוריה מנבאת. מה שקורה הוא שיש מעטפת סביב החור השחור שנקראת ״אופק ארועים״ ומרגע שחצינו אותו, לא ניתן לברוח ואנו ניפול אל החור השחור (הנקודתי) במרכז. בנוסף, כאשר נחצה את האופק, באותו רגע לא יקרה כלום/לא נרגיש כלום אבל כבר לא נוכל לברוח.

שימו לב מה קורה, אובייקטים יכולים ליפול אל החור השחור ולעולם לא לצאת. המסה של החור השחור גדלה בהתאם אבל נדמה כי כל האינפורמציה שהייתה לגבי האובייקטים אבדה לנצח! זאת הייתה הבעיה הראשונה.

לאחר כמה שנים, הוקינג הראה כי ישנו תהליך קוונטי שגורם לקרינה להפלט מהחור השחור וגורם לו לאבד מסה ובסופו של דבר - להתנדף. אוקי, אמרו חסידי היחסות הכללית, הקרינה הזאת שיוצאת החוצה נושאת עימה את האינפורמציה של כל האובייקטים שאי פעם נפלו לחור השחור וכך החזרנו את האוניטריות לתמונה.

לאחרונה (שנת 2013) מספר חוקרים בדקו את עניין הקרינה הזה יותר לעומק. הם משתמשים ברעיון שנקרא שזירות. זה רעיון קוונטי. זה אומר בגדול ששני חלקיקים שיש ביניהם אינטרקציה, המצבים הקוונטיים שלהם נהיים שזורים וכל חלקיק יש לו גם אינפורמציה על החלקיק השני. ננתח את קרינת הוקינג: היא אומרת שבתוך החור השחור נוצרים שני חלקיקים ואחד מצליח לברוח ואחד נופל בחזרה. מבחינה קוונטית הם שזורים לכן החלקיק שבורח שזור עם החלקיק שנשאר, יש לו מידע לגביו ולכן אינפורמציה לא אובדת! בנוסף החלקיק שברח שזור עם כל החלקיקים הקודמים שברחו.

כאן הפרדוקס: אי אפשר להיות שזור עם יותר ״מבן זוג״ אחד. ניסיון לפתור את הפרדוקס הוא בעצם ההתנגשות בין הרעיונות הכי גדולים של הפיזיקה.

אופציה ראשונה שיש שבירה מיידית של השזירה בין החלקיק שברח לחלקיק שנפל אז שבירה כזאת מייצרת המון אנרגיה. נוצרת ״חומה של אש״ או שכבה עם אנרגיה כמעט אינסופית על או ממש ליד אופק האירועים. מי שנופל לחור השחור ישרף מיד ובעצם זאת שבירה מיידית של חוקי היחסות הכללית.

אופציה שניה היא שמלכתחילה החלקיק שבורח והחלקיק שנופל אינם שזורים, הקרינה מהחור השחור היא קרינה תרמית (אקראית). אבל אז אינפורמציה אכן אובדת בניגוד חריף לאוניטריות של מכניקת הקוונטים.

הבעיה פתוחה אבל אנחנו מבינים שליחסות כללית אין את הכלים להסביר חורים שחורים מבחינה קוונטית ואולי התאוריה טועה לחלוטין ביחס אליהם ואנחנו צריכים תאוריה שלמה של כבידה קוונטית. יש גם רעיונות חדשים ומעניינים שקשורים לחורי תולעת בין החלקיקים שברחו לבין החלקיקים שנשארו. עדיין עובדים על זה.
 

guprnds

Active member
תודה רבה :)

ברשותך, ארבע שאלות להבהרה נוספת:
בקרינת הוקינג כתבת שהזוג נוצר בתוך החור. בתוך, או מחוץ אבל קרוב לאופק הארועים?
מדוע אחד החלקיקים בורח מהחור? הרי חומר ואנטי חומר מגיבים אותו דבר לשדה כבידה...
מדוע ואיך יוניטריות קשורה באינפורמציה?
מדוע כל חלקיק בקרינת הוקינג בהכרח שזור לכל חלקיק אחר?

אגב, לפני יומיים נתקלתי בזה:

http://backreaction.blogspot.co.il/..._medium=feed&utm_campaign=Feed:+Backreaction+(Backreaction)

מה דעתך?
 

Schrodingers Dog

New member
תשובות

ראשית נתחיל בזה שההסבר על זוג החלקיקים שנוצר הוא ההסבר הפשוט והציורי של קרינת הוקינג. כאן טעות שלי והזוג נוצר ממש קרוב אבל מחוץ לאופק האירועים. זוג חלקיקים נוצר בווקום ונניח שאחד נפל לחור השחור (הם מרוחקים אחד מהשני וחשים פוטנציאל כבידה קצת שונה). החלקיק שנכנס יפול במהירות למרכז ולכן משימור אנרגיה החלקיק השני יזרק במהירות הרחק מהחור השחור.

ההסבר האמיתי והמסובך יותר קשור לניסוח של תורת שדות במרחב עקום. מסתבר שבמרחב עקום מושג כמו ״מצב הווקום״ כבר לא מוגדר היטב. אין מערכת (התמדית) מועדפת ולכן הווקום הוא לא קווריאנטי. יש צופה באינסוף (שם המרחב שטוח) ויש צופה ממש ליד האופק והתרגום של תורת השדות מצופה אחד לצופה השני היא שמביאה את הצופה באינספוף לראות זרם קבוע של חלקיקים מגיע אליו. לכן אומרים שהחור השחור פולט קרינה ומתנדף.

יוניטריות: זה אומר שאם אני יודע בדיוק את מצב המערכת ברגע נתון, אני יכול לדעת מה קורה לה בכל רגע נתון בגלל שאני יכול להתקדם קדימה/אחורה בזמן עם אופרטור ״הקידום בזמן״ (שם מקורי) שהוא אוניטרי ואני יודע שהמצבים הקוונטיים שאני אקבל ייספרו לי את כל הסיפור בגלל שגם הם ייהיו מנורמלים ל1 כלומר יכילו את כל האפשרויות השונות שהמערכת יכולה להיות בהן. בהקשר של חורים שחורים, אנחנו רוצים להגיד שקיים אופרטור יוניטרי שלוקח חומר במרחב, הופך אותו לחור שחור, הוא מתנדף עד שאנחנו מקבלים קרינה והכל מתואר ע״י האופרטור הזה. אם מידע אובד, למשל אם מראים שהקרינה היא אקראית לחלוטין אז זה אומר שלא קיים אופרטור כזה, בניגוד לאקסיומות של מכניקת הקוונטים.

בקשר לשזירות, אני לא יודע.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
עם כל העניין שיש לי בפיזיקה תיאורטית.

(אני יותר בא מהקטע של פיזיקה מתמטיתף למרות שאני לא תמיד מרגיש בהבדל).

מתי כבר יבצעו ניסויים לאושש את הרעיונות שלנו על חורים שחורים, הרי ככל הידוע לי אין הפיזיקה מסוגלת לתאר מה קורה בתוך חור שחור, אשכרה מדובר פה בקופסא שחורה, מונח שבו משתמשים במתמטיקה ובהנדסה כדי לתאר משהו שאין לנו מושג איך הוא עובד.

יש הרבה מאמרים במתמטיקה ופיזיקה תיאורטית שאתה מרגיש שהמחברים צריכים לפרט קצת הרבה יותר כדי שאחרים יוכלו לראות את השיקולים שלהם.
ועדיין במקרה של חורים שחורים, אני לא רואה איך אפשר להגיע מהתיאוריה למעש.
 

Schrodingers Dog

New member
לא מבין

זה בדיוק הנקודה של הפרדוקס: יחסות כללית לא יודעת/לא יכולה לתאר חור שחור ברמה הקוונטית (כולל מה קורה בתוכו).

בקשר לשיקולים, הכותבים מספרים למה הנושא מעניין אותם. אתה צריך להחליט אם זה גם מעניין אותך. הם ממש לא צריכים להצדיק את הבחירה שלהם בנושא מחקר, זה מה שנקרא חופש אקדמי. אם אנשים יחקרו רק את מה שניתן לממש/לבחון באופן מיידי, לא היינו מגיעים לשום מקום.

יש נושאי מחקר ״שקרובים״ לניסוי ויש נושאים שמאד רחוקים מניסויים. זה בסדר גמור. אני אוהב לחשוב על פיזיקה תאורטית בתור צופה באונייה עם משקפת שאומר לכולם היכן נמצאת היבשה ולאן צריך לנווט.
 

guprnds

Active member
ניסויים???

איך אתה מציע לעשות ניסויים בחורים שחורים?
יש סימולציות ויש תצפיות. מה יכול להיות יותר טוב מזה? ובנוגע למאמרים - הם בדרך כלל מובנים למי שבא מהתחום. טבעי שמי שבא מבחוץ יתקשה לקרוא אותם אבל עם הזמן זה יהיה לחם חוקו.
 

Schrodingers Dog

New member
אפרופו ניסויים

אחת המטרות של המאיץ הגדול בשוויץ הוא בין היתר למצוא חורים שחורים מיקרוסקופים. ככל שהחור השחור יותר קטן כך הוא מתנדף יותר מהר, אלו יהיו חורים שחורים רגעיים. תהיה להם חתימה מאד מיוחד. אחד מעמיתי כרגע עובד על ניתוח נתונים שימצא את החתימה הזאת.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
שאלה

חור שחור מיקרוסקופי, האם יש לו מבנה או שהוא כמו אלקטרון, נקודתי?
&nbsp
אם הוא נקודתי אז לא ברור לי משהו, ידוע שחורים שחורים מאקרסקופיים ממה שאני זוכר כשאתה מגיע למרחק מסויים אתה כבר לא יכול לצאת מהאיחזה הכבידתית של אותו חור שחור. אבל בחור שחור נקודתי מן הסתם אם הוא יתפוס חלקיק אחר באחיזתו, האם הוא יכול לבלוע אותו? אבל אז הוא כבר לא יהפוך להיות נקודתי, אלא אם כן הוא שאב לתוכו חלקיק נקודתי אחר.
&nbsp
ובכלל במרחקים כאלה הכבידה כ"כ זניחה שקשה לי לראות מישהו מצליח למדוד חור שחור מיקרוסקופי.
&nbsp
אז מה חור שחור מיקרוסקופי הוא כמו חור שחור מאקרסקופי שמהירות הבריחה ממנו גדולה ממהירות האור, אבל איך מגדירים מהירות בריחה מחלקיק נקודתי, אלא אם כן מדובר בהגדרה אחרת?
 

Schrodingers Dog

New member
תשובה

אלקטרון הוא לא חלקיק נקודתי, הוא גל. הדוגמא הכי יפה לראות את זה היא ניסוי שני הסדקים שנערך עם אלקטרונים כבר ב-1961.

חור שחור הוא לא נקודתי. הוא מורכב ממסה מרוכזת ומעטפת שנקראת ״אופק אירועים״, זה האיזור שלא ניתן לברוח ממנו. קלאסית, המסה מרוכזת בנקודה ויש צפיפות אינסופית במרכז החור השחור, קוונטית אנחנו לא יודעים.

אגב, כל פעם שפוגשים אינסוף בפיזיקה אנחנו יודעים בוודאות שאנחנו לא יודעים את התשובה! הצפיפות האינסופית במרכז החור השחור היא דוגמא אחת. דוגמא נוספת היא אלקטרודינמיקה קלאסית - השדה החשמלי בתוך המטען הוא אינספוף. לאחר 150 שנה יש לנו תאוריה של אלקטרודינמיקה קוונטית QED שבה אנחנו מבינים יותר מה קורה. יותר זה בלשון המעטה, QED היא התאוריה המוצלחת ביותר בהסטוריה של הפיזיקה מבחינת חיזוי תופעות טבע עם התאמה מדהימה של 11 ספרות עשרוניות בין חישוב בתאוריה לבין המדידה.

במרחקים הקטנים כח הכבידה בין החלקיקים הוא קטן יחסית לכוחות אחרים בין החלקיקים. זה לא אומר שלחור שחור לא יהיו סימנים אחרים לזיהוי. אפילו שהוא קטן, חור שחור הוא אובייקט קיצוני ביותר מבחינה פיזיקלית.

מה הקשר למהירות בריחה?
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
תשובה.

1. דואליות חלקיק-גל.
&nbsp
2. בנוגע לאינסוף, אתה לא צריך להזכיר לי, כבר אמרתי שאני לומד את הנושא הזה ב-QFT.
&nbsp
 

Schrodingers Dog

New member
שאלה

מתי אמרת שאתה לומד QFT, לא ראיתי.

בקשר לדואליות חלקיק גל, אפשר להגיד ששמנו את זה מאחורינו לפני הרבה מאד שנים לאור ההתפתחויות האדירות של שנות ה60 של המאה הקודמת. היום אנחנו כבר יודעים שאין דבר כזה חלקיקים. יש רק גלים. או בשמם הפיזיקלי: שדות, fields.

בקשר למהירות בריחה, לא ככה מגדירים חור שחור, ואין מהירות גבוהה יותר ממהירות האור אז אני אפילו לא מבין את ההגדרה הזאת.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
בנוגע למהירות בריחה.

עוד לא התעמקתי ב-GR (זה יגיע), אני רק זוכר מקריאה שבעבר פשוט הגדירו חור שחור בתור כוכב שהאור לא מצליח לצאת ממנו ולכן מהירות הבריחה ממנו גבוהה ממהירות האור.
&nbsp
 

guprnds

Active member
הערה

אין דבר כזה "מהירות גבוהה ממהירות האור".
שים לב להבחין בין מה שלא יכול להתקיים במציאות בשום פנים ואופן לבין מה שיכול להתקיים אבל יש מניע טכני כלשהו להשיג אותו.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
אין בעיה עם זה.

אבל אנחנו לא יודעים מה מתרחש בתוך אותו חור, האם זה אכן חור תולעת או משהו אחר?
 
למעלה