s i l v e r a
New member
חומר מחשבה לשבת
מאמר זה נילקח מאתר הארץ. זהו מאמר מאד חשוב הגורם למחשבה! העובדה שהגולש הבריטי ניק דמפסי כשל בשיוט האחרון שלשום בצ'ינגדאו, מה שלמעשה העניק לשחר צוברי את מדליית הארד, גרמה להתרוממות רוח בארץ והצליחה לחלץ את המשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים מכישלון מביך של חזרה הביתה בלי מדליה לראשונה זה עשרים שנה. אך זה לא שינה את העובדה, שהספורטאים הישראלים לא הצליחו באולימפיאדה ה-29 של העידן המודרני. לא היקף המשלחת, הגדולה ביותר אי פעם, הוא הבעיה. הקריטריונים שקבעה היחידה לספורט הישגי היו מחמירים, לא פעם קשים מהקריטריון הבינלאומי, ועוררו ביקורת לא מעטה בארץ. למרות זאת, 43 ספורטאיות וספורטאים צלחו אותם; מה שמראה כי לישראל פוטנציאל ספורטיווי לא מבוטל, למרות המצב הביטחוני ושאר תירוצים. גם כסף לא היה הפעם בעיה. תקציב ההכנות האולימפיות בארבע השנים האחרונות היה גדול לאין שיעור מבסבבים אולימפיים קודמים, הרבה הודות לתרומה נדיבה של היהודי האמריקאי סידני פרנק המנוח, שהעניק 10 מיליון דולר להכנת הספורטאים הישראלים. ואכן, לראשונה לא נשמעו תלונות על חוסר תקציב, בעיות כלכליות או קיפוח. כל ספורטאי שעמד בקריטריונים זכה לתמיכה נדיבה והיה יכול להתרכז בהכנות בלי קשיי פרנסה. ולמרות התנאים האופטימליים, המועמדים הבולטים של ישראל למדליה - אריק זאבי הג'ודוקא, צמד השייטים אודי גל וגידי קליגר וצמד הטניסאים אנדי רם ויוני ארליך - הגיעו להישגים מביכים, וכך גם חלק נכבד מחבריהם. שורש הבעיה הוא במנטליות. יש המודים בכך בפומבי. תומר אור, הסייף שהוביל בסיבוב הראשון על יריב קנדי חלש במיוחד בתוצאה 10-6 כשנותרו 43 שניות לסיום, הצליח להפסיד בהארכה ואמר אחר כך: "יש לי בעיה מנטלית"; הג'ודוקא גל יקותיאל, שהפתיע והגיע לקרב על מדליית ארד והפסיד בו - כמו בקרבות רבים שלו על ארד בעבר - החרה החזיק אחרי מאמנו אלכס אשכנזי, שאמר "הכל בראש, זו בעיה מנטלית". כאשר בת-אל גטרר, לוחמת הטקוואנדו הצעירה, חוגגת יתרון 3-1 לקראת הסיום ומפסידה 3-4 בסיבוב הראשון - אפשר לייחס זאת לחוסר ניסיון. אך כשזאבי הקשוח, הוותיק, המעוטר והנחשב אומר "לא הופעתי לקרב" - מה נלין על גטרר ואור. כסף או קריטריונים אינם משנים מנטליות; משנים אותה רק חינוך, או אופי. צוברי מצליח בין היתר, כמו גל פרידמן בזמנו, כי הוא יודע לנתק את עצמו מהסביבה ומהלחץ. השחיינים הישראלים הצליחו יחסית כי רובם מתחנכים בנבחרות שחייה של קולג'ים אמריקאיים, שם המשמעת והעבודה המנטלית חשובות במיוחד. אולי תסייע השקעה גדולה יותר בפסיכולוגיה של הספורט. אבל כדי שהספורטאים ייהנו מחוסן מנטלי יש להתחיל לשפר את החינוך - במובן ההתנהגותי, ולא רק הלימודי או הספורטיווי - בגיל צעיר; וזאת כבר משימה גדולה מדי לפרנסי הספורט הישראלי. היא מונחת לפתחם של משרד החינוך ומשרד הספורט.
מאמר זה נילקח מאתר הארץ. זהו מאמר מאד חשוב הגורם למחשבה! העובדה שהגולש הבריטי ניק דמפסי כשל בשיוט האחרון שלשום בצ'ינגדאו, מה שלמעשה העניק לשחר צוברי את מדליית הארד, גרמה להתרוממות רוח בארץ והצליחה לחלץ את המשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים מכישלון מביך של חזרה הביתה בלי מדליה לראשונה זה עשרים שנה. אך זה לא שינה את העובדה, שהספורטאים הישראלים לא הצליחו באולימפיאדה ה-29 של העידן המודרני. לא היקף המשלחת, הגדולה ביותר אי פעם, הוא הבעיה. הקריטריונים שקבעה היחידה לספורט הישגי היו מחמירים, לא פעם קשים מהקריטריון הבינלאומי, ועוררו ביקורת לא מעטה בארץ. למרות זאת, 43 ספורטאיות וספורטאים צלחו אותם; מה שמראה כי לישראל פוטנציאל ספורטיווי לא מבוטל, למרות המצב הביטחוני ושאר תירוצים. גם כסף לא היה הפעם בעיה. תקציב ההכנות האולימפיות בארבע השנים האחרונות היה גדול לאין שיעור מבסבבים אולימפיים קודמים, הרבה הודות לתרומה נדיבה של היהודי האמריקאי סידני פרנק המנוח, שהעניק 10 מיליון דולר להכנת הספורטאים הישראלים. ואכן, לראשונה לא נשמעו תלונות על חוסר תקציב, בעיות כלכליות או קיפוח. כל ספורטאי שעמד בקריטריונים זכה לתמיכה נדיבה והיה יכול להתרכז בהכנות בלי קשיי פרנסה. ולמרות התנאים האופטימליים, המועמדים הבולטים של ישראל למדליה - אריק זאבי הג'ודוקא, צמד השייטים אודי גל וגידי קליגר וצמד הטניסאים אנדי רם ויוני ארליך - הגיעו להישגים מביכים, וכך גם חלק נכבד מחבריהם. שורש הבעיה הוא במנטליות. יש המודים בכך בפומבי. תומר אור, הסייף שהוביל בסיבוב הראשון על יריב קנדי חלש במיוחד בתוצאה 10-6 כשנותרו 43 שניות לסיום, הצליח להפסיד בהארכה ואמר אחר כך: "יש לי בעיה מנטלית"; הג'ודוקא גל יקותיאל, שהפתיע והגיע לקרב על מדליית ארד והפסיד בו - כמו בקרבות רבים שלו על ארד בעבר - החרה החזיק אחרי מאמנו אלכס אשכנזי, שאמר "הכל בראש, זו בעיה מנטלית". כאשר בת-אל גטרר, לוחמת הטקוואנדו הצעירה, חוגגת יתרון 3-1 לקראת הסיום ומפסידה 3-4 בסיבוב הראשון - אפשר לייחס זאת לחוסר ניסיון. אך כשזאבי הקשוח, הוותיק, המעוטר והנחשב אומר "לא הופעתי לקרב" - מה נלין על גטרר ואור. כסף או קריטריונים אינם משנים מנטליות; משנים אותה רק חינוך, או אופי. צוברי מצליח בין היתר, כמו גל פרידמן בזמנו, כי הוא יודע לנתק את עצמו מהסביבה ומהלחץ. השחיינים הישראלים הצליחו יחסית כי רובם מתחנכים בנבחרות שחייה של קולג'ים אמריקאיים, שם המשמעת והעבודה המנטלית חשובות במיוחד. אולי תסייע השקעה גדולה יותר בפסיכולוגיה של הספורט. אבל כדי שהספורטאים ייהנו מחוסן מנטלי יש להתחיל לשפר את החינוך - במובן ההתנהגותי, ולא רק הלימודי או הספורטיווי - בגיל צעיר; וזאת כבר משימה גדולה מדי לפרנסי הספורט הישראלי. היא מונחת לפתחם של משרד החינוך ומשרד הספורט.