חומר למחשבה

[perhay]

חומר למחשבה

שלום לכולכם! בימים אלה יוצא לי די הרבה לקרוא על פעילות של מספרי סיפורים באמריקה הלטינית. בין היתר קראתי משפט שמספר סיפורים מאורוגווי אמר לעמיתו: "בסיפור העממי, הסיפור מתחיל כשאתה מסיים, כשמישהו ניגש אליך ואומר לך: סיפור זה הזכיר לי, סיפור זה ריגש אותי, לסיפור הזה חסר פרט זה או אחר". האם לדעתכם הוא צודק? קרה לכם שהתגובות הובילו אותכם לבניית גרסה אחרת של הסיפור?

 

[הגבירה מן האגם]

ברגע המצויין בדבריו של המספר

מתחילה השתקפותו של הסיפור לעבוד ונוצר סיפור חדש שיעצים את הסיפור שסופר בעוד זוית התבוננות. כך הולכים ונבנים להם סיפורים בעולם, לטעמי לפחות. כן, תגובות הובילו אותי ליצירת גרסאות חדשות לסיפור בתנאי שהגרסה החדשה עומדת בחוקיות הדרושה. כלומר - לא בגלל תגובה או הצעה אשנה את הסיפור באופן ישיר, אלא אטווה אותו פנימה. הדבר הזה קורה לדעתי גם תוך כדי הביצוע, לא רק מחוץ לאירוע הסיפורי. בברכה,

 

[שרה ברנרד]

ניסיוני האישי לימד אותי....

התגובות להן אני זוכה הן בדרך כלל בעיקבות סיפוריי האישיים. שיניתי והוספתי על פי התגובות שקיבלתי.בקהל לא התייחסו אף פעם לסיפורי עם.לא לרציניים שבהם, לא למצחיקים שבהם ואפילו לא לאלה שיש בהם מוסר השכל. היו מספרים שביקשו את רשותי לספר 2 מתוך סיפוריי האישיים. סיפורי עם הזכירו למאזינים סיפורים אחרים,דומים, וכך נוצרה שרשרת מספרים עממיים.יש המגיבים " אצלינו מספרים כך".... נכון שניסיוני אינו עשיר במיוחד.