אנסה לענותחומר למחשבה
. 3 שאלות העסיקו אותי מה עושה ילד למאושר? האם מחוננות שבאה לביטוי בתקופת הלימודים היא ערובה להצלחה עתידית בחיים (מחוננות בחיים) ? מיהם ההורים הטובים בעינכם? עד כאן אן
גם תסביכים רגשייםאנסה לענות
שאלת שתי שאלות שבהן מקום לדעה אישית ואחת שפשוט מסתמכת על נתונים והכרת השטח. אענה לפי סדר שאלותיך. מה עושה ילד למאושר? לדעתי, ילד שמקבל אהבה רבה, שחש בטחון בחיים (בעיקר מכיוון הוריו ויתר המבוגרים המשמעותיים בחייו), ילד שיש לו הרבה בטחון עצמי, ילד שיש לו את סוג החברה וכמות החברה הנכונה עבורו (ולא לפי מרשם כלשהו שכתוב בספרים), ילד שמרגיש שסומכים עליו, ילד שמאפשרים לו למצות את מלוא היכולות שלו כבר מהילדות הרכה בדרך של עידוד אבל הוא לא חש לחץ להפיק את המקסימום, ילד שבמסגרת גבולות הכרחיים יש לו הרבה זמן שהוא אחראי עליו. מה שלא עושה ילד למאושר לטעמי זה שיש לו הרבה חברים, בגלל שזה מה שההורים חושבים שצריך, אבל הילד מעדיף לשבת הרבה בבית. מה שעוד לא תורם, לטעמי, לאושרו של הילד זה הרבה עושר חומרי. מחוננות ערובה להצלחה בחיים? מנסיוני האישי (וזו השאלה האוביקטיבית שלך), לצערי הרב, התשובה חד משמעית לא תמיד. ללא ספק נמצאו בעבר וימצאו בעתיד לא מעט מחוננים בעלי הישגים לאורך כל חייהם, אבל מסיבות שונות יש גם לא מעט מחוננים ש"לא יצא מהם כלום". אני רוצה להאמין שעם הזמן זה ישתנה, כי לפחות במקרה האישי שלי אחד המכשולים היה שלא אובחנתי כלקוית למידה, וכשהלקות הסתברה הייתי בוגרת מידי ולא היה לי תקציב לעבור אבחון, ובלי "תעודת לקויה" אין לי שום סיכוי שבעולם להוציא אפילו תואר ראשון. אצלי היו גם מכשולים נוספים, אבל אני מניחה שיש כאלה שהתבזבזו אך ורק בגלל לקויות לא מאובחנות, וכאלה כנראה בעתיד לא יתבזבזו יותר. הורים טובים? לדעתי האישית אלה הורים שעירניים מגיל צעיר לצרכיו של הילד שנובעות מתכונותיו המיוחדות (לטוב ולרע), כולל עירנות מגיל אפס לצרכים הקוגנטיביים, הורים שמציבים גבולות דמוקרטיים מגיל אפס (לא אנרכיה ולא קשיחות), ו... הורים שלא שוכחים גם לדאוג לצרכים האישיים שלהם ולכן שמים את עצמם ואת הילד באותה דרגת חשיבות בכל גיל ממש (אם כי הצרכים של שני הצדדים משתנים עם השנים).
הוא שיפוצניק עצמאי?גם תסביכים רגשיים
שיש להרבה מחוננים בשפע עשויים להשפיע לרעה על ההצלחה. (יש לי בן משפחה כזה, שדווקא יש לו תואר שני אבל עובד כשיפוצניק בגיל 45 בגלל חוסר יכולתו, עדיין, להסתגל למסגרות)
התוכנית של אשרת קוטלרחומר למחשבה
. 3 שאלות העסיקו אותי מה עושה ילד למאושר? האם מחוננות שבאה לביטוי בתקופת הלימודים היא ערובה להצלחה עתידית בחיים (מחוננות בחיים) ? מיהם ההורים הטובים בעינכם? עד כאן אן
היא דווקא הראתההתוכנית של אשרת קוטלר
באה לגעת בדיוק בנושאים האלה. האם טיפוח הישגים ומחוננות עושה ילדים מאושרים. התשובה שלה היא לא באלף רבתי. התוכנית העלתה הרבה מחשבות אבל גם נראתה לי מאוד מגמתית בראייה השלילית שלה. הבת שלי (בת חמש) צפתה במקרה יחד אתי בתוכנית. היא התחילה לכתוב (ביוזמתה) בגיל שנתיים וכיום כבר קוראת חופשי, שלא לדבר על שלל כשרונות אחרים בכל מיני תחומים אחרים. היא ילדה מאוד מאושרת, אהובה, עם המוני חברים, שמלבד אהבתה ללמוד כל מיני מינים של דברים והתעניינותה בכל דבר אפשרי כמעט היא גם אוהבת לשחק ולהשתולל, ואני מקפידה לאפשר לה את כל הנ"ל ביחד. היא שאלה אותי האם היו לה כל המשחקים שהראו בתוכנית והתאכזבה מאוד לשמוע שלא, ושאני לא ישבתי אתה כמו האמא שיושבת עם בת השנתיים וחצי שלה ולא היה עולה על דעתי לעשות זאת. אני לא יודעת בדיוק מה היו מסקנותיה מהתוכנית, אבל המסקנה העיקרית שלי היא שאושרת קוטלר טרחה מאוד להבליט את השלילי שבטיפוח מחוננות ולא הראתה את הילדים שבוודאי יש, שכמו הבת שלי, הם גם מפותחים מאוד ואולי גם השגיים מאוד, אבל גם מרובי חברים, אוהבי משחקים ומאושרים.
ו ... הישגיהם גבוהים בהרבה משל בתיהיא דווקא הראתה
שני ילדים בני חמש ושש מחוננים, שהתפתחו בעצמם בלי שההורים שלהם ישבו איתם בגיל שנתיים ולימדו אותם לקרוא.
מה עד כדי כך בולט?ו ... הישגיהם גבוהים בהרבה משל בתי
וכשאני תיארתי את תיאורי הישגי בתי (כאן ובפורומים אחרים) טענו רבים שזה בלתי אפשרי, ואני סתם גוזמנית, שחצנית ואם לחצנית. אז הישגים גבוהים מאוד, אבל נמוכים בהרבה משל אותם שני אחים בלתי אפשריים, אבל ההישגים שלהם אפשריים .. אין ספק בכך
זה לא דבר נפוץמה עד כדי כך בולט?
גם הקורא וגם זה שיודע חיבור וחיסור "מתקדם" לא עשו דברים שלא רואים בשום מקום. אני מניחה שעיקר ההתפעלות היא מהצעיר והחשבון...
השאלה היא אם ...זה לא דבר נפוץ
שילד לומד לקרוא בגיל 3 לבד (טוב, הפורום הזה זה מן הסתם לא דוגמא טובה)
את טוענת שהיא התהפכה בגיל יומייםהשאלה היא אם ...
מה שלא נפוץ הוא גם בלתי אפשרי וצריך לתקוף אם שמספרת שזה המצב אצלה בבית ולהעמידה כשקרנית וכאם רעה (כן ולעשות זאת גם בפורום הזה של הורים למחוננים)? האם כל כך קשה לקבל שלחריגות יש צורות שונות ודרגות שונות? אז כשתקפו אותי לפעמים שתקתי ולפעמים תקפתי בחזרה, ותמיד אני נחשבתי לרעה (מלבד אצל כמה צדיקים בודדים, שבכוונה לא אציין מיהם). יותר מזה, רק בגלל שכדי להתיעץ נאלצתי לספר מה קורה אצלנו בבית, אז ספרתי ושאלתי, אז באתר אחר פורום שלם עשה עלי עליהום, ולבסוף כל הותיקות נטשו (מאוחר יותר האתר כולו קרס מסיבות טכניות). אני בטוחה שגם שם, למרות שזה היה אתר הורים ופורום הורים כלליים, לחלק מההורים היו ילדים ברמה מאוד גבוהה, אבל לפי תיאוריהם חלק מהם ממש מנעו מהילדים התקדמות כדי לא להחשב לחצנים, ובגלל שאני לא לחצתי לשום כיוון, לא לקידום ולא לעצירה תקפו אותי בלי סוף. אז אחרי שראיתי את האחים בתוכנית, שמה לעשות עולים על שירילי בכמה דרגות החלטתי לפרוק ולאמר לכל מי שתקפו אותי כל הזמן ... הנה הביטו וראו, אם האחים האלה אפשריים אז בודאי שמה שאמרתי על שירילי אפשרי. או שאולי תאמרו שאשרת קוטלר והתחקירנים שלה עשו עבודה שטחית וגם ההורים האלו סתם שקרנים ושחצנים ואין זו אמת מה שהם ספרו על העבר וההישגים הנוכחיים גם הם אינם אמיתיים (אולי את כל הדברים שהילדים הראו למדו אותם בע"פ לפני הצילומים?). אני מניחה שלא תאמרו כך, אז אם זה אמיתי בעיניכם, למה חשבתם שאותי זה נכון לתקוף כשקרנית ואם רעה? רק בגלל שאת שירילי לא ראיתם מצולמת מבצעת את מה שתיארתי?
יופי של סילוףאת טוענת שהיא התהפכה בגיל יומיים
לפי פקודה קולית שלך. איך אפשר להאמין לזה?
את טענתיופי של סילוף
זה קרה בגיל 3 וחצי חודשים - בין יומיים ל-3 וחצי חודשים יש הבדל עצום, וזה יכול להראות מוזר ועל גבול הבלתי אפשרי, אבל לאמר חד משמעית שזה בלתי אפשרי - מי שמכם? אפילו נתייחס לדוגמאות (שגם בעיני מצביעות על הורים איומים) שהובאו בתוכנית, שמלמדים את ילדיהם שפת סימנים בגיל 3 חודשים וקצת יותר. אנחנו יכולות להסכים שזה רע, אבל לפחות חלקם מצליחים בזה, ומכאן שזה אפשרי. אז למה קליטת שפת הסימנים (אצל חלק מהילדים) בגיל 3 חודשים (שמלווה בהדרכה מילולית קולית) אפשרית, וביצוע הוראה אחרת (בתנאי שפסיולוגית הגוף הבשיל אליה, והבשלה להתהפכות בגיל 3 וחצי חודשים ידועה כאפשרית) איננה אפשרית?
לא מכחישהאת טענת
שהילדה בגיל 4 למדה לבד אנגלית, כולל קריאה וכתיבה, וזה בבית שאין מדברים בו את השפה. אני מצרפת דוגמא של הידע שלה באלגברה.
המפליא הואלא מכחישה
הכל אמת. הבית לא דובר אנגלית, אבל יש בו טלביזיה ישראלית שרוויה בהרבה אנגלית. אז ... ? עדיין, לפחות לפי הנראה מהכתבה, אותם שני אחים עולים עליה, ואין בכך סתירה למה שציינתי. אז היא יודעת אלגברה, והילד בן ה-5 יודע גימטריה שניהם דברים "לא נורמליים" לגיל הזה, רק שאלגברה קלה הרבה יותר מגימטריה ולכן הילד הזה עולה על שירילי. אבל עיקר ההתפעלות שלי היא מראשית דרכו של הילד הגדול, ואת זה אני משווה לתגובותיכם. הוא בגיל 3 וחצי כבר קרא בכוחות עצמו ספר, שירילי קראה אז רק מילים בודדות. אז להאמין שילדה בת 3 וחצי 4 (או אפילו שניים ו-8) קוראת מילים בודדות בלי שילמדו אותה בלתי אפשרי, אבל שילד בן 3 וחצי קורא לבדו ספר שלם, וגם זה בלי שילמדו אותו כן אפשר. אין ספק ...
איזה כיף שיש אנשים כמוךהמפליא הוא
לא רק הידע באלגברה, אלא, כפי שציינה החתולה, הניסוח של התשובה באופן שהוא מאד מאד יוצא דופן עבור ילד בן 4. בנוסף, לטעון שהמצב הזה הוא נורמלי לא מסתדר עם התכנית שלך להכין אותה לעבודה באינטל בשנה הקרובה.
את מנסחת הודעותאיזה כיף שיש אנשים כמוך
שמוציאים את החשק להיות אמיתיים, ובכלל להתיעץ ו/או לשפוך את הלב. לצערנו הרוב כמוך, אבל למזלנו יש גם אנשים אחרים, ובכל פורום נמצאים גם כמוך וגם השונים מימך. לדבריך לא אגיב יותר, אבל לתמיהתה של החתולה אבהיר - הפתרון היה של שירילי, אבל בסגנון שלה לא ניתן היה להתנסח מספיק בבהירות בקטע המילולי, אז היא אמרה בלשונה ואני שיניתי למילים בוגרות יותר ואמרתי לה את המילים שתכתוב, אבל אני חוזרת ואומרת שכל מה שאיננו מילולי, אלא אלגברי טהור זה אך ורק היא, וזה העיקר. תהיי בטוחה שמשתתפי הפורום לא חשבו לרגע שהניסוח הוא שלה, אבל הם לא פקפקו בקטע האלגברי והגיבו כראוי
את מנסחת הודעות
וחותמת בשם הילדה, ואחר כך מתלוננת שלא מאמינים לתיאורייך.
הילדה כתבהאת מנסחת הודעות
וחותמת בשם הילדה, ואחר כך מתלוננת שלא מאמינים לתיאורייך.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.