חומר ישן המשך...
המילים שאהוד בנאי כתב ל "רכבת לילה לקהיר" נכתבו 24 שעות לפני שהקליטו את השיר. השיר "בלדה לסוכן כפול" נכתב על אבא של מייקל. מייקל תמיד הרגיש שאבא שלו סוכן כפול (לפי מה שהוא סיפר לשלומי). יובל כתב את "אניגודין" על איגי. יש לשיר בית נוסף "לא יכול יותר לחכות קוצים בישבן במוח שריטות מוזיקה רוברט פריפ פסיכולוגיה אגו טריפ" אבנר הצטרף לסיבוב ההופעות הראשון של משינה אחרי שסיים סיבוב הופעות עם פסטיבל הזמר החסידי בארה"ב. אחרי חודשיים של חזרות יצא לדרך סיבוב ההופעות הראשון. היסטרית המעריצים והמעריצות התחילה בקולנוע "ספיר" בקרית ביאליק. אחרי ההצלחה של התקליט הראשון שלומי גר בדירה בקומה 8 בכפר סבא. המעריצות חיכו לו למטה (אם הייתי יודעת גם אני הייתי מחכה לו...). בסיבוב ההופעות הראשון היו כמה מערכונים והיה מערכון אחד שמייקל כתב. הוא עמד על הבמה והקריא אותו במשך רבע שעה כמעט. המערכון היה על "הציפור האנושית" - "The human bird". הסיפור הוא על טייס שפוגש ציפור. בסוף הטייס נופל. מדובר באדם שכל החיים שלו חולם לעוף. יובל היה הטייס, איגי הציפור, שלומי ואבנר מלווים מוזיקלית. בסוף איגי היה מנגן תופים עם הראש של הציפור, שהייתה ציפור ענקית. מייקל פשוט היה מקריא ואחר כך שר את "הכל עוד אפשרי". אחרי סיבוב ההופעות הראשון יובל ואורלי, מייקל, איגי ואבנר נסעו לאירופה וחרשו את אירופה איזה חודשיים עם אוטו. שם הם פגשו א ניק קייב והחליטו לעשות תקליט יותר רוקנרול. בתקליט השני יש הרבה שירים (כמו "שלח לי מלאך") ששלומי הלחין וכל משינה חתומים על הלחן. בהופעה של התקליט השני ביבנה היו 10 אנשים בקהל. ב "צוותא" היו 50 אנשים בקהל. אחרי התקליט השני שלא הצליח כל כך היו דיכאונות שבעקבותיהם שלומי כתב את "ד"ר קליני". היו שנה שנתיים שהם הופיעו כמעט בכל חור במדינה. במתנ"סים, בבתי ספר. הם הרגישו עם זה טוב. כשהתקליט השלישי נכשל הדיכאון התגבר. אז היו דיבורים חזקים על פירוק. מי שהוציא את משינה היה יעקב גלעד. בהתחלה "היא התווכחה אתו שעות" יצא על תקליט שדרים ולא נכנס לאף אחד משלושת התקליטים של הלהקה. "רני בפריז" ו "ריקוד המכונה" נכנסו לתקליט הרביעי ברגע האחרון, כי נשאר עוד זמן אולפן להקליט ולבשל אותם. היו כמה שירים, נוספו שלושה שירים חדשים ("רני בפריז", "ריקוד המכונה" ו "בדרך אל הים"), יחד עם "היא התווכחה אתו שעות" שעדיין לא היה בשום תקליט, והוחלט לעשות תקליט אוסף (התקליט הרביעי). אלישע, הבן של יובל ואבנר נולדו עם "ריקוד המכונה". אלישע נולד בהקלטות. אבנר זכה להכרה ראשונה של הקהל. ל "ריקוד המכונה" בהתחלה היו מילים: "יושב בהילטון על החוף רואה שקיעה, גלים ונוף פתאום מגיע בהדרי עם הג´אבה (java) אומר: היי, יובל, רוצה איזה גויאבה פזמון: אדרנלין, אדרנלין בדם" בהתחלה שלומי זרק לפח את המילים שהוא כתב ל "למה לי פוליטיקה עכשיו". יובל הוציא את המילים מהפח והשיר הפך ללהיט היסטרי!!!!!! איגי ניסה כמה פעמים להביא ללהקה חומר שהוא כתב וזה לא ממש הסתדר. חבל... אחד הנהגים שעבד עם הלהקה המציא להם שמות במרוקאית: יובל – מורדה (במרוקאית זה מחלה), שלומי – ז´אק ז´באני (באגס באני במרוקאית), אבנר – טופא (עגלגל במרוקאית), איגי – זוהרה אל בורדה. שלומי לא זוכר איך קראו למייקל. כידוע, במהלך העבודה על התקליט השמיני "להתראות נעורים שלום אהבה" היה כבר ידוע שזה הולך להיות התקליט האחרון ולא יהיה תקליט תשיעי. בועז בן ציון, האבא של הלהקה, בכה כשלבסוף תפס שהלהקה מתפרקת. זה מהכתבה "להקת משינה, הסיפור שלא סופר". יש לי עוד כתבות קטנות יותר שאני אכתוב בהמשך. המשך יבוא…
המילים שאהוד בנאי כתב ל "רכבת לילה לקהיר" נכתבו 24 שעות לפני שהקליטו את השיר. השיר "בלדה לסוכן כפול" נכתב על אבא של מייקל. מייקל תמיד הרגיש שאבא שלו סוכן כפול (לפי מה שהוא סיפר לשלומי). יובל כתב את "אניגודין" על איגי. יש לשיר בית נוסף "לא יכול יותר לחכות קוצים בישבן במוח שריטות מוזיקה רוברט פריפ פסיכולוגיה אגו טריפ" אבנר הצטרף לסיבוב ההופעות הראשון של משינה אחרי שסיים סיבוב הופעות עם פסטיבל הזמר החסידי בארה"ב. אחרי חודשיים של חזרות יצא לדרך סיבוב ההופעות הראשון. היסטרית המעריצים והמעריצות התחילה בקולנוע "ספיר" בקרית ביאליק. אחרי ההצלחה של התקליט הראשון שלומי גר בדירה בקומה 8 בכפר סבא. המעריצות חיכו לו למטה (אם הייתי יודעת גם אני הייתי מחכה לו...). בסיבוב ההופעות הראשון היו כמה מערכונים והיה מערכון אחד שמייקל כתב. הוא עמד על הבמה והקריא אותו במשך רבע שעה כמעט. המערכון היה על "הציפור האנושית" - "The human bird". הסיפור הוא על טייס שפוגש ציפור. בסוף הטייס נופל. מדובר באדם שכל החיים שלו חולם לעוף. יובל היה הטייס, איגי הציפור, שלומי ואבנר מלווים מוזיקלית. בסוף איגי היה מנגן תופים עם הראש של הציפור, שהייתה ציפור ענקית. מייקל פשוט היה מקריא ואחר כך שר את "הכל עוד אפשרי". אחרי סיבוב ההופעות הראשון יובל ואורלי, מייקל, איגי ואבנר נסעו לאירופה וחרשו את אירופה איזה חודשיים עם אוטו. שם הם פגשו א ניק קייב והחליטו לעשות תקליט יותר רוקנרול. בתקליט השני יש הרבה שירים (כמו "שלח לי מלאך") ששלומי הלחין וכל משינה חתומים על הלחן. בהופעה של התקליט השני ביבנה היו 10 אנשים בקהל. ב "צוותא" היו 50 אנשים בקהל. אחרי התקליט השני שלא הצליח כל כך היו דיכאונות שבעקבותיהם שלומי כתב את "ד"ר קליני". היו שנה שנתיים שהם הופיעו כמעט בכל חור במדינה. במתנ"סים, בבתי ספר. הם הרגישו עם זה טוב. כשהתקליט השלישי נכשל הדיכאון התגבר. אז היו דיבורים חזקים על פירוק. מי שהוציא את משינה היה יעקב גלעד. בהתחלה "היא התווכחה אתו שעות" יצא על תקליט שדרים ולא נכנס לאף אחד משלושת התקליטים של הלהקה. "רני בפריז" ו "ריקוד המכונה" נכנסו לתקליט הרביעי ברגע האחרון, כי נשאר עוד זמן אולפן להקליט ולבשל אותם. היו כמה שירים, נוספו שלושה שירים חדשים ("רני בפריז", "ריקוד המכונה" ו "בדרך אל הים"), יחד עם "היא התווכחה אתו שעות" שעדיין לא היה בשום תקליט, והוחלט לעשות תקליט אוסף (התקליט הרביעי). אלישע, הבן של יובל ואבנר נולדו עם "ריקוד המכונה". אלישע נולד בהקלטות. אבנר זכה להכרה ראשונה של הקהל. ל "ריקוד המכונה" בהתחלה היו מילים: "יושב בהילטון על החוף רואה שקיעה, גלים ונוף פתאום מגיע בהדרי עם הג´אבה (java) אומר: היי, יובל, רוצה איזה גויאבה פזמון: אדרנלין, אדרנלין בדם" בהתחלה שלומי זרק לפח את המילים שהוא כתב ל "למה לי פוליטיקה עכשיו". יובל הוציא את המילים מהפח והשיר הפך ללהיט היסטרי!!!!!! איגי ניסה כמה פעמים להביא ללהקה חומר שהוא כתב וזה לא ממש הסתדר. חבל... אחד הנהגים שעבד עם הלהקה המציא להם שמות במרוקאית: יובל – מורדה (במרוקאית זה מחלה), שלומי – ז´אק ז´באני (באגס באני במרוקאית), אבנר – טופא (עגלגל במרוקאית), איגי – זוהרה אל בורדה. שלומי לא זוכר איך קראו למייקל. כידוע, במהלך העבודה על התקליט השמיני "להתראות נעורים שלום אהבה" היה כבר ידוע שזה הולך להיות התקליט האחרון ולא יהיה תקליט תשיעי. בועז בן ציון, האבא של הלהקה, בכה כשלבסוף תפס שהלהקה מתפרקת. זה מהכתבה "להקת משינה, הסיפור שלא סופר". יש לי עוד כתבות קטנות יותר שאני אכתוב בהמשך. המשך יבוא…
