חומרי או רוחני

[ייִדישיסט]

חומרי או רוחני ../images/Emo2.gif

אתמול שיחקנו כמה חברים במשחק מסוים בפאב, ובין השאלות שכל אחד נשאל היה האם הוא חומרי או רוחני. בעקבות השאלה התפתח דיון שהייתי די המום מתוצאותיו, מסתבר שהאקסיומות הדתיות עדיין תקועות לי בראש ולא השתחררתי מכולם עדיין. כולם! טענו בתוקף שספורטאי עושה עבודה רוחנית ובכלל הם אמרו שכל מי שעושה משהו מתוך הלב עושה מעשה רוחני, מכאן שסקס שבא מתוך אהבה הרי היא פעילות רוחנית, וחשוב להדגיש שלא היו חולקים בעניין הזה. ורק אני טענתי אחרת: בעיני, מעשה פיסי בכלל ומעשים שמסבים הנאה לגוף אינם יכולים להיות רוחניים. הייתי בטוח כל זמן השיחה שאני מפספס משהו בדיון ולא מבין איזה פרט שבטח יבהיר לי מה כוונתם כשהם אומרים "רוחני", אבל אחרי שדיברנו על זה שוב ושוב ראיתי שאני זה שחריג בעניין הזה. אותי חינכו לפסול את כל הנאות הגוף וכל התעסקות שלא לשם שמים והגדירו את הדברים האלה כחומריים, אבל הם לא קיבלו את החינוך הזה, בשבילם לגיטימי להתעסק עם הגוף ועם הפיסיות ועדיף שתהיה לפעילות הזאת משמעות פנימית ואז ההתעסקות הופכת לפעילות רוחנית. חומרי, לדעתם, זה עיסוק בכסף למען הכסף, כמעט בזה זה מסתיים. בשבילי, זה כל פעילות פיסית.

 

[לֵייזֶר פֶּלֶס]

וואו...

אם לא הייתי עכשיו אחרי לילה של שתיה ואם ראשי לא היה כבד עלי, הייתי מנסה לפתח את העניין... האמת היא שבמחשבה ראשונה דיי הייתי נוטה לתמוך בדעתך אבל... לא יודע. וכמו שאני מכיר אותי, כשאכנס למיטה לא אצליח להרדם ואתחיל לחשוב ולחשוב ולחשוב ולחשוב... חכה חכה...אני עוד אסגור אתך חשבון

 

[ייִדישיסט]

טוב שאתה חושב כמוני אבל אני טועה

דהיינו, חשבתי עד אתמול שאני צודק בעניין הזה, אם אפשר להגיד בכלל "צדקתי" על משהו שלא ממש חשבתי עליו. אתמול פשוט התברר לי פער בין התפיסה שלי לבין תפיסת החברים החילוניים ומזה הייתי מופתע. אני עצמי מקבל את דעת חבריי לאחר שהבנתי את מקור התפיסה שלי, שהיא מוטעת בעליל.

 

[דער_רוסישער]

הבעיה היא אצלם ולא אצלך.

כי לדידם (אם לא להיכנס לדקויות) רוחני = חיובי, חומרי = שלילי. ולא היא. ואתה, לדעתי, צודק מהם, כי למדת לא לפסול את החומרי. מה שמוזר בכל הסיפור הזה הוא שהמסר העיקרי בהודעה שלך הוא שאתה מרגיש מה-זה שלא בנוח מזה שהעזת לחלוק על כולם, אבל על כולם, בלי יוצא מן הכלל. ככה מדבר יוצא בשאלה? תהיה אברהם הבומבה ושים זין על כולם! שבת שלום

 

[ייִדישיסט]

אין כאן שאלה של צדק

אלא פער בתפיסת המושגים הללו. אתה טועה לגבי המסר העיקרי שלי. אני לא מופתתע מכך שיצאתי נגד כולם אלא מכך שכולם יצאו נגדי, למרות שהייתי בטוח שכולם יסכימו איתי. הפער הזה בין ההערכה שלי את הדעה שלהם לבין הדעה האמיתית שלהם הדהים אותי.

 

[האדמור מטיזי נבי]

לא ברור לחלוטין

מזתומרת אם אני עושה ספורט זה נחשב מעשה רוחני? וואו אז אני כולי רק רוחניות כי אני עוסק המון בספורט ואולי גם סתם לשבת לעשן סיגריה זה מעשה רוחני? הרי אני עושה את זה מכל הלב ואם כל הנשמה בקיצור לדעתי הם טועים רוחני זה לשבת ולשמוע רוק כבד זה הכי רוחני שאני מכיר אההה גם השופרות שבזמן האחרון אני שומע כל בוקר זה מוזיקה רוחנית מאוד

 

[גל נעים]

רוק כבד?...ספר לי אחי,ספר....

 

[גל נעים]

אני חושב שצריך להגדיר את המינוח...

בתור אחד ששתה מהבאר של שני הצדדים...(ויש לכך השלכות מאוד חיוביות), אני רוצה קצת לפתח את הנושא של "רוחניות" כפי שהוא נתפס ע"י החברה החופשית. מבחינתם רוחניות זה ערך נרכש שבד"כ מצמידים אותו לאובייקט פיסי (כגון שירה,מוסיקה,תרבות-אלמנטים "שכלואים" בתור אובייקט פיסי). ולכן חבריך ראו באקט של אהבה משהו רוחני,(ולדעתי אין בכך הגדרה לא נכונה) ויש בזה משהו- ההכנסה של מערכת האינטלקט שלי אל תוך אותם אובייקטים "גשמיים" יוצקת בהם משמעות שונה לחלוטין שהופכת את העניין מערך סתמי גולמי לערך בעל משמעות יוצאת דופן ולכן הם ראו בספורטאי כאחד שעובד גם עבודה רוחנית. כמובן שעל טיב הרוחניות אפשר להתווכח. האספקט שלי בכל הסיפור הוא-שרוחניות זה חיבור, משהו שהאדם עצמו עושה מתוך שיקולים שאינם גשמיים בלבד. אני בטוח שהנאה מסרט טוב או לחילופין "עבודת המידות" יכולה להיות רוחנית באותה המידה. ובגלל שלכולנו דעות שונות גם ההגדרה של רוחניות היא שונה בתכלית. ואני לא רוצה לדמיין איך תיראה תשובה של בעל תשובה עולל-צעיר ימים שזה עתה גילה את אלוהים לשאלה:"מהי לדעתך רוחניות". עושה רושם שארגונים כגון "ערכים" מחדירים לנוער שלנו שחוזר בתשובה קניינים כמעט פאגאנים באומרם ש-"רוחניות" היא שלילת הפיסי לגמרי, ובזה הם מדמים את היהדות לדתות המזרח הרחוק-שמנתקות את הפיסי מהמימד הרוחני בשעה שאין הדברים כך כלל ועיקר, ולכן יש פגם בחוזרים בתשובה (לפחות עד ההתאפסות שלהם) שהם חושבים שרוחני ז-"כל מערכת השמיים,הצבאות האלוהיים,בית דין של מעלה,פמליא של מעלה". סתם התחשק לי לכתוב קצת... בכל מקרה-בעולם מושגים חופשי-לדעתי הקניין הרוחני העוצמתי ביותר של האדם הינו החופש להחליט מה טוב ומה רע,הדעת החופשית להבדיל בין שחור ללבן, ובעצם הוא מגלם את תכליתו כאדם,מכלול של פיסי ורוחני,של רגשות ושכל המונעים בגוף אחד. החופש להיות אני. זה רוחני. <לדעתי> שבת שלום חברים,אתמול בערב באמת הרגשתי מה זה חופש אמיתי. וזה נהדר.!! כמו לצאת מבית אסורים. רק שהפעם דברי הגמרא לא עבדו עלי -כי הוצאתי את עצמי... ("אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורים") בכל מקרה-תמשיכו לעשות חיים.

 

[דער_רוסישער]

ומה עוד הזכרת לי...

עוד בישיבה, היה לי ויכוח עם מישהו: הוא טען כי התפילין הן רוחניוֹת ומעשה הנחתן הוא מעשה רוחני, ואילו אני טענתי, כי חפץ, איזה שלא יהיה, איננו יכול להיות רוחני, ומעשה-כריכה, אפילו זה שנצטווינו עליו, איננו יכול להיות רוחני בהגדרה. ברור לי שהייתי מושפע אז מאבא שלי הקבליסט, אבל, מכל מקום, זה מה שהיה. פשוט הזכרת לי. שבת שלום

 

[אליה1]

להערכתי אפשר להיות משניהם

למה אדם לא יכול להיות גם חומרי וגם רוחני? אדם צריך להיות חומרי כשהוא בא לחיות. אתה לא הולך עם רוחניות למכולת. אני מחשבת כמה אני משתכרת, כמה כסף יהיה לי ביד ביום המשכורת, הולכת וקונה לי דברים שהם חומריים לגמרי - בגדים יפים, דיסקים, ספרים, הולכת למסעדות ולבתי קפה - מעניין אותי מה יהיה הגודל של המנה שאקבל. אני אוהבת לקבל מתנות, כמו שאני גם אוהבת לתת - אבל אלה חומריות. אבל - אני גם אתן את עצמי לחבר/ה שזקוקים לי בשעת צרה או סתם בכל שעה שאותו אחד זקוק לי, אפילו אם זה בא לעיתים על ויתור של תוכניותיי אני - כי אותו אדם זקוק לי - זה רוחני. אני חושבת שבקיום יחסי מין יש מן השניים. ביחסים ארוכי טווח אני נהנית מהמילה, החיבוק, הנשיקה כמו גם מההנאה המינית הפיזית נטו שתהיה שם. אחד לא יכול להתקיים בלעדי השני. בדיוק היום חשבתי על זה שמחכה ילדה חולת סרטן להשתלת מח עצם ויש יום בדיקה, להכניס אותי למאגר - נשאלתי על הכאב שמחכה לי אם ימצאו שאני מתאימה ובאמת אצטרך לעזור לה - עניתי שהכאב אולי יהיה גדול, אבל אני אציל חיים של ילדה בת 3 וזה כאב יום אחד, אם הצלתי את אותה ילדה. אני לא נטולת גינונים חומריים - אני מלאה בהם, אבל הדברים הקטנים שאני עושה מלמדים אותי שזה לא הכל כסף וחומר. אני לא חושבת שיש קשר בין העולם החילוני והדתי (למרות שאין לי נסיון בעולם הדתי) בעניין הזה. אדם טוב שעושה מעשים טובים, יהיה פנתר בכל מה שנוגע לאינטרסים שלו - זה לא סותר את העובדה שהוא איש טוב שעושה מעשים טובים. אני מקוה שהבהרתי את עמדתי ושקלעתי למה שכיוונת. קבל את דעתי החילונית לגמרי. שבת שלום יידישיסט.

 

[אתאיסט עם ציציות]

שניכם טועים

דברים, כל הדברים, אינם או רק רוחניים או רק גשמיים, הם נמצאים אי שם על הרצף שבין רוחניות לגשמיות. מחשבה, או רעיון או רגש הם אולי רוחניים, אבל יש להם צד פזיולוגי מובהק במוח ואפשר למדוד אותם ולהעריך את כמותם וגם לשנות אותם באמצעים כימיים. ולעומת זאת, מנה טשולנט, למרות שהיא בוודאי גשמית לגמרי, הרי היחס שלנו אליה, הנוסטלגיה שהיא מעוררת, השייכות וההקשר שלה הם בהחלט מאוד רוחניים. (שלא לדבר על ריחניים) מסקנא, אין מקום לחלק את הדברים לגשמי לעומת רוחני, אותו עיסוק בספורט הוא רוחני אצל האחד וגשמי אצל האחר, והוא קצת יותר רוחני מגשמי אצל השלישי. אפילו לאותו אדם, פעם האכילה היא חוויה גשמית לגמרי, ופעם אחרת הייתה זו חוויה רוחנית שמימית, גם אם זה היה באותה סטקייה. >שבוע טוב<

 

[טנטרי]

גם אני מוסיף הגדרה

מאחר ובכל תשובה שנכתבה כאן חבויה (במפורש או במשתמע) הגדרה שונה לרוחניות/גשמיות, הרי שכן חשוב לברר למה זה כל כך חשוב לנו ? לי נראה, שיידישיסט ביטא בכנות את מה שחש בשיחה עם חביריו, שלכולנו יש תחושה מסויימת ש"רוחני" נעלה באיזו שהיא צורה על ה"גשמי". להנחה הזו שותפים גם חבריו של יידישיסט !!! הבעיה מתחילה כאשר בהגדרות שלנו אנו מחשיבים דבר מסויים כ"לא רוחני". לכן, לרוב האנשים חשוב נורא להגדיר כ"רוחני" את הדבר שלו הם נותנים משמעות בחיים. מי שחושב שהם פשוט שני צדדים שווים (לא זהים) של אותה מטבע, יכול להיות צודק, אבל הוא לא רלוונטי לדיון הזה. אני אישית מגדיר כרוחני כל פעולה שנעשית ב"מדיטציה", כלומר בהתבוננות ללא מעורבות, ללא שיפוט, ללא ציפיה. כל דבר אחר זורם על המישורים של פיסי (גופים), אנרגטי (תנועה), ריגשי או מנטלי (הכרתי). לכן לטעמי, מעטים הם האנשים הרוחניים. (גל, האמונה המזרחית אינה שוללת את הפיסי, אלא מנסה להראות שהפיסי הוא רק ביטוי של מי שאתה ולא "באמת" מי שאתה, הפיסי הוא סוג של תחפושת, שאיתה אתה מזוהה כמעט לחלוטין, בעיקר בעולם המערבי). *משפט מורכב לא לשעת לילה מאוחרת, שנכתב תחת השפעת סמים קלים* מה שאותי עניין בדיון הזה הוא, שמחד אפשר ללמוד ממנו הרבה על כל אחד מאיתנו, לגבי הדברים שחשובים לו בחיים (בתאוריה). מאידך (בגלל שמדובר בתאוריה), הוא אחד מיוצרי הפער הגדולים ביותר בין מה שאנחנו "באמת" לבין מה שאנחנו נוטים לחשוב על עצמינו (במקרה הגרוע) או הצורה שבה אנחנו מציגים את עצמינו כלפי אחרים (במקרה הטוב).

 

[דער_רוסישער]

לי, אי עסקינן בהכי, קשה מאד

לומר על דבר מה "הרי זה רוחני". המלה הזו, אם לא באירוניה, איננה, משום מה, בכלל בלכסיקון שלי. לא יודע למה. שבוע טוב יונה

 

[ליאור של חנה]

הזכרת לי משהו קטן

בימינו ההבדל בין מעשה חומרי לרוחני הוא שהחומרי הוא תמורת כסף ואילו הרוחני גם רק שבמקרה של הרוחני מציגים את זה יפה יותר ולגבי הרבה דברים יוצא לפעמים שהרוחני יותר יקר !! לך למסעדה , תשלם. הם לא מסתירים את היות הכסף מטרתם ולא הפצת רוח אכילת הבקר. הם יתאמצו שיהיה לך טעים (רוחני ?) אבל משיקולי יצירת קהל. לך לסדנת צום באווירה הוליסטית. גם תצא רעב וגם תשלם פי 4. לגבי היתר, אני קטן מכדי להבין ליאור