חומוס אבו מרון - חיפה

netaliem

New member
אחלה דיווח

ממש עושה חשק לעלות צפונה לכמה ימים של עונג קולינרי.
מבחינת פלאפל אני דווקא אוהבת את פלאפל אוריון (למרות שלא אכלתי שם שנים).

עכשיו יש לי חשק לפלאפל וחומוס
 
האלוהים ש'ך זה לא האלוהים שלי

שווארמה גנאם לדעתי טעימה ומשתלמת יותר מאמיל,
עסיסית עם מלא סלטים מיוחדים ויחס נעים, אמיל שחצן וקמצן .
המלצרית הבלונדה?
אתה מתכוון לדנה הרומניה, ברור שהיא מוכרת, היא מחזיקה את כל אבו מארון על כתפייה.
לאבו מארון יש את המסבחה הכי טעימה שלי יצא לאכול (לא הייתי ביפו באבו חסאן או איך שלא קוראים לו)אבל המסבחה של אבו מארון אפילו יותר טעימה משל סוהילה.
מנה של משוואשה וכף חומוס מלמעלה ואתה רואה איך המלאכים מפרפרים לך בכנפיים מעל הראש.

פלאפל זה הזקנים.
 

bruno01

New member
גם אני לא מת על השווארמה אצל אמיל

אבל יכול להיות שזה גם בגלל שאיזה יום כשעוד הייתי בצבא, עצרתי שם לפני פגישה עם אנשים חשובים אי שם בקריות, ושפריץ אחד לא מכוון מבקבוק הטחינה גרם לי להסתובב כל היום עם מדי א' מוכתמים ומפדחים


עכשיו יהיה צריך לנסות את גנאם, אבל מה יהיה? בביקור הבא בחיפה אני אצטרך לאכול ביום מה שאוכלים בדרך כלל בשלושה ימים!
 
אצל אמיל הבשר עצמו טעים אבל כל חווית האוכל

מבעסת .
יש חנייה פצפונת, יש את הגברת הקשישה שיש לה מבטים מזרי אימה, כל פעם שכבר אני מגיע לשם אני בודק אם אני מגולח ומכופתר:))))))))))
פייר העובד הצעיר חותך לאט לאט את הבשר,הפיתה שם זערורית,
אצל גאנם הבשר הוא שונה אמנם אבל טעים, עסיסי , יש שם ממרח מיוחד של עמבה עם פלפלים כתושים שאותו אני מבקש שימרחו לי בפיתה ואז את התקרובת.

או גם בגלל שאני תמיד דופק להם מהסלסלה בומבונים ורודים של תות שדה.

מבחינת ביס של אמיל לעומת ביס מגנאם ייתכן ששל אמיל טעימה יותר, מבחינת כל הפיתה או כל המכלול אני מעדיף את גאנם
 
איזה בשר יש בשניהם? עגל/כבש או הודו/עוף?

אגב, אם תגיע פעם לכפר יאסיף נסה את שווארמת כארם. חותמת לך שתאהב.
 
מבין עשרות

השווארמיות בחיפה למצוא אחת שמוכרת הודו זה עניין של בלשות רצינית
כל השווארמיות החיפאיות מתגאות בבשר אמיתי. עגל וכבש, יש כאלו (כמו אמיל\גאנם ועוד כמה) ש"מלבישים" בין פרוסות הבשר גם גושים של בשר טחון מעורב (עגל וטלה) ומתובל
ולכן גם הפיתה לחה ועסיסית יותר.

אין על השווארמה החיפאית.
 
נו אז בסוף אחרי

כל להטוטי המילים, חזרת מאלוהים אחרים משלי לביס מול ביס ואמיל *כנראה* לוקח גם אצלך.
.

בכל מקרה, מכיר את גאנם, ואת במבינו, ואת כולם... ואוכל אצל כולם, בעיקר כי אמיל הוא "רופא מנתח שפותח מתי שבא לו"
לא שישי בערב, לא שבת, אחרי 16:00 אין שווארמה, חגים של יהודים, נוצרים, מוסלמים, צ'רקסים, דרוזים, אמריקאים...


בשווארמה אני הולך לזה שהבשר הכי טעים, ואצל אמיל הכי טעים (אחריו ללא ספק גאנם ד"א, גם מבחינתי).
אני לא צריך כלום בפיתה... שווארמה טחינה וקצת בצל "מהאש" (אצל אמיל יש בצל ועגבנייה שמסתובבים בתחתית השיפוד , סופגים את השומן והחום) ואני מסודר.
ממש לא צריך את הסלטים הנכבדים, את פלטת הממרחים, הטלוויזיה שמשדרת MTV ירדני או כיסאות פלסטיק מפוארים , אם כי זה נחמד ללא ספק.

ד"א אני מרגיש מצוין אצל אמיל, אני מגיע ומקבל מנה חיש קל, הוא אפילו לא שואל אותי איך אני רוצה אותה, כבר מכירים אותי שם.
מה שאני בא להגיד, שלכל אחד יש VIBE קצת שונה במקומות שונים...


אפשר לסיכום להגיד, כפי שהתחלתי את הפוסט על אבו מרון, חיפה מחולקת! וזה לא מיתוס, הנה..

מציע לקחת כל אחד או אפילו קבוצה ענקית מפה לסיור בחיפה, קולינרית רחוב, מסעדות, מה שתרצו.
פלאפלים, שווארמה, חומוסים וכן הלאה.. שכל אחד יחליט על החלוקה שלו לבד
.
 
כן זה הגיוני שחיפה מחולקת

תראה, אתה בעצמך כותב שאמיל הוא " מפונק" השעות פתיחה וסגירה שלו נתונות למצבי רוח חולפים, אני מעדיף מקום שפתוח גם לתוך הערב המאוחר,
בגנאם מקבלים אותי בסבר פנים יפות ואירוח לבבי,
אני גם לפעמים נכנס לאמיל לדפוק מנה, הבעיה שאצל אמיל זה לא מסתיים במנה, בדרך כלל מנה וחצי כי המנה לא ככ משביעה שאני רעב.
 

bruno01

New member
לא ברור לי איך בביקור האחרון שלי בחיפה

התיישבנו לאכול מסבחה אצל אבו שאקר. היא היתה ממש מאכזבת, והרגישה לי מאוד אנמית ומשעממת. לא סיימנו אפילו מנה אחת ביחד.

זה המחיר של לא מספיק מחקר מקדים


לפחות הצ'יפס היה טעים.

פעם הבאה, אבו מרון!
 
לאכול באום שאקר מסבחה כששני מטר משם יש

את מלך המסבחה זה בערך כמו להגיע עד לפריז , ממש רחוב ליד פייר הרמה ואז לקנות לחם אחיד שחור של מאפיית "אחדות"
אבו מארון תותח במשוואשה----------תותח על.
לא פעם אני מגיע אליו קונה חצי קג ואוכל ככה בכף מהקופסא, הבנת?
זה חם חם , חם, רטוב וטעים...
 

bruno01

New member
טעות של מתחילים


וזה עוד אחרי שבכלל רצינו לאכול אצל פאוזי ותכננו על זה כל השבוע ובסוף היה סגור כי בדיוק נולדה לו בת.

במקום פאוזי קיבלנו מסבחה מעפנה. אין צדק!

לפחות מעיין הבירה בערב היה פיצוי הוגן.
 
סם וכל החיפאים - לפני שנים רבות הייתה

בחיפה מסעדת איסקנדר. הייתה בזמנו מעוז השיפודים והאוכל הערבי בחיפה. האם עוד קיימת?

למיטב זכרוני כילדה הייתה באזור של אבו מארון לפי התיאורים שלכם אבל אולי אני טועה לגמרי.
 
אכלתי במסעדת איסקנדר יותר מפעם אחת

בטח שזכורה לי.
זו היתה המסעדה בחיפה, היא שכנה בדרות הציונות שאז נקראו שדרום או"ם.
זו משפחה אם אני לא טועה מכפר טורען.
מה שבטוח שאב המשפחה הפסיד כל הכסף בקלפים.
אני עובר שם מאה פעם ביום ולא מביט בכלל לכיוון, בתור מסעדה מסעדה היא בטוח לא פעילה, יש ליד פיצוצייה של משקאות אלכוהוליים.
מחר אעבור שם ואבדוק מה יש שם.
את קצת טעית בכיוונים.
מסעדת איסקנדר זה 125 מטר מעל אמיל,
אבו מארון זה ממש בשוק הפשפשים היכן שהמסגד,
אם את זוכרת פעם קראו לרחוב קיבוץ גלויות רחוב עירק, אז זה ממש בהתחלה של קיבוץ גלויות,
אם את מכירה את אבו יוסף ופארז במגינים אז משם תמשיכי ישר תעברי את הרמזורים של קרית הממשלה, תצמדי לנתיב הימני ותתקלי באבו מארון.
דואר שקמונה מכירה?
זה 150 מטר צפונה משם
 
אמרתי שאני לא בטוחה בכיוונים. אבי היה לוקח

אותי לשם כילדה...אולי הייתי בת 10.

למרות שלמדתי לתואר שני ושלישי באוניברסיטת חיפה לא ממש מכירה את העיר. מכירה את מעיין הבירה לשם היינו יורדים לאכול, את השוק הטורקי, יונק וזהו פחות או יותר. יונק זה בכיוון של שוק הפשפשים? אני באמת צריכה להגיע לסיור בחיפה. מורה דרך כבר יש לי
זה כמו חו"ל בשבילי.
 
יונק זה בדיוק שם

בכיוון של שוק הפשפשים, היא בדיוק 3 דק הליכה מאבו מרון, על אותו הכביש.
 
למעלה