חום - דחוף

[רונילה היחידה]

חום - דחוף

איך מודדים חום לילדה בת 8 חודשים שכל הזמן זזה? (אם היא ישנה היא מתעוררת ומתחילה לזוז).

 

[sarush]

הלוואי וידעתי

אני הצלחתי למדוד לניר חום אולי פעם אחת בחייו.. בקושי. בשאר הפעמים פשוט נגעתי בו. אם הוא היה לוהט אבל שמח - הייתי מנסה אמבטיה פושרת להורדת החום. אם לא עזר - אקמולי. אם בכל מקרה עצבני וחלושס ומסכן - ישר אקמולי, בלי קשר לכמה חום יש לו.כך שלא ממש נזקקתי למדידה. מאחלת לכם החלמה מהירה בכל מקרה.

 

[אורן של איה]

לצערי- אנחנו למדנו הרבה על מדידת

חום בפגיה. אין לנו בעיה למדוד בטוסיק. בחודשים האחרונים הפסקנו עם זה- אבל זו השיטה הכי מיהמנה- למרות מה שאנשים יגיבו להודעה שלי. הכל במידה!!!

 

[Rשף]

לא יתווכחו על הדיוק אלא על הצורך בו

מה חשוב הדיוק ? מניסיון מדחום אוזן מדויק למדי ולא מעט מרפאות משתמשות בו.

 

[אורן של איה]

רק בגלל העובדה שאני ואישתי

לא חשים את החום של איה אותו הדבר. כיום, כשלמדתי שאני זה שתמיד טועה- אז הצורך במדידה נעלם כמעט לחלוטין, אבל זה מאוד משנה אם החום הוא 37.8 או 38.8 . מאוד מאוד משמעותי...לדעתי...

 

[ר של ניב]

מחזיקים חזק שלא תזוז

אנחנו מודדים בטוסיק

 

[kby]

../images/Emo5.gif אני תמיד תוהה באיזה שם היו

קוראים למבוגר שמחזיק מבוגר אחר שלא יזוז ומכניס לו משהו לטוסיק. אה כן. יש לזה שם אפילו בחוק... לא מודדת חום בצורה חודרנית כלשהי, ובטח לא בכח. מודדת חום בנגיעה במצח, או בהנחת מדחום פס כזה על המצח, או במקרים קיצוניים בהנחה של המדחום בין גב התינוק המונח על המזרן לבין חולצתו. (וככה סתם- זה באמת חשוב אם יש לו 38.8 או 38.9???)

 

[אורן של איה]

כל פעם שאני טוען שלאיה אין חום

מסתבר שיש לה 39 לפחות...ואני לא מוכן לתת לה תרופות עד שאני לא רואה שיש לה חום. ומה לעשות- האוזן לא מספיק טוב. ואת הפס- רק עכשיו גילינו. אז מה עדיף? לתת לאיה תרופות על ימין ועל שמאל רק ליתר ביטחון, או למדוד פעם אחת לכמה דקות, לדעת מה קורה- וזהו? וזה לא חייב להיות בקונוטציה אלימה. חלילה...וזה גם לא משנה. גם תרופה איה לא אוהבת לקחת אבל זה לא בדיוק נתון לשיקול דעתה, נכון? גם בדיקת דם היא חודרנית- אבל כשצריך- צריך... אפילו הבדיקה עם המקל בגרון היא חודרנית- אבל צריך... ברגע שגילינו דרך אחרת והיא טובה מספיק- אז סבבה. אבל לפני כן- זו היתה לצערי הדרך היחידה שבאה בחשבון... ואם אני לא טועה- גם לי מדדו שם- וזה לא גרם לי בעיות...הבעיות האמיתיות נגרמו לי מדברים שטחיים- ולא חודרניים...

 

[kby]

אתה רוצה תשובה רצינית לגמרי?

לומדים למצוא להרבה דברים חלופות או שלומדים לחיות איתם עם מצפונך ולתרץ אותם טוב לילדך. אני מאוד משתדלת בכל מה שהוא לא הכרח מוחלט לשמור על העקרון של לתת לילד להגן על גבולות גופו ולתת ביטוי ממשי לאמירה שהוא קובע איזה מגע לא רצוי לו. אני חושבת שזה הכרח בלימוד של ילד על זה שמותר לו להגיד לא גם למבוגרים על דברים שלא נעימים לו. לגבי חלק מהדוגמאות שפרטת- כשצריך, וצריך באמת, ואני לא מוצאת דרך לנמק לעצמי שאפשר בלי, אז אני מסבירה הרבה, משתדלת לעשות בלי כח, מסבירה למה כן... וכשאני חושבת על זה- אני יכולה להזכר במקרה אחד בלבד שבדקו את גרונה בכח (וגם זה היה בלתי הכרחי לחלוטין במחשבה צלולה של אחרי...).

 

[אורן של איה]

כל אחד והמצפון שלו

כאשר אנחנו הולכים לרופא, הבדיקות האוטומטיות הן אוזן וגרון. לא כדאי "להחמיץ" שם משהו, זה לוקח כמה שניות ואין בזה נזק. איה אוהבת את זה? ממש לא!! אבל סורי מותק, יש דברים שגם אני לא אוהב ובכל זאת עושה. לא הכל זה ענין של רצון, ביחוד שאני אפוטרופוס. כדי שאמלא את האחריות שלי בצורה הטובה ביותר- יש כמה כלים שאני צריך להשתמש בהם. רופא- למשל. מד חום - למשל, ותרופות- למשל. יש כאלה שיגידו לך שאת צריכה לחיות עם התירוצים שלך כאשר את נותנת לתומר אקמול כשיש לה 39-40 מעלות. יש כאלה שיגידו הפוך. הכל ענין של דיעות ואמונות. כל עוד לא נוצר נזק של אחד לאחד- אין לאף אחד מאיתנו מה להגיד חוץ מזה שהוא מאמין אחרת. אף אחד לא יכול להגיד אם אני עושה יותר נזק ממך- שלא בודקת רקטלית ועלולה להחמיץ חום גבוה וטיפול כי, מה לעשות, כל המדידות האחרות לא מספיק מדוייקות. אז לא רק אני צריך לחיות עם המצפון שלי והתירוצים שלי- כולנו צריכים- כי אין מושלם. לא מה שאת עושה, לא מה שאני עושה, ולא מה שהם עושים. כל אחד תריך להתמודד עם החסרונות והיתרונות שלו, להשתמש בעזרים אם צריך- ולעשות את החיים לטובים יותר. לדעתי, מי שנותן אקמול בחום של 37.8 הוא יותר "פושע" ממני, אבל יש כאלה שלא יחשבו ככה. הכל כ"כ סובייקטיוי שזה יכול לשגע!!!

 

[kby]

לא קראתי לאף אחד פושע...

אמרתי שכל אחד מתרץ לעצמו ולילדו (וחלק מזה זה זה שרבים מאיתנו לא שלמים עד הסוף לגמרי...). "להחמיץ חום גבוה"? איך אחמיץ אותו? אני מודדת על המצח. אם יש 40 והמדחום שלי יראה "רק" 39.5 זה נקרא החמצה? תירוצים במתן תרופות- כן. לדעתי אני מתרצת לעצמי שאין ברירה והתרופה היא הכרח ולכן היא שווה השקעת כח מסוים אחרי שניסיתי את כל הדרכים היצירתיות האחרות. זה עדיין תירוץ לטעמי, כי בבסיס כל הבסיסים אני חושבת שאין כמעט שום מצב בו הפעלת הכח על הילד היא באמת עדיפה. אבל נכון- אתה יכול לחשוב אחרת. ונכון- כל אחד צריך להתמודד עם האמת שלו והפקפוק שלו בה. אבל גם נכון שאם לא נדבר על זה פה, לא נוכל לפקפק פיקפוקים של אמת, ולא נלמד, ולא נשמע, ולא נתפתח... ואגב- למה איה לא אוהבת בדיקת אוזניים? (אני שואלת ברצינות, כי את זה דווקא יצא לנו לאחרונה לא מעט, ואין שום סיבה שזה יכאב או יעורר התנגדות, לא???? רוצה לשמוע איך אנחנו עושים את זה?)

 

[אורן של איה]

תמיד רוצה לשמוע...

ולמה איה לא אוהבת? איה פוחדת פחד מוות מרופאים. מבחינתה- הזיכרונות כנראה חזקים. את כל השנה הראשונה לחיים שלה היא חייה בקפיצות מרופא אחד לשני. בדיקת עיניים למשל שבה כל 10 דקות שמים טיפות בעין- ככה איזה 5 פעמים- את חושבת שזה זיכרון חיובי? או בדיקת הברה שבה היא הורדמה.. או העצירות שהצריכה חוקן. או הסלמונלה שלקחו לה בדיקת דם מהצוואר... או...או...או... כל הידיים והרגליים שלה מלאות חורים וצלקות מהפגיה. באף יש לה צלקת קטנה מההנשמה... כל הדברים האלא נחרטו, כנראה, לא רק על הגוף... אבל אין מה לעשות... ובנוגע לחום- אני יכול להגיד שלדעתי אין לה חום, ומסתבר שהיא קודחת!! אז אחרי פעם, פעמיים שטעיתי השארתי לאישתי להיות המחליטה עם יש לה חום או לא, אבל עד אז, התעקשתי על מדידת חום מדוייקת כי אחרת, לטעמי, היינו נותנים לה תרופות שלא בצדק (מה שהסתבר כטעות). אז זו נבלה וזו טריפה. ובסוף- שתיהן... מה אני אגיד לך- באמת, אבל באמת, שאלו יהיו הצרות שלנו!!!

 

[kby]

מותר לנסות להתיימר להציע פתרונות?

כי אני לא רוצה לדמיין אפילו איך איה מרגישה, או איך אתם מרגישים, ואיזו התמודדות איומה זו... יש לאיה כלים של רופא? ניסית לשחק איתה רופא-חולה ולתת לה לשחק את שני התפקידים? זו דרך טובה לדבר על פחדים, חששות וכו'. אצלנו, לפני בדיקת האוזניים הראשונה, גם דיברנו על זה הרבה (ואני מקפידה לא לשקר לתומר- כשהלכנו לחיסון אמרתי לה "כן. זה קצת כואב וגם לא נעים" על בדיקת האוזניים אמרתי "לי זה לא כואב, אבל זה לא תמיד נעים" אני חושבת שהיא למדה לסמוך על זה). לקחנו פנס והסתכלנו אחת לשניה לאוזניים (הארנו עם הפנס מבחוץ וניסינו לראות מה רואים). דיברנו על זה שלרופאה יש פנס עם קונוס שנכנס לאוזן (לתומר יש כזה גם בכלי רופא שלה) והיא מסתכלת, וגם מה היא יכולה לראות שם, ומה זה אומר לה (אם היא רואה שיש דלקת היא יודעת שצריך לתת תרופה, אם היא רואה לכלוך, נוזלים וכו'). לא היה שום כח בבדיקה. הרופאה ביקשה ממנה לשבת ותומר שלחה אוזן גאה וסקרנית קדימה...

 

[אורן של איה]

הכח מופעל מכיוונינו

אחרת איה תקח את עצמה ותרוץ עד לירושליים.... נשמע רעיון מענין...לא חשבתי על זה (כרגיל). כמו שאני מכיר את איה- יש הבדל אצלה בין משחק למציאות. ד"ר גנליס, למשל, רופא ממש נחמד. היא מספרת כמה הוא נחמד ונותן לה מדבקות של אומץ, וסבבה. ברגע שרואה את הבנין- פורצת בבכי עד שיוצאים משם. יש הבדל בין ידיעה- לבין התגברות אצלה. אני חושש שזו בעיה פסיכולוגית יותר מורכבת, כי היא עברה כבר כ"כ הרבה בדיקות כך שהיא יודעת מה כואב ומה לא- אפילו יותר טוב ממני. אבל הרתיעה- קיימת ברגע שזה מגיע ל-line of sight. אולי זו בעיה מסוג אחר שזקוקה לפתרון אחר?

 

[רונילה היחידה]

מה זה המדחום פס?

האם מדידה בין הגב לחולצה באמת מהימנה? מה זה מקרים קיצוניים?

 

[nubi]

נו באמת...

בבי"ח מודדים בטוסיק גם למבוגרים. זו השיטה הכי מהימנה, אין מה לעשות. זה לא נעים אבל גם לא צריך לעשות מזה כזה ענין.

 

[odeia]

בבי"ח מודדים בפה עם מכשיר אלקטרוני

 

[אורן של איה]

לא לפגים- או לפחות- לא אצלנו...

 

[שי ז.]

המכשיר האלקטרוני לא שווה הרבה

כשהייתי מאושפז מדדו לי עם המכשיר ואמרו לי שיש לי 38 (אחרי כמה מדידות עם כמה מכשירים שכל אחד נתן תוצאה אחרת) אבל בגלל שהרגשתי שיש ילי יותר ביקשתי מד חום כספית והתברר שהחום האמיתי היה 41.3

 

[kby]

כשאחי היה מאושפז בבית חולים בתור

ילד, האחיות מדדו לו בין הגב למזרן ואמרו שההבדלים כל כך זעירים שאין סיבה להטריד ילד יותר מכך. ומדחום פס- מדחום שנראה כמו כרטיסיה ששמים על המצח ותוך שניות הוא מראה את החום. בהשוואות שנעשו (עלי, לא על הילדות) הפערים מאוד זעירים. יותר אמין אצלנו ממדחום האוזן. עלה 13 שקלים בבזאר שטראוס והוא מתוצאת גרבר (אלה של האוכל של עציון

)