לפי הפרסום
איהפרסומאי אפשר להבין דבר. לא קראתי את המאמר על המחקר עצמו, אבל לפי הפרסום יש כל כך הרבה משתנים מתערבים, שממש לא ניתן להסיק מסקנה כלשהי. לדוגמא, אמהות לילדים אוטיסטים מחפשות תמיד את הסיבה לכך שהילד אוטיסט. הן יזכרו או יחשבו שהן זוכרות כל דבר שיכל להשפיע במהלך ההריון ולפני ואחרי ובין וכו. משתנה מתערב פסיכולוגי.
האם החוקרים בדקו טיפול רפואי בחום או הסתמכו על דיווח עצמי של האימהות. מה הם מגדירים טיפול בחום - נטילת תרופות, אמבטיות קרות. אם נטילת תרופות, אז הנה משתנה מתערב נוסף.
בקיצור, לפי הפרסום לא ניתן להסיק כלום.
בעיניי הנסיון הזה שלנו לחפש את האשמה במשהו שאנחנו עשינו - אם רק לא היינו מחסנים, אם רק היינו מטפלות בחום, הוא עקר. באותה מידה אנחנו יכולות לומר ״אם רק לא היינו שמונה שעות בים בגיל שלוש, ונחשפו לרמה גבוהה של קרינה אולטרה-סגולה, והרסנו לעצמנו את הביציות בהזדמנות חגיגית זו״. אני מאחלת לכולנו שיהיה לנו הכוח לטפל בילדינו, בעצמנו ובמשפחות נו, ושלא נצטרך להפנות כוחות גם לחיפוש ה״אשמים״.
אני בהחלט מבינה שחשוב לחקור על מנת למצוא דרכים טובות יותר לטיפול ואולי מניעה (לא חושבת שהייתי רוצה למנוע קיומם של ילדים ומבוגרים אוטיסטיים), אבל שיבואו אלינו עם מסקנות ברורות, לא בחצי/רבע/עשירית הדרך.
