חום בגן

חום בגן

אני אשמח לקבל את חוו"ד לנושא של הבאת ילדים חולים לגן. אני מרגישה נורא ואיום מהמחשבה שלהביא את התינוק המתוק שלי עם חום לגן. להפתעתי המטפלת גם עודדה אותי ואמרה לי שהיא יודעת כמה קשה היום עם עבודה ואם צריך היא תתן לו אקמולי וזהו ושאני לא אדאג, כי גם ילדים אחרים מדי פעם היו מגיעים עם חום לגן. מה כדאי לעשות? מצד אחד אני נקרעת עם המחלה והחום שלא יורד (על פי הרופא זה ויראלי ואין מה לעשות...)ומצד שני אני כבר ממש חייבת לחזור לעבודה. אני נורא מתעצבנת שאני יודעת שהורים אחרים יביאו בלי בעיה את הילדים שלהם גם אם יש להם חום ואז שוב הוא יידבק... מה לעשות ?
 

אלדורית

New member
../images/Emo31.gif../images/Emo186.gif

זה לא הוגן בכלל! לא כלפי הילד--שיצטרך להתמודד עם קשיי הגן בהרגשה רעה, לא כלפי הילדים האחרים שיכולים להדבק, ולא כלפי ההורים שלהם שימצאו את עצמם במצבך. אני הייתי מתעצבנת אם אמהות אחרות היו שולחות ביודעין ילדים חולים שיכולים להדביק את הבת שלי! נראה לי ממש לא מקצועי מצדה של הגננת לשדל אותך לשלוח אותו ככה. נשמע לי שאת בעיקר לא רוצה "לצאת פראיירית" כי נדמה לך שהורים אחרים כן נוהגים כך. ובכן, זה נימוק מה-זה דפוק, תסלחי לי מאוד. אם תנהגי כך רק תחזקי נורמה שלילית שאת בעצמך אינה מעוניינת בה. ושאלה פרקטית: אם את חייבת לחזור לעבודה, אין מישהו אחר שיכול לטפל בילד יום-יומיים? אבא, סבא, סבתא, אפילו חברה שלך או ביביסיטר? (אולי תוכלי למצוא מישהו לאחה"צ ולהשלים אז שעות?)
 
חום בגן

אבל מה אתן מציעות לעשות עם המטפלת. באופן מוצהר המנהלת של הגן אמרה לי שהם שולחים הבייתה ילדים חולים. בפועל המטפלות לא נוהגות כך. מה לעשות או להגיד כדי לא ל]גוע לא במטפלת וביחס שלה כלפינו ומצד שני לשמור על הפשוש שלי
 
לדבר איתה באסרטיבנות ובבהירות

ש- 1. זה לא מקובל עלייך שהילד שלך מגיע לגן שיש לו ילדים חולים 2. זה נוגד את תקנות הגנים ואת עמדת המנהלת 3. את מדברת איתה אישית כי את יודעת שכוונתה טובה אולם היית מציעה לה לרדת מהעניין הזה. אם היא לא תרד - תפני לאחראית על כתת הגן ו/או למנהלת.
 
לא הייתי שולחת לגן

שבו המטפלת מעודדת אמהות להביא ילדים חולים. זו דרך נפלאה להבטיח שכולם יהיו חולים רוב הזמן - ואין לדעת מה העמידות החיסונית של כל ילד, כך שזו גם רשלנות מזעזעת.
 

אלדורית

New member
ליליה, אבל הילד כבר הולך לגן הזה

זאת לא סיבה לעבור גן. כן הייתי מדברת עם הצוות. קודם כל עם המטפלת: הייתי מביעה את התנגדותי לנוהל שליחת ילד חולה לגן, הייתי משתפת את המטפלת בדעתי על הורים שעושים כך (חסרי התחשבות בילד שלהם ובילדים אחרים, כמו גם בהורים אחרים, אגואיסטים, וגם טיפשים כיון שבסופו של דבר הם מגבירים כך גם את הסכנה שילדם יחזור וידבק במחלות שהוא מפיץ)--קשה לי להאמין שהמטפלת לא תאלץ להסכים עם השקפה זו (וכאמור, יש פתרון גם לקושי הפרקטי של ההורים). אם לאור הדברים המטפלת תציין שקשה לה לאכוף את המדיניות (מן הסתם זה מה שהיא תעשה כדי להסביר את המתרחש) אז להגיד לה, משהו בסגנון, מה את אומרת, זה חמור מאוד--אני אדבר על זה עם המנהלת! (כלומר להציג את כל הענין לא כאשמתה שלה, כדי לא לפגוע בה, אלא כמדיניות של אחרים שיש לשרש ולדבר עם המנהלת לא מאחורי גבה אלא להצהיר על כך בגלוי). ואז לדבר עם המנהלת. לחזק את ידי המנהלת והמטפלות לדחות קבלתו של ילד חולה. אולי אפשר לבקש להפיץ חוזר בין ההורים או לתלות שלט גדול על הדלת (שוב, אם זה נעשה בעבר) שמפרט את הנימוקים נגד הבאת ילדים חולים לגן. בנוסף, ליזום גם שיחות עם הורים אחרים בנושא (את יודעת, כשכולם מחכים מחוץ לגן לילדים--או נפגשים במקרה בגינה--זה הזמן לשיחות כאלה--לא לדבר נגדם, אלא כמו במקרה המטפלת, לשתף אותם בזעזוע שלך מהתופעה), מתוך תקווה שבעתיד הם ירגישו מאוד לא נוח לשלוח את ילדם החולה לגן. אגב, אותו הדבר תקף גם לגבי טיפול בכינים.
 
כתבתי דברים דומים הודעה אחת למעלה

יע"ז הייתי מגיבה בחריפות על מצב בו הילדה שלי מתחככת בקביעות עם מחלות בגלל רצון טוב של מטפלת שלא מבינה את משמעות העניין (בבחינת "הדרך לגהנום רצופה בכוונות טובות"). לא נאנר אם זה גן פרטי או ויצו/נעמת. אם זה ויצו/נעמת - יש חוקים וכללים מאוד ברורים, כתובים ורשומים, שניתן לבקש ולהראות לה (לרשתות יש פרוספקטים להורים). ולגבי כינים - את הכינה הראשונה בחיי ראיתי לפני כמה חודשים, במקרה (ואני לא צעירה ועומר כבר לא פעוט...). אני מקווה שרעות תלך בעקבות עומר ובעקבותי ותהייה בעלת "דם דוחה כינים".
 
זה בגלל שאני ADHD

יש יתרון בשיגעון
 

vered4

New member
דעה אחרת

מאוד תלוי איך הילד מרגיש. אם הילד מרגיש לא טוב, אז אני לא אביא אותו לגן גם אם אין לו חום. כך שחום הוא לא סימן בפני עצמו. בחורף נורמלי- ילד יכול לחטוף וירוסים גם 10 פעמים בעונה- לא כל דבר מחייב השארות בבית. אם על כל דבר קטן נשארים בבית- הילד כמעט לא מגיע לגן. לפעמים הילד מרגיש טוב, וכל מה שיש לו זה חום. אז הורדת החום מסדרת את הבעיה. הילד לא סובל ולא נשארים סתם בבית. לפעמים חום זה בגלל בקיעת שיניים- ואז ממש אין סיבה להשאיר את הילד בבית. בנוגע להדבקה- ברוב המחלות הוירליות, שלב ההדבקה הוא לפני שרואים בכלל סימנים. כך שגם אם כולם מקפידים להשאיר את הילד בבית מיד כשיש סימני מחלה- זה לא מונע הדבקה. וחוץ מזה, השאלה איך הם מתייחסים לשאר ה"רעות החולות"- שלשול, הקאות. זה הרבה יותר מטריד בעיני.
 
שאלה שאני שואלת את עצמי

כשאחד/ת הילדים חלוה: האם בתחושה דומה הייתי שמחה ללכת לעבודה? אם לא, אז הילד/ה נשאר/ת בבית גם אם אין לו/לה חום או תסמינים בולטים.
 

vered4

New member
אני פחות מחמירה לגבי עצמי

כבר הגעתי לעבודה גם במצבים שלא הייתי שולחת ילד לגן. עם ילד, לפעמים רק בגלל שאני לא יודעת איך זה יתפתח- אני משאירה. ועוד דבר לגבי חום אצל ילדים- מאוד תלוי אם זה מתחת ל-38 או מעל. ואצל מבוגרים זה אחרת.
 

מירי,

New member
מי שואל את השאלה....

אצלנו בבית יש שני סוגים- יש את אבא הוא מהחולים המתפקדים ויש את אמא שאחרי שני אפצ'י לא יכולה לזוז מהמיטה....אז אם אבא בודק איך הילד בבוקר (ובמקרה שלנו זה אכן הוא...) רק ילד שהוא ממש 'על הקרשים' לא יכול ללכת לגן, אם אני בודקת אחרי האפצ'י הראשון צריך להשאר במיטה. כשהגדול היה בגן, הוא היה כועס כשהיינו משאירים אותו בבית כי "אתה חולה"... אז הוא כנראה חולה כמו אבא ולא כמו אמא...
 
שיניים וחום

בקיעת שינים אינה סיבה לחום. גם לא הגיוני שכן. האפשרות היחידה היא ירידה בתנגודת הגוף בזמן הבקיעה, מה שמעודד הדבקות במחלות, מה שעוד יותר מחזק את הדיעה שיש להשאיר ילד כזה בבית. אני עם דורית, לאה, גלית ועוד...
 

vered4

New member
לא הגיוני שכן?

נו טוב, עם עובדות כאלה לא מתווכחים
 
למעלה