חוכמת הבייגלה

chen7

New member
רני מקווה שאתה יודע ש..

הלקוח הוא לא בהכרח הקונה. אתה יודע נכון? לקוח מורכב למעשה מ משתמש , קונה , צרכן. אם אתה קונה פיצה במסעדה אתה צרכן , הטבח הוא המשתמש(מכין את הפיצה מהרכיבים) והבעלים הוא הקונה... לפיכך הקונה הוא הקובע בעוד הוא מנסה להתחשב במשתמש.(בהתאם למגבלות תקציב,600 שח לנייקי זה לרוב האוכליסיה מעבר). אני בטוח שאם תעשה סקר בכל גן חובה תמצא כי בייגלה הוא לא המשחק האהוב על ילדי ישראל( ביגגלה כמשחק לא מייצג כלום , לא מדגיש יתרונות שלו לעומת משחקים אחרים , לא מבדל עצמו). אני לא חושב ששום ילד יצרח שהוא רוצה לשחק בבייגלה (פשוט התועלת שלו ממשחקי מחשב , בובות פאוור רנגר , ואפילו לגו פשוט ב 10 שח משוק הפשפשים גבוהה יותר מבייגלה). ביגל ביגל הם כולה חברה מסכנה וקטנה בבעלות יונילייור העולמית. אתה משווה אותם לקינדר העולמית?? (אגב בפרס הפרסומת הכי מעצבנת ,קינדר זכו אצלי מקום ראשון, לפחות על זה אתה תסכים איתי..:)
 

yos322

New member
קצת סדר בדברים

לא יודע מאיזה ספר הבאת את ההגדרות הללו - אבל קצת ניסיון חיים לא יזיק: הלקוח = הקונה! הלקוח הוא לא תמיד המשתמש הסופי! הצרכן = תמיד המשתמש הסופי! "הטבח" - הוא לא המשתמש - אלא פועל היצור! למה? כי הטבח לא משתמש בפיצה שהוא מייצר!!!! וכן - הבעלים הוא לא תמיד הקונה. הבעלים הוא הצרכן הסופי! למה? כי מי שמקבל את הבייגלה - לא יחזיר אותו להורה שקנה.... נכון בייגלה הוא לא המשחק האהוב על ילדי ישראל. חברת בייגל ניסתה להפוך אותו לכזה בכדי לייצר דרישה מלמטה ...אם זה עובד או לא זה סיפור אחר. לא משווה את ביגל לקינדר אלא את מטרות הפרסום של הראשונה לשנייה. הדבר היחיד שאנחנו מסכימים עליו זה הפרסומת המעצבנת לקינדר (יחד עם וורטרס אורגינל ופררארו רושה)
 

chen7

New member
אתה שוב מבלבל מושגים, חבל

ואני לא קורא ספרים בשיווק (לפחות עדיין לא,אני מתכנן לקרא את קוטלר שיהיה לי זמן אחרי הבחינות...). אתה צודק בחלק מהדברים שאמרת בחלק התבלבלת... הצרכן הוא אכן מי שנהנה מהמוצר (מהתועלת של המוצר) , יש כמה דרכים כדי למכור את המוצר: לצרכן- לפנות ל"לב" הילדים למשל כדי להראות להם שאפשר לשחק בביגלה. אצל הילדים יתעורר הצורך. והקונה(אבאימא) ירכשו את המוצר עבורם. דרך נוספת היא לפנות לקונים עצמם(במקרה זה ההורים),תוך הנחת יסוד שתועלת ההורים מהמוצר .בייגלה, חוץ ממזון לילד יהווה גם משחק ,שעשוע. בהודעה הקודמת הסברתי כבר שאתה יכול למלא את כל התפקידים הללו (אם תקנה פלאפל, אתה הקונה, המשתמש והצרכן,במידה ותאכל אותו. אם בדרישה מלמטה, התכוונת ליצור צורך אצל הצרכנים,הילדים, אתה צודק. ביגל ביגל פשוט ניסתה להראות פן נוסף במוצר שלה(פן שלא קיים) הם מנסים לשכנע אותנו שהמוצר שלהם יכול למלא חוץ מהצורך הבסיסי של מאכל גם למלא צורך של משחק. ניסיון מעניין שלהם, אבל מיותר. חבל על כל שקל. יוס, אולי תגלה לי איזה ניסיון חיים בדיוק יש לך? אם מנסיון החיים שלך למדת שאין הבדל בין צרכן למשתמש...
 

yos322

New member
סמנטיקה - זה כל הסיפור

לצרוך = לבצע פעולת צריכה = (קונסיום באנגלית) שזה אומר לבצע פעולה על המוצר!!! (תפתח מילון - גם באנגלית....). להשתמש = לבצע פעולה על מוצר (או שירות) שוב - תפתח מילון....זה הכל. בכל השאר יש הסכמה. אגב את ההבדל שאתה עושה בין המושגים לא ראיתי בשום ספר, וקראתי הרבה
 

מייקי69

New member
וואללה, תודה על ההסבר

כי אני, כאדם ממוצע ש"שחק אותה" ו"שיחקת אותה" ו"הביא אותה בשיחוק" מתקשרים אצלו לדברים אחרים לגמרי... כמי שפוגש עוד איזה "משחק מילקי"... באלוהים, הייתי בטוחה שמחר תעלה מודעה נוספת, שתסביר את הטיזר למשחק הבייגלה. ו-לא, אני לא ממש סתומה, אבל איכשהו מישהו כבר "זילה" (מהמילה "זילות"
) את הפועל ש.ח.ק. ואולי הייתי צריכה לומר, שמישהו שחק את הפועל ש.ח.ק. בין כך ובין אחרת אסתטי - כן. קריאטיבי - לאללה. מעבר לזה? אני מתה על בייגלה. יש לו מרקם מגניב, מליחות שבאה בהפתעה, והצלילים... הצלילים של הכרסום - אח יא ראב! לשחק איתו??? בעעעע. לא נוגעת. תיכף יצעקו עלי פה שאני לא קהל היעד
אז כדאי שאקדים ואומר, שלדעתי בילבורדים ענקיים בצידי צמתים - הם לא בדיוק המדיה של הפעוטות. במילה אחת: סתם.
 

niro8

New member
שחקו אותה

קצת פספסנו את הנקודה לדעתי, שימו לב, אני לא ממש חושב שבייגל בייגל ובאומן בר ריבנאי חשבו שאחרי קמפיין כזה הקהל הרחב ירכוש בייגלה של בייגל בייגל ויתחיל לשחק איתו כאילו זה פליימוביל או לפסל איתו כאילו הם "תומרקין", אחרת היו הופכים את הקמפיין הזה לקמפיין אופרטיבי - מסיבי: מבצעים, הגרלות, פרסים וכו', למשל: "בנו מודל של מטוס ה"לביא" העשוי מבייגל בייגל וזכו בטיסה לחלל במוזיאון החלל בירושליים". מה שרצו להעביר פה זהו מסר פסיכולוגי שאומר שהבייגלה הוא לא סתם עוד בייגלה מהרחוב אלא הבייגלה הזה הוא בעצם מוצר חווייתי הרבה יותר מאשר בייגלה אחר, מוצר שעם קצת דמיון ותושייה תוכל להגיע איתו רחוק ולעשות איתו דברים מדהימים ביחד וזה ממש לא משנה שאנחנו במודע שלנו יודעים שבייגלה נועד בכדי לאכול אותו - זה הכל, אבל בתת מודע שלנו אנחנו מרגישים שעם בייגל בייגל זה אחרת, עם הבייגלה הזה זאת חוויה מסוג אחר וכבר אנחנו מדברים על הבייגלה כעל משהו שגורם לנו להרגיש דברים מה שמעיד על רמיזה של האנשה למוצר, אם הם התכוונו לזה או לא, לא משנה - יצא להם חכם. אז למה אתם מחכים - שחקו אותה עם בייגל בייגל. :)
 

niro8

New member
שוני ריבנאי

שוני אולי לא דוגמן (למרות שניסה : ראה סופרפארם 2003 ) אבל לא נראה לי שיש לזלזל במסרים ובפתרונות הקריאטביים שהוא מייצג עבור באומן בר ריבנאי
 

niro8

New member
מייצר לא - אבל מייצג עדיין

משתמש, שים לב לאותיות הקטנות.
 

yos3221

New member
כשל לוגי קטן:

אם הוא כבר לא מייצר - אבל רק מייצג איזה תועלת הוא מביא ללקוח שלו? תועלת ייצוגית בלבד? ממש בולשיט
 

tr32

New member
פעם מישהו חכם אמר פעם... ../images/Emo18.gif

שאם תיקח אידיוט (אבל עם חליפה), ותתן לו מליון דולר, שיזרוק על קמפיין טלוויזיוני, שילוט חוצות ומודעות - הוא יצליח למכור אפילו את עצמו. (אני מכיר לפחות שני ראשי ממשלה לשעבר כאלה). בקיצור, דעתי, שיש גבול כמה שאפשר לחלוב פרה, וכמה שאפשר לכרסם בביגל, אבל אין גבול לפלנר מרחן, שיצליח למכור ללקוח כל קמפיין, ובתנאי, שהוא ישלב את המילים הבאות לפחות 17 פעמים במהלך הפרזנטציה: אינפוט, שידרוג, מיתוג, במידה הנכונה, חוויה, משפחתי, הצרכן, קריאטיבי במידה הנכונה, פרזנטטיבי במליחות הראויה, ופרזנטטיזי בתדמית הקונספטואלית. חזק ואמץ, ממני, "בחרת בחארטה" פרסום שמוכר (וקונה ירושות בזול)
 
למעלה