חוכמת בן דוד

[Anna Vasserman]

זה מקסים

התמימות שלך...

פרחי האהבה נובלים גם נובלים.
אולי הטיפול עוזר לייבש אותם בצורה יפה, כאשר ללא טיפול הם יירקבו לגמרי, אבל בסופו של דבר האהבה היא בסך הכל חומר כימי במוחנו שמתפוגג לאחר תקופה של שנתיים עד 5 שנים.
מה שלא תעשה, איך שלא תטפל - לא תרגיש את אותם רגשות עזים כלפי בת/ בן הזוג שלך אחרי שנים של ביחד. לא יעזור כלום.

ולגבי ה"יש עם מי לדבר" - לרוב זה עניין של אופי. לא קשור לזה שיש או אין עם מי לדבר.
אתה יכול לנסות להתנהג בצורה מלאכותית לתקופה קצרה מתוך השתדלות, אבל בסוף תחזור לעצמך.

 

[ביזיון ברשת]

את מדברת

על התאהבות ולא על אהבה.

יש להיות מאוהבת בבן זוג שלך - מחזיק עד 5 שנים גג - כימיה.
ויש לאהוב שזה מכלול של רגשות חיוביים.

 

[Anna Vasserman]

את צודקת

העניין הוא, שאם לבן זוג שלך יש תכונות שמחרפנות אותך, את לא תוכלי לפתח אליו את אותה האהבה היציבה - אותו מכלול של רגשות חיוביים.

רק ההתאהבות מסוגלת לעשות אותנו עיוורים למגרעות שמפריעות לנו.

אהבה אמיתית ויציבה יכולה להתפתח עם אדם שהוא שותף טוב, שאתם "באותו הראש", שאתם יודעים לחיות בסינרגיה.

אם לבן אדם יש תכונות שמקשות עלייך מאד, לאחר שתתפקחי מההתאהבות, לא תוכלי יותר "להחליק", וזה יפריע לך ברמה כזו שתרגישי מתוסכלת ולא תהיי מסוגלת בכלל לפתח מכלול רגשות חיוביים. מה שיתפתח במקום זה, זה מכלול רגשות שליליים, שבסוף יובילו לתוצאות עצובות...

 

[ביזיון ברשת]

זה נכון

 

[איש המתח]

"האהבה היא בסך הכל חומר כימי..."

לא כך קבלתי. אני קבלתי, כי אהבה היא דבר הנבנה. גם קבלתי שהאהבה מתחילה בשכל...ומשם מעוררת את הרגש.

כאשר את מתייחסת לרגש של התאהבות. מה שציינתי פה בעבר שנקרא 'אהבה עיוורת', רק מה

אנשים "פתאום" אחרי 2-5 שנים 'מתעוררים' ממנה (פתאום

נגמר ההורמון הזה...איך קוראים ל'מנוול' הזה

...

, זה כמה: דופמין, נוראפינפרין, סרוטונין והמאסטר....אוקסיטוצין.)
2-5 שנים, בהם הוא/היא מאוהבים ולא יודעים מול מי הם עומדים (עיוורים).
ואז מתעוררים. מתפכחים. אבל זה לא פכחות זה טפשות. כבר היה עדיף שיישארו עיוורים כל הזמן.

 

[Anna Vasserman]

תקרא את מה שכתבתי לביזי

הכותרת: "את צודקת"

 

[איש המתח]

בוצע

"רק התאהבות מסוגלת לעשות אותנו עיוורים למגרעות שמפריעות לנו". - המשפט הזה אינו נכון. ומדוע? כי איננו צריכים להיות עוורים לדברים המפריעים לנו.

עוד אני רוצה להוסיף, חסרה בכל הדיון הזה את המילה התגברות. גם חסרה את המילה עבודה. ומדוע? כמו שלבנאדם יש תכונות שמקשות, גם לך יש תכונות שמקשות. וככל שהקשר מעמיק, כך מגלים בני הזוג השוני (את רואה זאת כ'מגרעת') רק גדל ואין מידה ותכונה אחת שווה בניהם.

אז מה עושים מיס וסרמן

(כדי שנמשיך לשוחח, אספר סיפור מתוך התלמוד, על התנא רבי חייא (שטמון בטברייה), שהייתה לו אישה, איזה אישה...לא רק שלא עשתה רצונו, אלא כל מה שביקש ממנה - עשתה הפוך

, נדמה לי שהיה זה בן דודו שגם היה רב גדול שאמר לו - גרש אותה (שהרי יש בה 'מגרעת', גדולה מאוד בוודאי תאמרי). מה את חושבת שהשיב לו רבי חייא

)

 

[Anna Vasserman]

יופי

ברור שצריך התגברות וצריך עבודה. אבל צריך גם לבחור עבודה שמבחינתך מציאותי לבצע.

לא משנה במי תבחר, תצטרך לעבוד על עצמך ועל הקשר. השאלה היא כמה.

כדאי למצוא אדם שבשביל לחיות איתו המאמץ שיידרש מאיתנו יהיה במידה שלא עושה אותנו אומללים.

אם נניח האשה פזרנית, והגבר קמצן – הם יהיו אומללים! שניהם! לכן חבל בכלל למסד קשר כזה. המאמץ שיידרש לו כדי להשלים עם הפזרנות שלה, והמאמץ שיידרש לה כדי להשלים עם הקמצנות שלו הוא כל כך גדול, שזה פשוט לא שווה.

ברור שאף אחד לא מושלם.

ברור שלכולם יש מגרעות.

אבל צריך לבחור את האדם שהמגרעות שלו לא מפריעות לך במידה משמעותית מאד, ושתהיה מסוגל לעשות את המאמץ היומיומי של לעצום עיניים ולקבל את בן הזוג כמו שהוא, למרות המשהו הקטן הזה שמפריע לך בו.


ובלי שום קשר, מסקרן אותי המשך הסיפור שלך, אז תמשיך בבקשה

 

[איש המתח]

שיעורי בית

ברור שצריך התגברות וצריך עבודה. אבל צריך גם לבחור עבודה שמבחינתך מציאותי לבצע.
לא משנה במי תבחר, תצטרך לעבוד על עצמך ועל הקשר. השאלה היא כמה.
אוציא החוצה מקרים היוצאים מן הכלל. מקרים חריגים. כשהולכים להדרכה (לפני ואחרי נישואין). אפשר להתמודד בקלות מול כל אחד/ת.

כדאי למצוא אדם שבשביל לחיות איתו המאמץ שיידרש מאיתנו יהיה במידה שלא עושה אותנו אומללים. המאמץ היחיד שנדרש הוא כאמור לימוד, ועבודה עצמית.

אם נניח האשה פזרנית, והגבר קמצן – הם יהיו אומללים! שניהם! לכן חבל בכלל למסד קשר כזה. המאמץ שיידרש לו כדי להשלים עם הפזרנות שלה, והמאמץ שיידרש לה כדי להשלים עם הקמצנות שלו הוא כל כך גדול, שזה פשוט לא שווה. נכון חבל למסד. לכן נחפש אדם חסכן, ולא נחפש מגרעת (קמצן.) נתת דוגמא, לא אוהבת גברים מסודרים, נחפש את המסודר. ולא ההיפך. את המעלה נחפש. זה - מתקשר לנושא אחר בו דיברתי - והוא איך מחפשים שותף לחיים - בוא הרחבנו על כך שצריך לחפש בנו קודם מה חסר לנו. אגב זה עובד, פגז.

ברור שאף אחד לא מושלם.ברור

ברור שלכולם יש מגרעות. ברור

אבל צריך לבחור את האדם שהמגרעות שלו לא מפריעות לך במידה משמעותית מאד, ושתהיה מסוגל לעשות את המאמץ היומיומי של לעצום עיניים ולקבל את בן הזוג כמו שהוא, למרות המשהו הקטן הזה שמפריע לך בו.אז אוכל לסכם, שהראייה שאני מביא היא הפוכה, לבחור את האדם שיש בו את המעלות האלו (מה שחסר לנו) שבגינם לא נוותר עליו/ה. אדם כזה שאפשר לדבר איתו ולבנות איתו, כך שכשיש איזה נקודה המפריעה אפשר לדבר, לעשות שיעורי בית יחד, ליישם ולצמוח (תראי, תראי איך פרחי האהבה האלה שוב מתחילים לפרוח, הא?

)


ובלי שום קשר, מסקרן אותי המשך הסיפור שלך, אז תמשיך בבקשה רבי חייא ענה לו את האמרה המפורסמת: "דיינו שמגדלות את בנינו ומצילות אותנו מן החטא". ובפשטות - הוא לא וויתר עליה. במשפט הזה הוא ציין בפני קרובו את המעלות שמצא בה שבגינם אינו מוותר עליה. (יש אומרים שלולא אישתו, הוא לא היה הופך להיות רבי חייא)

 

[Anna Vasserman]

תראה,

קודם כל, אני מסכימה איתך על חלק מהדברים שכתבת, אבל חלק אחר מדבריך - זה באמת יפה בתיאוריה ומקסים בתמימותו, אבל זה לא הולך בד בבד עם המציאות.

מעטים מאד הם האנשים שיהיו מוכנים להשתנות בשביל מישהו אחר. אולי בהתחלה תהיה השתדלות מסוימת אבל בסוף זה יחזור לאותה נקודה. כי זה הטבע של אותו בן אדם.
תקרא את מה שכתבתי לקוק.

לעשות ביחד שיעורי בית זה טוב ויפה בתיאוריה, במציאות לא בטוחה שתמצא הרבה אנשים שמוכנים לעשות "שיעורי בית" (ביחד או לחוד) בשביל בן/בת הזוג שלהם.

לכן, צריך לבחור את האדם שהתכונות הפחות טובות שלו לא מפריעות לך במידה ניכרת.

מעלות יש לכולם. ולרוב הן גם רבות מהמגרעות, כי בבסיס כולנו שואפים להיות אנשים טובים ומוצלחים ולמצוא חן בעיניי הבריות.
אבל מספיק מגרעה אחת שתחרפן אותך (נניח חוסר נאמנות) שתהרוס את כל מערכת היחסים, ולא יעזרו כל המעלות שיש לאותו בן אדם.

לא לשים לב לצדדים הפחות יפים של בן הזוג זו תמימות. זה סוג של עיוורון שההתפכחות ממנו יכולה להיות מאד כואבת.

 

[איש המתח]

תהיות ומחשבות...

קודם כל, אני מסכימה איתך על חלק מהדברים שכתבת, אבל חלק אחר מדבריך - זה באמת יפה בתיאוריה ומקסים בתמימותו, אבל זה לא הולך בד בבד עם המציאות. מעטים מאד הם האנשים שיהיו מוכנים להשתנות בשביל מישהו אחר. אולי בהתחלה תהיה השתדלות מסוימת אבל בסוף זה יחזור לאותה נקודה. כי זה הטבע של אותו בן אדם. תקרא את מה שכתבתי לקוק.

ראשית, אדייק, אין זו תאוריה. אלא דרך. ולא רק דרך , אלא דרך ארץ.
מתחבא פה עניין ערכי (או כמה, ואציין אחד), לא לצער את הזולת. ועוד, טיפוח עצמי - לא חיצוני, אלא פנימי - עבודה על האישיות והערכים.
קראתי את הסיפור על בן זוגך התימני. איני רוצה להיכנס למשבצת של 'שופט', איני מוסמך לכך. אני מבין את בן-זוגך לשעבר, מאחר ומכיר את סיטואציה כשלך מקרוב. אני יכול להעיר שכשמבקשים הזדמנות (ומדובר על 4 שנים), יש ללכת למישהו מקצועי ומנוסה שיוכל לתת כלים לבן-זוגך (וגם לך, כי קושי יש לכל אחד. אני מזכיר את 'אם יאמר אחד טול קיסם מבין שיניך, יאמרו לו טול קורה מבין עיניך').

לעשות ביחד שיעורי בית זה טוב ויפה בתיאוריה, במציאות לא בטוחה שתמצא הרבה אנשים שמוכנים לעשות "שיעורי בית" (ביחד או לחוד) בשביל בן/בת הזוג שלהם.
שוב, אין זה תאוריה, אלא דברים בדוקים ומנוסים (וגם - עתיקים מאוד).

אשמח שתרחיבי בעניין שחוזר אצלך 'מוכן לעשות בשביל' - מהדהדת לי בראש השאלה:'אז היכן האהבה?'. או 'לא לעשות שעורי בית, ו...להמשיך לסבול (גם פרידה היכרות פרידה היכרות זה לסבול. שהרי אינו/ה מוכנים לעבוד)? כשאני עושה שעורי בית בנושא, ואזרוק לחלל נושא לעבודה עצמית - כעס. אני קודם עושה זאת עבורי. וממלא זה יקרין החוצה לבת זוגי (ולהיפך).

לכן, צריך לבחור את האדם שהתכונות הפחות טובות שלו לא מפריעות לך במידה ניכרת.

הסכמנו על כך מכיוונים שונים

(ראי מקרה, את:"אבדוק אם הוא לא מסודר", אני:"אחפש (מראש) שותפה מסודרת".)

מעלות יש לכולם. ולרוב הן גם רבות מהמגרעות, כי בבסיס כולנו שואפים להיות אנשים טובים ומוצלחים ולמצוא חן בעיניי הבריות.
אבל מספיק מגרעה אחת שתחרפן אותך (נניח חוסר נאמנות) שתהרוס את כל מערכת היחסים, ולא יעזרו כל המעלות שיש לאותו בן אדם.
לא לשים לב לצדדים הפחות יפים של בן הזוג זו תמימות. זה סוג של עיוורון שההתפכחות ממנו יכולה להיות מאד כואבת.

ציינת עיוורון, התפכחות, תמימות.
ציינו קודם, מדברים על אהבה (בנייה משותפת), לא התאהבות (עיורון, טשטוש, לא ממוקד).
ראיית מגרעות ולא מעלות - הידעת שלרוב זה כך? לרוב הזוגות שנתקלים בבעיות יש נטייה לזה - להתעלם מכ----ל התכונות הטובות של השותף/ה ומכ-----ל הרגעים המאושרים שהיו להם ולהתמקד במה? בבעיות. גיליתם בעיה. מצויין (למה מצויין? תלוי כיצד ההתייחסות שלך לכך - קושי או אתגר (הזכרי ברבי חייא)). בעיה הרי היא כניסיון - וכל ניסיון שתצליחי ביחד עם השותף שלך לעבור, רק יחזק את הקשר בניכם (לשמחתנו הנסיונות לא נגמרים אף פעם).
לא לשים לב לצדדים פחות יפים - לא אמרתי זאת. שוחחתי על כך עם שי, צריך להיזהר לא למהר 'להאשים' את בן הזוג, את עצמנו כבר בדקנו? לפני שבן זוגך יהיה 80 אחוז, את צריכה להיות 100 אחוז. כי אם את 60 אחוז, והוא 20 אחוז - זה בסדר.

אני קורא את דברייך, ומאמין שהליכתך להדרכה אצל דמות מנוסה ומקצועית - תשפר פלאים את חיי הנישואין שלך.
(יש לי קבלות, רוצה לראות

?)

 

[Anna Vasserman]

הדרכה אצל דמות מנוסה ומקצועית עולה לא מעט כסף

. וכרגע אני במחסור

חוץ מזה, כרגע הכל טפו! טפו! טפו!

 

[KUK NICK]

אני מצטט אותך ומוסיף שאלה:

"עכשיו אתה רק צריך להבין בשביל עצמך כמה השינוי הזה בה הוא משמעותי עבורך.
אם זה משהו שאתה יכול להתפשר עליו ולעצום עיניים - אז תעצום עיניים ותזרום איתה.
ואם זה משהו שמאד מפריע לך, מתסכל אותך, מאמלל אותך - תיפרד ממנה. עם השנים זה רק ילך ויחמיר."


ואם זה מאמלל אותך, ואתה בא להפרד ממנה והיא אומרת שהיא תשתנה ולא מוכנה לוותר על הקשר בשום מחיר ?

 

[Anna Vasserman]

אינני יודעת באיזה סוג של שינוי מדובר

ולכן מאד מאד קשה לי לענות על השאלה שלך...

אני אתן, שוב, דוגמא מחיי האישיים (אמרתי שיש לי מלא

)

היה לי בן זוג 5 שנים.
אחרי 4 שנים של ביחד החלטתי להיפרד ממנו כי מאד הפריע לי שהוא לא "משפחתי". הוא בחור כיפי מאד, וכיף לבלות איתו, אבל אין בו את החמימות המשפחתית, מה גם שהוא לא התייחס בכלל לבן שלי. אף פעם לא ניסה לשחק איתו, לדבר איתו, לתקשר איתו מעבר ל"שלום. מה נשמע?". הוא מעולם לא קנה לו שום צעצוע או ממתק. אפילו לא בימי ההולדת שלו!!! הוא התייחס אליו כמעמסה שאני סוחבת איתי. וזה מאד מאד הפריע לי. לכן, לאחר 4 שנים של ביחד החלטתי לחתוך.

הוא לא רצה לתת לי ללכת בשום אופן. הבטיח ונשבע שישתנה. שיעשה הכל כדי שנהיה ביחד. שהוא רוצה להתחתן איתי ולהקים איתי בית ושהוא יתחיל להתייחס לילד שלי ויקבל אותו אליו כבנו שלו.

אחרי שבוע של פרידה ושכנועים מצידו - השתכנעתי וחזרנו. החלטתי לתת לו עוד הזדמנות.

בהתחלה באמת ראיתי שינוי, וזה מאד שימח אותי, הוא ממש השתדל, אבל אז לאט לאט הוא חזר לעצמו, והכל חזר לקדמותו.
לכן לאחר שנה של "הזדמנות שניה" נפרדתי ממנו סופית.

לא יודעת אם אפשר להשליך מהמקרה שלי למקרה שלך. את זה רק אתה יודע....

 

[ביזיון ברשת]

השאלה

היא כמה אקוטית המגרעה שמפריעה לך.
אין דבר כזה 100 % התאמה.
לא קיים.
כמו שאני לא מאמינה שאתה חושב שאתה 100% של שלמות מרוכזת.
לא יכול להיות דבר כזה.

יותר נשמע לי הגיוני פחד מזוגיות (אבל משהו עמוק ולא נראה לעין) שבגללו רואים רק מגרעות באדם שמולך.

 

[KUK NICK]

לא ענית על שאלתי

ישנם 3 אופציות בהנחה שתכונה X פריעה לאדם מסויים :

1. לקבל אותה כמו שהיא, אבל הוא עלול להתפוצץ או לסבול

2.א. - לא להתפשר וליזום פרידה. במקרה כזה, הצד השני יכול להצהיר על כוונתו להשתנות. [כמובן שיתכן והצד השני ירצה להיפרד ולא להשתנות ובמצב כזה אין מנוס מפרידה]
2.ב. - לבקש מיוזמתך שינוי של הצד השני בלי לזום פרידה.

מה שלא יהיה ואיזה דרך שלא תהיה - אופציה 2 א+ב מדברת על שינוי ב"כפיה" מאחר והצד השני לא מעוניין לוותר על הקשר. וללא הקשר הצד השני לא היה חושב לשנות את תכונה X וזאתי לדעתי היא כפיה לכול דבר - רק בלי אקדח.

3. פרידה. גם אם הצד השני מצהיר "אני אשתנה" - להיות עיקש ולדעת שזאת כפיה לכל דבר הקשר פשוט לא מתאים.

 

[ביזיון ברשת]

זה תלוי

או אופציה 2א או אופציה 3.
אבל זה ממש תלוי כמה הדבר אקוטי ומפריע לך.

לדוגמא - אם היא חילונית גמורה ואתה דתי - אופציה 3 הגיונית.

אם היא דתייה אבל לא בדרגת הדתיות שלך - אופציה 2א.

אם יש עליה 4 קילו יותר ממה שאתה מעיף - אקבל אותה כמו שהיא!
אם היא לא אוהבת לבשל - אקבל את זה ואבין שהיא טובה ב א ב ג ואני יודע לבשל וטעים, אז ניחא.
אם אין לנו טעם זהה ברטים - נתפש.
אם היא לא הטעם שלי מבחינה חיצונית - לא אתפשר.
אם הקול שלה מעצבן אותי - לא אקבל כי זה לא ישתנה.
אם אני מעדיף שיער חלק על שיער מתולתל - אקנה לה מחליק או שאקבל את זה....

אם היא רוצה 2 ילדים ואני 3 - אתפשר.
אם היא לא רוצה ילדים בכלל - לא אתפשר.

הכל תלוי כמה העניין אקוטי לך.

 

[אסףג1981]

מה זאת אומרת "לשנות אותה בעוד 15%" ?

כאילו מדובר בתוכנה שצריכה להיות מותאמת לדרישות

 

[KUK NICK]

זאת לא תוכנה

זאת דעתו של אדם נשוי.

אצלו זה עבד - ככה הוא מעיד.

מה איתך אתה ? אצלך לקבל את הצד השני כמו שהוא עובד ?

 

[אסףג1981]

מה איתי ? נראה לי פשוט למדי

לעולם לא אנסה לשנות אף אדם. גם עם חברים וגם עם בנות זוג, אני מחשיב את עצמי לזיקית- פשוט מתאים את עצמי לסביבה. אם הפערים גדולים מדי, אסיים את הקשר ויפה שעה אחת קודם.