חוכמת בן דוד

KUK NICK

New member
חוכמת בן דוד

בן דוד שלי, שמאוד קרוב אלי, התחתן בגיל 24 [היום בן 30]. תמיד הוא ידע שצריך להתחתן מהר, ההיפך הגמור ממני


לפני כמה זמן ישבתי איתו והוא אומר לי ״קוק, אין מושלם, אתה לא צריך לחפש 100% התאמה אלא 70% לשנות אותה בעוד 15%, ועם ה15% הנותרים, צריך להתמודד - אין מה לעשות ככה זה״.

האמת שאני שונא לשנות בני אדם, אני אוהב אוטנטיות, אבל אני לא אתפשר על התאמה...

האם אתם מאמינים בשינויים בבני הזוג שלכם ?

אני יודע שהכי קל זה לומר ״קבל אותו/ה כמו שהיא וזהו..״ אבל לפעמים דברים מפריעים, אז יש לנו שלושה אפשרויות :

1. לקבל אותה כמו שהיא [אבל אתה לא רוצה להתפשר, כי אתה מחפש משהו אחר]

2. להגיד לה ש x מפריע לך - ואז אולי היא תגיד לך ״אני מוכנה לשנות את x למען הקשר״ - אבל אז זה נצרב בזיכרון שלה... ויש לזה אפקטים לא טובים בטווח הארוך [ניסיון שלי בכל אופן]

3. להיפרד

מה הדרך הנכונה לדעתכם ? כי אני.. ממש לא יודע
 

mri10

New member
חוכמת האח...

דהיינו חכמתי שלי אומרת, שלא נכנסים למערכת נישואין מתוך מטרה לשנות אותה/אותך.

צריך התאמה מירבית אך לא מעבר לכך.

קשה לענות תשובה מלאה כשאני לא מכיר אותך ואותה ואת סוג השינוי שאתה מייחל אליו.

אבל באופן עקרוני אפשר לומר דבר אחד.

אתה חייב גם לדעת לעצום עיניים.לזרוק את עצמך פנימה מתוך ידיעה שמה שלא יהיה ואיך שלא תהפוך את זה,במהלך חיי הנישואין תגלה לא רק אותה מחדש אלא גם ובעיקר תגלה את עצמך מחדש.
ומה שמפריע לך היום לא בהכרח יפריע לך מחר,וכן להיפך.

אני לא מכיר אותך אישית,אבל אנשים שאוהבים מאה אחוז שליטה בעולמם מתקשים לקבל החלטות בתחומים כמו בתחום הנישואין שמעצם טיבם הם לא סגורים עד הסוף וחלקם שייך לבלתי נודע.

אולי אתה שייך לאותה קבוצה??

אולי גם אני??

נכון ש-'קוק' ביידיש.פירושו,תסתכל. אבל לפעמים צריך גם לדעת לעצום עיניים.

בהצלחה חבר יקר.(ותודה על המחמאות מהפוסט בקשר לבריתות)
 

שKקירה

New member
--------->

וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, ...וּלְאָדָם, לֹא-מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ.
וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם, וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח, אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר, תַּחְתֶּנָּה. כב וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם, לְאִשָּׁה; וַיְבִאֶהָ, אֶל-הָאָדָם.
וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת. כד עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.

פעם שמעתי איזה רעיון שמסביר למה הקב"ה הפיל תרדמה על האדם בזמן שהוא לוקח ממנו צלע ובורא את האשה ??? הוא יכל להשאיר את אדם ער להפך שיראה את היצירה..
אלא העניין כאן שלראות את האיבריים הפנימיים את הבשר ה"פצוע" והמדמם זה לא טוב לנפש וזה לא מחזה יפה .. רק לאחר שהוא סגר את הבשר והכל חזר להיות יפה הוא מביא לאדם את האשה ..
ככה צריך בזוגיות לעצום עיניים ולא לראות את החסרונות והמגבלות כל הזמן ..
לפעמים צריך לוותר להבליג לא לראות!!!

צריך לברר עם עצמנו מה עקרוני וקריטי .. כשמחליטים להתחתן ולבנות בית לא לוקחים מישו/הי על בסיס שהוא ישתנה ועוד יותר לא שאנחנו נשנה אותו.
לא מכניסים ראש בריא למיטה חולה.. וזוגיות זה גם ככה עבודה ובנייה אין צורך בעוד פרוייקטים.
.......
מ ה' אשה לאיש.. היפלא מה' דבר???
 

mri10

New member
שאקי הצדיקה הפתעת אותי...

ן מעצם התגובה,והן מתוכנה.
 

השלושר

New member
תובנות משיח בן דוד

הוא צודק, מן הסתם.
100% אין. לצפות ל-100% זה מופרך.
אפילו להגדיר את ה-100% - בעייתי.

כל אחד מוצא לעצמו את מידת הסבירות
שעוברת סף, וגם הסף מן הסתם הוא
מעורפל ומשתנה מעת לעת.

לקבל אותה כמו שהיא ? תלוי מה, כמובן, זו מידת הסבירות.
למשל לטעמי, אם פרומיל הפער בינינו זה שהיא מעלה
זבח לבעל זבוב בדמות גורי נמיות, אז זה כנראה
משהו שהייתי מבקש ממנה לשנות בתור תנאי הכרחי
(תוך שהייתי מתרשם מהגישה שיש לה לגורי נמיות).

אבל אם היא אוהבת כוסברה...
נחרוק שיניים ונתגבר.
 

אביeג7

New member
לא מאמינה בשינויים דרמטים

ברור שצריכים להיות גמישים.. לעשות פשרות..
אבל לא לצאת מנקודת הנחה שהולכים לשנות את הצד השני.
 

KUK NICK

New member
ואם יש משהו דרמתי

בצד השני שמפריע לך, ואת באה להפרד ממנו והוא אומר - "אני אשנה את זה - מבטיח !!!"

מה תעשי ?
 

אביeג7

New member
תלוי מה..

אבל יש הבדל אם היוזמה לשינוי מגיעה מהאדם עצמו או מהצד השני.
 
דברנו על זה


(מביא דבר בשם אומרו יא קוק):
1. אמרנו ש - על חיצוניות לא מתפשרים.
2. אמרנו שאין 100%. (כי גם אתה לא מושלם) אבל יש את ה-100% שלך. זה יכול להיות מעלה, תכונה אחת בשותפה שלך שעליה לא תוותר.
3. ונוסיף עכשיו עוד נקודה. איך מתחתנים? בודקים, בדקתי עם השכל והרגש שלי שאומרים לי "יש עם מי לבנות, יש עם מי לדבר". דברים מפריעים אמרת? יש פיתרון לדבר הזה. והוא? יש-עם-מי-לדבר כך מתחתנים.
 

KUK NICK

New member
יש פה משהו שלא דברו עליו ?

נדבר שוב, במיילא כל החיים האלה זה LOOOOOOP אחד גדול.
 
אני קורא אותך למטה


דומה (אני מקווה שאני טועה) שאתה מתעלם ממה שכתבתי ואני חוזר וכותב:


מטפלים.
הולכים כל אחד לחוד. וגם ביחד אם צריך. זו אהבה.
כך מיס וסרמן מטפחים את הפרחים של האהבה.


דבר שני תמיד אבל תמיד:
בדוק את עצמך. האם אתה 100% (מושלם) בתכונה שאותה ראית לא לטובה בצד השני
אם אתה ב 10% אחוז פחות, מותר לשני להיות גם 20%. בדוק את עצמך.

דבר שלישי:
לכל אחד יש איזה שהוא קושי. תמידי, או זמני. אז נדיח את השותף לחיים מעל פנינו ('מתגרשים'/'נפרדים')? הרי, כשהכרת אותה, מצאת בה מעלות...וכשזה יגיע אליך חלילה? כשיתגלה בך קושי שמפריע לה? אז נדיח את השותף לחיים מעל פנינו ('מתגרשים'/'נפרדים')?...

לצערי, איני יכול להאריך בכתב בנושא זה...
אך מקווה שהדבר מובן וברור...
 
קראתי היום בעיתון

כתבה על תופעה שבה אנשים, שנמצאים בקשר זוגי, כל הזמן מוטרדים האם להישאר בקשר או לא.
לדוגמא, כל הזמן מוצאים פגמים בבן הזוג, תוהים אם הוא אוהב אותם, אם הם אוהבים אותו וכו', ומאוד מוטרדים מזה.
בכתבה קישרו את זה ל OCD ("הפרעה טורדנית כפייתית" - כמו לבדוק אלף פעם האם כיבית את האור בצאתך מהבית וכו').
זה מאוד מאוד הזכיר לי את עצמי
 

Anna Vasserman

New member
אסור בשום פנים לנסות לשנות אנשים

מהסיבה הפשוטה שזה לא יצליח.

אני כן מאמינה שאנשים יכולים להשתנות. לא בצורה דרמאטית, אבל יכולים.

העניין הוא, שהם משתנים אך ורק אם הם הם עצמם חפצים בשינוי הזה (וגם אז זה קשה).

כל כוח חיצוני יגרור בידיוק את התגובה ההפוכה במקרה הגרוע, או שום תגובה בכלל במקרה הטוב. (באמצע יש עוד כמה אפשרויות, כמו: התמרמרות על "למה הוא לא אוהב אותי כמו שאני?!")

השינוי צריך לבוא מתוך האדם עצמו. מרצונו החופשי ולא מתוך תחושת הכרח וריצוי בן הזוג. אחרת, כפי שכבר אמרתי, זה פשוט לא יעבוד.

אם היא תרצה להתגמש בשבילך, היא תעשה את זה ללא הכוונות מצידך. ואם לא - אז לא.


עכשיו אתה רק צריך להבין בשביל עצמך כמה השינוי הזה בה הוא משמעותי עבורך.
אם זה משהו שאתה יכול להתפשר עליו ולעצום עיניים - אז תעצום עיניים ותזרום איתה.
ואם זה משהו שמאד מפריע לך, מתסכל אותך, מאמלל אותך - תיפרד ממנה. עם השנים זה רק ילך ויחמיר.

אין אדם מושלם בעולם. צריך לבחור את האחד/ת שעם המגרעות שלו אנחנו יכולים לחיות בשקט. זה הטריק.

יש לי גם מלא דוגמאות, אבל לא רוצה לחפור יותר מידי....
 
"בקש לשב בשלווה"...


"צריך לבחור את האחד/ת שעם המגרעות שלו אנחנו יכולים לחיות בשקט" - לא מסתדר לי. איך אפשר לעשות כזה דבר?
אני אשב מול המיועדת ואחפש בה מגרעות? ואח"כ עוד אבדוק אם אני יכול לחיות עמם? ועוד בידיעה שאני בעצמי לא 100% מול אותם מגרעות של זאת שיושבת מולי?
 

Anna Vasserman

New member
מה זאת אומרת איך?

אנחנו לא מתחתנים עם אדם שהכרנו אתמול.
לא צריך "לשבת מולה ולחפש מגרעות". אם אתה במערכת יחסים איתה - אתה מודע היטב למגרעות שלה.
ואם קוק ניק מדבר על זה שהוא רוצה שהיא תשתנה - משמע הוא לא צריך לחפש - הוא כבר מצא את המגרעות שלה.

השאלה אם זה משהו שמבחינתך קריטי או לא.

יש מישהי שלא מוכנה בשום אופן לחיות עם אדם לא מסודר שלא אוהב לנקות. ומישהי אחרת תסתדר עם המגרעה הזו בלי בעיות, כי מימילא היא סומכת רק על עצמה בקטע של ניקיון.

אז אם אני המקרה הראשון, אני אפרד מהבחור, ואמשיך לחפש. ואם אני המקרה השני - אני אתחתן איתו.

מה לא מסתדר לך פה?
 
לא הסתדר לי ההתמקדות ב'רע'.


מאחר ובהכרות (פגישות) האדם מגלה רק 'טפח' אחד אצל השני.
אני מציין זאת, מאחר וגם לאחר שמתמסדים עלולים להימצא 'מגרעות' (ואני לא הייתי קורא לזה מגרעת, אלא שוני.)...

------
סיכום: התמקדות בטוב.
 

Anna Vasserman

New member
מי אמר להתמקד ברע?

חס וחלילה!
צריך להתמקד בטוב.

אבל לא צריך להתעלם מהרע. צריך לשים לב אליו, ולהבין אם מבחינתנו זה "עובר" או לא.

ולדוגמא,
בעלי לשעבר הוא אדם מאד שטלתן וגם "חסכן" ברמה של הרבה יותר מהממוצע...

כשהיינו חברים, ראיתי כבר אז את התכונות האלה, והן הפריעו לי, אממה, חשבתי לעצמי שעם הזמן הוא ישתנה, או שאני אתרגל לזה ואלמד לחיות עם זה. שנתגמש זה כלפי זו ובסוף יהיה טוב - האהבה תנצח הכל!
התחתנו בחתונה גדולה ושמחה, ולא היה קץ לאושרי.
ואז גיליתי שלא רק שהאהבה לא מנצחת הכל, היא גם דועכת עם הזמן. ובסופו של דבר אתה ניצב מול שותף לחיים שלא נותן לך לחיות, או יותר נכון אותן תכונות שהפריעו "קצת" בהתחלה - עכשיו פשוט חונקות אותך.

ועכשיו, כפי שכבר בטח הבנת, אנחנו גרושים באושר.

אסור להתעלם מהמגרעות או"השוני" שמפריע לך מאד. אסור.
חייבים לקחת את זה בחשבון ולשקול היטב.
חייבים לשאול: האם כאשר פרחי האהבה ינבלו (והם ינבלו!), האדם הזה עדיין יהיה שותף שאוכול לחיות איתו בשלום ובסינרגיה, או שאני אתחרפן ממנו ומ"השוני" שלו?
 
כיצד מטפחים את פרחי האהבה


ידוע לכל שפרחי אהבה לא נובלים - אם...? מטפלים...
1. אני חוזר לסעיף 3 שציינתי עבור מיסטר KUK - "יש עם מי לבנות, יש עם מי לדבר". אם השותף הוא כזה. אפשר להתגבר על כל 'מגרעת' (שוני) האחד אצל השני. כשהעבודה היא עצמית (בהתייחס למה שאמרת כי לא ניתן לשנות את השני).

2. ...
, אבל הגיעו לקיוביק פה, והסיחו דעתי. עכשיו אני לא זוכר מה רציתי לכתוב לך...
חבל.
 
למעלה