חוט זהב
הסיפור מוקדש למוניק ושבלולית ולחן טאקי וקרוסי, וגם לציפי בקיצור לכולם/ן, ערב טוב על הסיפון של אוניית הפאר, מוסיקת רקע שקטה, שמיים כחולים, אין שום ענן בשמיים, רוח חרישית, כייף של חיים. היינו, אשתי ואני בשלשה ימי שייט תענוגות במימי הים התיכון, נותרו לנו עוד כ-3 שעות לסיום השייט וחזרה לנמל חיפה, והתכוונו לנצל אותן עד תום. אוניית פאר בעלת 5 קומות, סיפון עליון לתפארת, 6 ארוחות ביום, בריכה עלית, דיוטי-פרי, קזינו, בחורות, מוסיקה, שתייה ומה לא...... כדי לשפר את האווירה על האוניה, פתחו אנשי הצוות את המפרשים, ושיוו לספינת הפאר מראה של ספינת מפרשים מהמאה הקודמת. השעה הייתה שעת צהריים, והשמש שרפה עוד ועוד את עורנו השרוף ממילא.... לפתע.... חושך.... חושך מצרים..... לא הבנו במה מדובר..... עשרות אלפי ציפורים, כנראה בדרכם לנדידה בין היבשות, מצאו להן "דריסת רגל", לא פחות ולא יותר, על סיפון אוניית הפאר "שלנו", עשרות אלפי הציפורים הסתירו במכה אחת את אור השמש, והחשיכו לגמרי את הסיפון.... הציפורים תפסו כל פינה אפשרית, ולו רק לנוח קמעא, לפני שימשיכו בדרכן הארוכה, מי יודע לאן???? פתאום, אחת הציפורים, כנראה עקב חולשת יתר, במשט כנפיים חלשלוש, נחתה היישר על השולחן הקטן, שעל שפת הבריכה, שם ישבנו אשתי ואני.... על השולחן היו פירורי עוגת "סברינה" וניסיתי להאכיל את הציפור הרעבה. הציפור לא פתחה את פיה אבל הרגשתי שהיא מאד צמאה, קראתי למלצר הקרוב והזמנתי בקבוק מים מינריליים קטן, פתחתי את הבקבוק ומזגתי לתוך הפקק הכחול כ-5 סמ"ק של נוזל החיים, הציפור מיד התיישבה על כף ידי, והחלה לשתות מתוך הפקק הכחול. כשסיימה לשתות, הציפור סירבה לעזוב אותי, על השולחן הייתה קופסאת תכשיטים קטנה שהכילה את זוג העגילים שקניתי לאשתי "בדיוטי פרי" שעה קודם לכן, פתחתי את הקופסא, וחתכתי את החוט המוזהב שהיה קשור לעגיל ועליו היה מוטבע המחיר, 79 $ . קשרתי את החוט בעדינות יתרה על רגלה הימנית של הציפור כשתווית המחיר הקטנה מחוברת לקצה החוט המוזהב, לא לפני שרשמתי את שם אשתי על התווית. בדיוק כשסיימתי לקשור את התווית על רגלה של הציפור, התעופפו כל הציפורים להמשך דרכן, וכך גם ציפור "שלי".... חזרנו הבייתה באותו יום אחרי הצהריים, ושכחנו מהעניין. ביום שישי האחרון, קצת לפני שבת, שמעתי נקישות קלילות על התריס בחלון חדר השינה שלנו, לא ייחסתי לכך שום חשיבות, וכיוון שמיהרתי לבית הכנסת, לא טרחתי להציץ החוצה, בבוקר, שמעתי שוב את הנקישות העדינות. פתחתי את התריס בשקט וראיתי ציפור מביטה בי, לפתע הציפור החלה לנפנף בכנפיה הקטנות, ונדהמתי לגלות שיש לה חוט זהב, עם תוית קטנה קשורה לרגלה הימנית. מיד הערתי את אשתי, הבאתי בקבוק מים מינרליים קטן ומזגתי לה בפקק הכחול, הציפור שתתה מיד והמשיכה לנפנף בכנפיה, אשתי לקחה מספריים, ובעדינות גזרה את החוט המוזהב מרגלה הימנית, ואז הציפור ניפנפה בכנפיה ועפה לה לחופשי...... תודה לקוראים ולקוראות 10/3/03
הסיפור מוקדש למוניק ושבלולית ולחן טאקי וקרוסי, וגם לציפי בקיצור לכולם/ן, ערב טוב על הסיפון של אוניית הפאר, מוסיקת רקע שקטה, שמיים כחולים, אין שום ענן בשמיים, רוח חרישית, כייף של חיים. היינו, אשתי ואני בשלשה ימי שייט תענוגות במימי הים התיכון, נותרו לנו עוד כ-3 שעות לסיום השייט וחזרה לנמל חיפה, והתכוונו לנצל אותן עד תום. אוניית פאר בעלת 5 קומות, סיפון עליון לתפארת, 6 ארוחות ביום, בריכה עלית, דיוטי-פרי, קזינו, בחורות, מוסיקה, שתייה ומה לא...... כדי לשפר את האווירה על האוניה, פתחו אנשי הצוות את המפרשים, ושיוו לספינת הפאר מראה של ספינת מפרשים מהמאה הקודמת. השעה הייתה שעת צהריים, והשמש שרפה עוד ועוד את עורנו השרוף ממילא.... לפתע.... חושך.... חושך מצרים..... לא הבנו במה מדובר..... עשרות אלפי ציפורים, כנראה בדרכם לנדידה בין היבשות, מצאו להן "דריסת רגל", לא פחות ולא יותר, על סיפון אוניית הפאר "שלנו", עשרות אלפי הציפורים הסתירו במכה אחת את אור השמש, והחשיכו לגמרי את הסיפון.... הציפורים תפסו כל פינה אפשרית, ולו רק לנוח קמעא, לפני שימשיכו בדרכן הארוכה, מי יודע לאן???? פתאום, אחת הציפורים, כנראה עקב חולשת יתר, במשט כנפיים חלשלוש, נחתה היישר על השולחן הקטן, שעל שפת הבריכה, שם ישבנו אשתי ואני.... על השולחן היו פירורי עוגת "סברינה" וניסיתי להאכיל את הציפור הרעבה. הציפור לא פתחה את פיה אבל הרגשתי שהיא מאד צמאה, קראתי למלצר הקרוב והזמנתי בקבוק מים מינריליים קטן, פתחתי את הבקבוק ומזגתי לתוך הפקק הכחול כ-5 סמ"ק של נוזל החיים, הציפור מיד התיישבה על כף ידי, והחלה לשתות מתוך הפקק הכחול. כשסיימה לשתות, הציפור סירבה לעזוב אותי, על השולחן הייתה קופסאת תכשיטים קטנה שהכילה את זוג העגילים שקניתי לאשתי "בדיוטי פרי" שעה קודם לכן, פתחתי את הקופסא, וחתכתי את החוט המוזהב שהיה קשור לעגיל ועליו היה מוטבע המחיר, 79 $ . קשרתי את החוט בעדינות יתרה על רגלה הימנית של הציפור כשתווית המחיר הקטנה מחוברת לקצה החוט המוזהב, לא לפני שרשמתי את שם אשתי על התווית. בדיוק כשסיימתי לקשור את התווית על רגלה של הציפור, התעופפו כל הציפורים להמשך דרכן, וכך גם ציפור "שלי".... חזרנו הבייתה באותו יום אחרי הצהריים, ושכחנו מהעניין. ביום שישי האחרון, קצת לפני שבת, שמעתי נקישות קלילות על התריס בחלון חדר השינה שלנו, לא ייחסתי לכך שום חשיבות, וכיוון שמיהרתי לבית הכנסת, לא טרחתי להציץ החוצה, בבוקר, שמעתי שוב את הנקישות העדינות. פתחתי את התריס בשקט וראיתי ציפור מביטה בי, לפתע הציפור החלה לנפנף בכנפיה הקטנות, ונדהמתי לגלות שיש לה חוט זהב, עם תוית קטנה קשורה לרגלה הימנית. מיד הערתי את אשתי, הבאתי בקבוק מים מינרליים קטן ומזגתי לה בפקק הכחול, הציפור שתתה מיד והמשיכה לנפנף בכנפיה, אשתי לקחה מספריים, ובעדינות גזרה את החוט המוזהב מרגלה הימנית, ואז הציפור ניפנפה בכנפיה ועפה לה לחופשי...... תודה לקוראים ולקוראות 10/3/03
