חוזר בשאלות

[יוצא בקושי ה]

חוזר בשאלות

עוד כמה דקות נכנסת שבת... אני חייב לכתוב. מה אני מרגיש? למה אני בתקופה כל כך קשה וסוערת? למה אני לא יכול החליט? למה אני בוכה עכשיו? למה דווקא עכשיו אין מישהו לידי שיכול לעזור לי בשעה הזאת? למה האנשים שאני מכיר לא יכולים להבין אותי בזה? למה אבא ואמא שלי לא יבינו אותי לעולם? למה הדמעות מטשטשות לי עכשיו את הדף? מה אני בכיין? אין לי כוח להתמודד? למה כולם סביבי נינוחים, מאושרים... מי בדת, מי בחופש... מה הם שונים? אם אני נברא על ידי אלוהים כל יכול, למה אני חושב אחרת מכולם? אם אני חלק מהתפתחות אבולוציונית, למה לי להמשיך? אם אני אגיע למסקנה של כפירה זה לא סיבה מספיקה לעשות סוף למסלול הזה של חיים מלאים יסורי נפש? חיים עם בדידות בתוך חברה לא מבינה. שוב פעם הדמעות האלו.. בואי שבת.. בואי כלה.. גם בשמחה ובצהלה... גם בבכי ובדמעה... הגברים בוכים בלילה...

 

[goylem]

רבים כאן עברו את זה

ברוך הבא. צא מהבעסה!! יש חיים טובים בעולם הזה רק תטעם... אגב מהיכן? במה אתה מאמין? במה לא? נשמח לשמוע ולהשמיע..

 

[מלח השמים]

אופס

נשמע מצב לא נעים (ומוכר) אני איתך (וכנראה עוד רבים כאן) ברגעים קשים הכל נראה שחור וקודר אך יבואו ימים טובים יותר. ככה זה אצל כל אחד. מי פחות ומי יותר. חזק ואמץ

 

[goylem]

יש משו מרגיע בהודעה שלך

זה העביר גם עלי איזו רוח אופטימית. תודה לך מלח.

 

[מלח השמים]

כתבתי מהלב

וליוצא בקושי דע כי אני חושב עליך תתחזק לילה טוב [הולך לישון

]

 

[יוצא בקושי ה]

תודה

 

[עובבי]

עזוב אלו דמעות שמחה על הניצחון.

 

[goylem]

בטח דמעות של שמחה

עובדה גם השמיים הורידו דמעות שמחה.......

 

[בעיקר כופר]

כמו שאמרו לפני

באמת רובנו עברנו תהליך דומה, המחשבות והשאלות בצבצו ועלו, הנפש רעשה וגעשה. זה עובר, תאמין לי לא משנה מה תחליט, בין אם תשאר דתי ובין אם תראה את האור החיים לא ימשיכו להיות חיים מלאים יסורי נפש. אדם מאושר הוא קודם כל אדם שמסתכל על החיים בצורה מאושרת (נשמע כמו סיסמה נבובה אבל זה באמת נכון) בהצלחה ונשמח לשמוע ממך נ.ב. בהתחשב בשעת כתיבת ההודעה יחסית לכניסת השבת אני מבין שאתה בחו"ל (ארה"ב?) יש גם חברי פורום בניכר, תוכל ליצור איתם קשר

 

[יוצא בקושי ה]

תודה

על התמיכה שלכם. אני לא מכיר אתכם, כנראה שעברתם גם תהליך דומה. זה לא כזה מעודד שהרבה עברו את זה כשאני כרגע לבד. אף אחד בסביבה שלי לא יודע מה עובר עלי. נ. ב. אני לא בחו"ל כתבתי לפני שבת על דף, לא במחשב.

 

[פרח צוף]

בוקר טוב לך

יש המון המון המון אנשים כמוך שמתחבאים ומסתתרים ושואלים ומתלבטים אולי זה לא ממש מנחם אבל אם אתה קצת תדחוף את עצמך ותנסה טיפ טיפה להכיר תאנשים הנפלאים פה אתה תרגיש לא לבד לא בודד יש עוד הרבה שעברו תהליך דומה וישמחו מאד לעזור לך אם אתה זקוק למשענת לכתף תומכת אנחנו פה בשבילך תשפוך תשפוך את כל אשר על לוח ליבך

 

[מלח השמים]

מרשה לעצמי...

לומר לך את הדברים הבאים. כיוון שאני עצמי עובד על כך. ומקיים, 'קשוט עצמך תחילה'. ברור שיש מקום גם לדיכאון ועצבות אך אל תתן לרגשותיך לגרור אותך למטה. אני בטוח שיש בחייך דברים טובים. כיוון שאיני מכירך איני יודע לפרטם. אך אני בטוח שישנם. חסיד אחד שהיה עני מרוד ומטופל בילדים, בא לרבו וסיפר שאין לו במה להאכיל את ילדיו. שאלו הרבי: "תיאבון יש להם" ? אמר לו החסיד: "תיאבון בריא יש להם וזו הבעיה שאין לי במה לספק את רעבונם". אמר הרבי: "לפניך, נכנס אלי חסיד עשיר לתנות את צרתו. אשתו לא עלינו, חלתה ואיבדה את תיאבונה. וכבר טופלה ע"י מיטב הרופאים, שלא הצליחו להשיב לה את התיאבון. והוא מוריק את כספו לרופאים מכל העולם". "ואילו אתה העני, לילדיך יש תיאבון בריא. צא וחשב כמה ממון שווה תיאבון זה שיש לילדיך חינם בלי עזרת הרופאים". יתכן שאתה בריא בגופך או בנפשך או יפה תואר או בעל כישורי למידה או כישורים טכניים או שיש לך משפחה אוהבת או חברים טובים או שאתה גר במקום נאה וכך על זה הדרך ודאי לי שיש בחייך צדדים יפים. או שאתה מודע להם או שאתה יכול להתוודע אליהם. דברים יפים הם גם, מאכל טעים שטעמת אויר צח שנשמת מראה יפה שראית חיוך נעים שחייכת או שחייכו אליך. גם הדברים הקטנים זכאים לתשומת לבנו. ואם המצב העכשוי אינו מספק (כפי שנראה) בידך לשנותו ולשפרו אני מבין את תחושתך, בעצמי עברתי רגעים דומים לאלו. אפשר לצאת מזה ולצמוח ולפרוח. בהצלחה

 

[מלח השמים]

אני כעת באמצע גיהוץ

השארתי ת'מגעץ פועל ונגשתי למחשב כדי לכתוב לך. אם אתה מרגיש שהרגשות חזקים ממך ושאינך שולט בהם פסיכולוג יוכל לעזור. אני עצמי נעזרתי בטיפול פסיכולוגי. לי זה עזר. אם זה המצב, באפשרותך לבקש מהאחראים בסביבתך (הורים, או משגיח בישיבה וכדומה) שאתה רוצה להפגש עם פסיכולוג. לחילופין אתה יכול לגשת לרופא המשפחה שלך ולבקש הפניה לפסיכולוג. בהצלחה

 

[בעיקר כופר]

../images/Emo45.gif אהבתי

 

[לילית3]

דמעות של פרידה

כמו שכבר כתבו לך, הרבה אנים (אם לא כולם כאן) עברו את השלב הזה. כשפתאום מתחוור לך שחצית את הקו, גם אם הוא במחשבה בלבד. אתה כבר לא שם אבל גם לא במקום חדש. אתה עוד רוצה להאחז בדברים הישנים - מחשבות, משפחה, חברים, מנגינות, ריחות - הכל אבל אתה גם לא רוצה אותם יותר. אתה רוצה להיות במקום אחר אבל אין לך מושג מהו אותו מקום אחר. ואם אתה לא ממש מבין איפה אתה - ברור שאף אחד אחר, ולא רק המשפחה שלך לא יבינו. אז בעניין ה"אף אחד אחר" - תדע לך שכאן נמצאים הרבה אנשים שיכולים להבין אותך כי רובם עברו דברים דומים. בעניין המשפחה שלך - סביר להניח שהם לא יבינו ולא יוכלו להבין. הם הרי לא עברו את התהליך שאתה עברת (ומן הסתם הם גם לא רוצים בו). זה לא נעים לשבת על הגדר. אבל אם תחליט לחצות אותה - בוא לכן, שב תנוח, תדבר, תשפוך, תבוא לטישים - לאט לאט (ועדין עם הרבה געגועים לעבר כי ככה זה..) תמצא עוד אנשים כמוך וביחד וגם לבד, תמצא את הדבר האחר, תבנה לך חיים חדשים ומלאים.

 

[spag]

פראקטיקה:

לבכות זה בדרך כלל טוב. מה בקשר להכרות ממשית עם חבר'ה שעברו את ההתלבטויות האלה? או חבר'ה שעכשיו עוברים את המסלולים האלה? אתה לא חייב לקבל החלטות לפני שאתה נכנס לקהילת הפורום, פשוט תתחיל לדבר עם אנשים - לדוגמא, כתוב פה בקצרה את הדברים החשובים עליך - תדבר עם אנשים, תמצא מי מצליח לגעת בך מחברי הפורום, תתכתב איתו תגיע למפגשי הפורום וכך תקבל עוד נקודת ראיה על החיים שלך. מומלץ! תתפלא איך שחֶברה (דער קאצקער, ככה מנקדים?) - זה דבר שתומך ומשפיע לטובה -ובטח בפורום כמו שלנו -זה בלי קשר להחלטות מסויימות שלך. הרבה יותר ממה שאתה יכול לדמיין. אז נסה לספר קצת על עצמך...?

 

[Le Fay]

../images/Emo45.gif (צירה, לא סגול).

 

[spag]

אוף -

מי יאמין לי שהתכוונתי לצירה ופשוט על המסך בגלל הרזולוציה (של צג המחשב או של העיניים שלי) ראיתי צירה במקום סגול?! מי יאמין לי?! אבל זו האמת!!! בי נשבעתי! נאום ספאג.

 

[Le Fay]

מאמינה, והעיניים'שך בסדר גמור...

 

[מלח השמים]

גם אצלי זה נראה כך...

בדפי כתיבת ההודעות של תפוז. לכן אני משתמש ב Notepad (פנקס רשימות) לצורך הניקוד.