חוזרת על שאלתי

[אמא של רום]

חוזרת על שאלתי

משרשרור קודם. להלן קישור

 

[אמא של רום]

וחידוד לאחר מספר שיחות בנושא:

נראה לי כרגע טעות גסה לשלוח את רום למערכת החינוך. אבל: כעת הוא בגן עירוני ודווקא עושה רושם של גננת מדהימה וטוב לו אז שינוי אם יהיה יהיה רק שנה הבאה. שנית: בסביבה שלי יש בעיה קשה ביותר של מציאת חברה לשעות אחר הצהריים. בהנחה שאני ממשיכה לעבוד, ובעלי גם עובד, אני צריכה למצוא לו לא רק חברה, אלא גם מישהו שיחנך אותו. יש לי כמה רעיונות משלי שמתחילים להתגבש, אבל אין לי מושג מהן האופציות. אשמח לקרוא.

 

[אמא של רום]

האמת היא שאין צורך בהקפצה,

אבל אני עדיין ממתינה לתגובות, כי הנושא נראה לי חשוב אז בכל זאת אקפיץ, ויסלחו לי

 

[חגית אמא של אלה]

היי אמא של רום../images/Emo24.gif

ראשית התנצלות על חוסר היחס מוקדם יותר, פשוט הודעתך לא הקפיצה את השירשור הקודם ולא שמתי לב שהיתה שם עוד תגובה. אז סליחה וברוכה הבאה! שנית, אם אפשר לשאול מדוע נראה לך הגן כטעות גסה? (במיוחד לאור העובדה שכן טוב לו, ולרובנו זו השורה התחתונה). שלישית, מהם הרעיונות שכן מתגבשים אצלך? האם יש באיזורכם קבוצות חינוך ביתי (אני די בטוחה שכן כי יש אותן בהמון מקומות, רק צריך למצוא). אם לא אתם תהיו אלו שתהיו עם רום בבית, מי כן? אם אני יכולה לשתף אותך במקרה הפרטי שלי, ילדתי אלה נמצאת כבר שנה שנייה בגן פרטי והיא מאושרת ופורחת שם. ההתנגדות העקרונית שלי היא נגד בי"ס ולכן ההחלטה היא לשלוח אותה, בבוא הזמן, לבי"ס דמוקרטי שיאפשר לה להתפתח בדרך הייחודית לה ועם הדברים שמעניינים אותה. העקרונות שחשובים לי עבורה הם לאו דווקא אלה שקיימים במערכת הרגילה. אלה היא ילדה שזקוקה לחברת ילדים ואני יודעת שהייתי עושה לה עוול בהישארות רציפה בבית בלי מפגשים יומיומיים עם ילדים אחרים. ראיתי את זה בחופשת הקיץ. ולא שלא כייף לנו יחד...

מה שכן, אם באיזשהו שלב, בגיל 5 או 12 או 16, אלה תבחר שלא ללכת למערכת מסיבה כלשהי, לצד סיוע עבורה גם אאפשר לה לא ללכת. את שואלת מהן האפשרויות. מלבד גידול הילד בסביבה הביתית? ישנם בי"ס דמוקרטיים או פתוחים או זורמים, לא כולם זורמים באותה צורה ואת גם צריכה לבדוק מה יש באיזורכם. מערכות החינוך הקיבוציים הם בדר"כ חופשיים יותר, אם כי גם שם יש את הסיסטמה הרגילה של צלצול להפסקה ומבחנים... יש בי"ס מונטסורי אחד בארץ (כרגע...) ויש גם בי"ס אנתרופוסופיים. את צריכה להתעניין ולראות מה מדבר לעקרונות שלך. אשמח מאוד להמשיך את הדו שיח ולשמוע מה מניע אתכם להחלטה, מה הרעיונות שאת מגבשת... לילה טוב חגית

 

[אמא של רום]

מממ..... שאלות קשות.....

אצטרך לסדר את מחשבותי. למה אני לא רוצה שהוא ימשיך שם - הרי הוא מאושר? הגננת כבר הקפיצה לי את הפיוזים כשקבעה שהיא תכריח להשתתף במפגש ולא תתן כל אפשרויות בחירה, ויש ללמד אותו לשבת בשקט גם אם לא מעניין - כי זו הכנה מאד חשובה לכיתה א'. הוא כולה בן 4! אני חושבת שזה מה שהוריד לי סופסוף את האסימון. זה כנראה תמיד היה שם, אבל לא חשבתי על זה. כולנו דוגמטיים קצת - לא? היא מאד נחמדה אוהבת ודואגת. הילדים - ככה ככה כמו תמיד. יש בגן תקן ל- 35 ילדים ונרשמו בנתיים רק 22, אבל כבר אני רואה שמכריחים אותו לאכול דברים שהוא לא רוצה אחרת ירעב. לא תמיד מתייחסים אליו. הוא למד לדרוש למשל לשתות ע"י כך שהוא עומד ומנדנד "מיםמיםמיםמיםמים" (בלי פסיקים במקור) עד שהוא מתחיל לשתות בפועל. הוא החל לדבר בקול מאד מאד רם. סימנים קטנים. אני יודעת שהוא יסתגל בקלות. הוא די נוח. אבל מזה בדיוק אני מפחדת. אני לא רוצה ילד-שטאנץ, שחנקו בו את האישיות ולימדו אותו ללכת בתלם ולשתוק. אני לא רוצה שהילד שלי יצטרך לשאת ולתת עם המורה שלו על זכותו הלגיטימית לא להתעניין בשיעור שלה. אני לא רוצה ילד-שטאנץ שיראה את עצמו רק כפי שהוא נראה בעיני אחרים ויהיה תלוי רק בדעתם. הכי גרוע שתפסתי את עצמי חוטאת בזה: מתחילה להשוות אותו לאחרים ולהתייחס פחות אליו. כבר בפגישת ההיכרות הגננת החלה לסווג אותו: כך הוא כאן וכך הוא שם. אגב אחרי יומיים היא הודתה שטעתה בכל "אבחנותיה" אבל זה רק גרם לה לנייד אותו מ"מסגרת" אחת לריבוע אחר. אני גרה כעת בפ"ת. אין שום חינוך אלטרטיבי. החינוך העירוני - זוועת אלוהים. והוא כזה ילד מתוק ולא מקולקל. אני רוצה לעצור לפני שייגרם נזק.... למרות שאיני מהפכנית, אין לי שום בעיה לשחות נגד הזרם אם צריך. אני מאמינה שרק דגים מתים שוחים עם הזרם, ובדרך הטבע אני רוצה שגם הוא יהיה עצמאי. לי זה עלה מחיר יקר. את רוב חיי הצעירים ביליתי במלחמת השרדות נגד הממסד. שרדתי לא רע, הגעתי להבנה ממסדית טובה ולסטטוס קוו, אבל מי יודע לאן הייתי מגיעה ואיך הייתי נראית אילולא בזבזתי כ"כ הרבה אנרגיה על זה? היום אני יצור עייף, ומרוט למרות שאני צעירה בגילי. אני יצור שלא ממש מרוצה מחייו למרות שהשגתי את כל מה שרציתי. סתם, בדרך גיליתי כמה זה היה חלול. בעלי חושב כמוני וגם לו לא תהיה בעיה לשבור מסגרות אם צריך. מה שנראה לי זה שאני באופיי ואישיותי לא מתאימה להשאר איתו בבית. אין לי סבלנות אפילו לעצמי. אז הרעיון הראשוני שחשבתי עליו ושאלתי עליו בפורום מורים היה לארגן קבוצת למידה רב גילאית של כ- 10 ילדים בביתי, עם מורה/מורים מתאימים לפעילות יומית. להלן הפניה לשאלתי שם. ועוד קישור לשרשור שהחל את כל זה בשל כתבה שראיתי בסטארט (זהירות התפתח דיון של כ- 100 תגובות אבל מאד מעניין). יצא מבולבל. אשמח להמשיך....