חוזרת ל../images/Emo82.gif המוכר והישן
אחרי היעדרות ממושכת. ממשוכת מדי עם גיחות של חמש שניות פעם ב... החזרה לעבודה לפני חודשיים, המירוץ והטירוף, חופשות ומחלות ולא מצאתי זמן לכאן. בחודשיים האלו הילדים שלי כל כך גדלו שאני מתקשה להאמין לזה. הודיה אתמול גירשה אותי מהגן שלה. "אמא, את גדולה. זה הגן שלי. תני לי חיבוק ותלכי." בחיי. מילה במילה. הילדה שלי גדולה וטוב לה בגן שלה וזהו. בבוקר לפני שהלכנו לגן סירקתי אותה והיא פתאום מסתובבת אלי ואומרת לי: "הודיה נסיכה. דביר נסיך. אמא מלכה ואבא מלך. משפחה של מלכים ואדונות." הילדה זהו כבר ילדה גדולה בת שנתיים ו7 חודשים. וככל שעוברים הימים אני מתאהבת בה יותר ויותר. לא חשבתי שזה יכול לקרות. אבל האהבה עולה על גדותיה. היא אחות גדולה כל כך טובה. מטפלת בדביר עוזרת לי. גאה בו ומדי פעם מוציאה לו עין או שתיים
. דביר שובב ברמות שקשה לתאר. הילד בגיל 5.5 חודשים התחיל לזחול. היום הוא כבר מסתובב חופשי בבית פותח מגירות זורק סכו"ם וקופסאות מהמגירות וכו'. ביום שישי האחרון עמדתי בחדר שלו עם הגב אליו ונעלתי סנדלים כשלפתע הילד החל צווח בצהלות. הסתובבתי והילד עומד במיטה. צרחתי לא' דביר עומד דביר עומד.והרגע מיד תועד במצלמה. הילד עומד חופשי. נעמד בכל מקום שיש במה לאחוז. אוכל הכל. ולא רק מרוסק. קציצות פירה עוף לחם הכל. ואין לו שיניים לבנדיט הקניבל הקטן. אני מסתכלת עליו והוא מחייך אלי. הוא רק רואה אותי הוא קופץ לכיוון שלי ולא משנה לו מה נקרה בדרכו. הוא ידרוס. ואני מאוהבת גם בו. מי היה מאמין שיש בלב חדר לכל אחד והחדרים האלו גמישים. אני פשוט מאושרת עם המשפחה שלי. בימים אלו אנחנו נפרדים כידידים מתקופת ההנקה שלנו. שכללה הנקה מלאה עד לא מזמן כי בנאמנות שאבתי לו בעבודה כל יום 2 מנות. ככה שבמשפחתון הוא עדיין מקבל שאריות הנקה למרות שכבר בבית לא. וזה כואב לי כל כך. לא משנה כמה הדרגתי אני עושה את זה זה כואב. נוזל. גדוש. חם. אבל יעבור. אז זהו. עדכון קצרצר
וכדי לא להפציץ בכל התמונות העדכניות צמצתי ל3 קולאז'ים. אחד לה. אחד לו. ואחד לשניהם. כי לא יכולה להתאפק. וחייבת להשוויץ באושר האישי היומיומי האינטנסיבי שלי.
אחרי היעדרות ממושכת. ממשוכת מדי עם גיחות של חמש שניות פעם ב... החזרה לעבודה לפני חודשיים, המירוץ והטירוף, חופשות ומחלות ולא מצאתי זמן לכאן. בחודשיים האלו הילדים שלי כל כך גדלו שאני מתקשה להאמין לזה. הודיה אתמול גירשה אותי מהגן שלה. "אמא, את גדולה. זה הגן שלי. תני לי חיבוק ותלכי." בחיי. מילה במילה. הילדה שלי גדולה וטוב לה בגן שלה וזהו. בבוקר לפני שהלכנו לגן סירקתי אותה והיא פתאום מסתובבת אלי ואומרת לי: "הודיה נסיכה. דביר נסיך. אמא מלכה ואבא מלך. משפחה של מלכים ואדונות." הילדה זהו כבר ילדה גדולה בת שנתיים ו7 חודשים. וככל שעוברים הימים אני מתאהבת בה יותר ויותר. לא חשבתי שזה יכול לקרות. אבל האהבה עולה על גדותיה. היא אחות גדולה כל כך טובה. מטפלת בדביר עוזרת לי. גאה בו ומדי פעם מוציאה לו עין או שתיים
