דר קסלר
שלום עונה מודאגת, שמתי לב ש"המצב מחמיר" לדברייך. מקריאת הדברים ניתן להבין שהמצמוצים הבלתי-רצוניים כנראה החריפו בתדירותם או בעוצמתם ואולי אף באופן בו הם מגיעים כיום. האם המצב קבוע או כפי שציינת מתאים רק לתקופת מתח ולחץ - בה באמת חלה החמרה במצב הטיקים בהרבה מקרים. הסירי דאגה מלבך- טיקים אלו של מצמוצים אינם כואבים, ומשתנים. כפי שנכתב על ידי אחרים הם אולי מטרידים- את הילד ובעיקר את סביבתו אך בהחלט אינם כרוכים בכאב כלשהו. רק מעט מהטיקים במצבם המקורי (לפני שגרמו, אם גרמו, לתופעות לוואי כואבות או מזיקות) גורמים כאבים. ההתיחסות לתסמונת נתונה להשפעת מקור ההתיחסות. הסבר: חשוב להבחין במה מטפלים, למה מטפלים ומהם המחירים של טיפול ואף חוסר טיפול.לעיתים קרובות, הטיקים כשלעצמם אינם גורמים לקשיים בעוצמות נמוכות ואף בעוצמות בינוניות. לעיתים מה שמזמן טיפול הם הקשיים-בעיות נלוות שכרוכות לעיתים בתסמונת דוגמה: בעיות רפואיות: עצירויות, הרטבה (נוירולוגית!) לילית ובעיות שרותים שונות, אסטמה, כוליטיס או מעי רגיז, טשטושי ראיה, רגישות ע"ג העור, סירבול, בעיות קשב, רגישויות ועוד (לעיתים מטופלים במנותק מהתסמונת בטעות). בעיות התנהגות ופסיכיאטריה: שליטה בדחפים (בולמוסי קניות), דכדוך ודכאון, כפיתיות ועד לפ.ד.ד, אספרגר ועוד. בעיות חברתיות לימודיות וכו. בעיות אלו אמורות להיות מאופיינות על ידי איש מקצוע המוסמך לאבחן ולאמוד דברים אלו. ניתן לעזור רבות בכל אחד מהמישורים שציינתי וכפי שכבר ניכתב- חשוב יותר מהכל לחזק את הילד- נער או המבוגר. בברכה ד"ר קסלר - נוירופסיכולוג