חוזרת אליו...

[רק בת 30]

חוזרת אליו...

מצויה בפרק ב' פרק ב' מאוד מוצלח פרק בו איחדנו לבבות מדממים והפכנו למשפחה. שלמה עם עצמי רוב הזמן לעיתים אפילו מאושרת אבל ברגעים קשים... חוזרת לפרק א' שלי נזכרת בחיוך מתרפקת על הקבר הקר כמהה למילה חמה והדמעות צפות, עולות, שוטפות את הפנים ואת הנשמה ואין שום נחמה. אני מתגעגעת אליך כל כך אהוב שלי.

 

[ניצת שושן]

../images/Emo16.gif איתך

 

[חי יחידה]

../images/Emo20.gif../images/Emo16.gif../images/Emo141.gif

 

[Lonely In Blue]

../images/Emo16.gif

הצרה היא... שהוא יישאר צעיר לנצח הפרק הזה יישאר יפה לעד ואילו בהווה... כמו בחיים... יש טוב ויש רע יש יופי ויש כיעור יש רגעים יפים ויש קשים והם באים שלובים זה בזה כל עוד תתרפקי על העבר... תתקשי למצות את הטוב מן ההווה... צריך... אוי כמה שהמילה הזאת קשה... להגיד ללב... ללכת הלאה.

 

[M i c h a l y U S A]

../images/Emo16.gif

 

[*יערית]

קשה ביותר../images/Emo16.gif

אבל...צריך להניח לעבר...ולהחזיק בשני ידיים את העתיד בקצב שלך כמובן...אבל לא לשקוע שם הרבה

 

[antigone]

|נ../images/Emo7.gif היקרים ימשיכו לשכון בליבנו...

גם לאחר לכתם.... אני חושבת שמותר להתיחד עם רוחם לבכות אותם על הקבר הקר שרק הדמעות שזולגות עליו הן חמות, מידי פעם, כי גם במותם , הם חלק מחיינו, אבל ..... אז חוזרת ליקירייך שסובבים ומחבקים אותך, ומשם את ממשיכה .... הרבה כוח, אישה !!

 

[שילה של הצאט]

../images/Emo16.gif../images/Emo24.gif

 

[רק בת 30]

תודה על כל התגובות ../images/Emo24.gif

ההתרפקות על העבר היא משהו שקשה מאוד לשלוט בו. אני מאמינה שאפשר גם וגם גם להמשיך הלאה וגם לחזור לפעמים לאחור. משתדלת תמיד לעשות את זה שני צעדים קדימה ורק אחד לאחור ולא להיפך, כדי שאוכל תוך כדי ריקוד גם להתקדם קצת

האם זה יכול לעבוד? חיים עם רגל שם ורגל פה... אני מניחה שהזמן יביא עימו את התשובות.

 

[ניצת שושן]

לפי המעט שאת מנדבת לנו

פה ושם נראה שזה דוקא עובד לא רע המקום בו את נמצאת הוא מקום שרובנו מכירים בתאוריה והרי אין חכם כבעל נסיון

 

[satin]

../images/Emo24.gif