נשמע דומה ל-"פורום" של לנדמרק
עשיתי את זה לפני כמה שנים. לא התחברתי - אבל כנראה שוב הבעיה טמונה בי, בגלל שרוב האנשים שהשתתפו בסדנה הזאת דיווחו על אימפקט רגשי/נפשי עמוק כבר אחרי היום הראשון. מצד שני אולי הם היו מושתלים? יש משהו בסדנאות האלה שמעורר בי חוסר נוחות גדול. העיקרון הטמון בהן - דינמיקה קבוצתית מסוג כלשהו - הוא אוניברסלי וכבר הוכח כעובד באינספור הזדמנויות בעבר (מי אמר שומרי משקל? מי אמר AA?) אבל בסדנאות האלה יש בדרך כלל עוד מוטיבים, בעייתיים בעיני, שמצליחים לקשור את האנשים שחווים אותם לחברה-האם, שגורמים להם להגיע לסמינרים עתידיים ו-"לעזור שם בארגון" (שזה אומר להביא כיבוד, להכין קפה לאנשים שעוברים את הסדנה בפעם הראשונה, לנקות את השירותים ועוד..) - וכל זה כחלק ממסע ההתקרבות שלהם אל עצמם (so called)... וככה החברה המארגנת מתעשרת - על חשבון האנשים שחושבים שהם עושים מטלות שיקרבו אותם אל ההארה (כי ככה אמרו להם). אין צורך להביא אנשים בשכר שיעבדו וידאגו לכל הארגון והנקיונות - יש לנו מתנדבים! והם עוד עובדים ברצון ולא שמים לב שמנצלים אותם. ועל זה אבא של חנה לסלאו היה אומר (וגורם לי להיחנק בזמן צפייה ב-"ארץ נהדרת"): "א שטעקל א-רייס, א-שטעקל א-רויס, אן דה מייסע איז אוייס".
עשיתי את זה לפני כמה שנים. לא התחברתי - אבל כנראה שוב הבעיה טמונה בי, בגלל שרוב האנשים שהשתתפו בסדנה הזאת דיווחו על אימפקט רגשי/נפשי עמוק כבר אחרי היום הראשון. מצד שני אולי הם היו מושתלים? יש משהו בסדנאות האלה שמעורר בי חוסר נוחות גדול. העיקרון הטמון בהן - דינמיקה קבוצתית מסוג כלשהו - הוא אוניברסלי וכבר הוכח כעובד באינספור הזדמנויות בעבר (מי אמר שומרי משקל? מי אמר AA?) אבל בסדנאות האלה יש בדרך כלל עוד מוטיבים, בעייתיים בעיני, שמצליחים לקשור את האנשים שחווים אותם לחברה-האם, שגורמים להם להגיע לסמינרים עתידיים ו-"לעזור שם בארגון" (שזה אומר להביא כיבוד, להכין קפה לאנשים שעוברים את הסדנה בפעם הראשונה, לנקות את השירותים ועוד..) - וכל זה כחלק ממסע ההתקרבות שלהם אל עצמם (so called)... וככה החברה המארגנת מתעשרת - על חשבון האנשים שחושבים שהם עושים מטלות שיקרבו אותם אל ההארה (כי ככה אמרו להם). אין צורך להביא אנשים בשכר שיעבדו וידאגו לכל הארגון והנקיונות - יש לנו מתנדבים! והם עוד עובדים ברצון ולא שמים לב שמנצלים אותם. ועל זה אבא של חנה לסלאו היה אומר (וגורם לי להיחנק בזמן צפייה ב-"ארץ נהדרת"): "א שטעקל א-רייס, א-שטעקל א-רויס, אן דה מייסע איז אוייס".