"חווית" טרום היסטרוסקופיה

[Raining in my heart]

"חווית" טרום היסטרוסקופיה ../images/Emo4.gif

"חווית" טרום היסטרוסקופיה

מתנצלת מראש על האורך אחרי המתנה של כשלושה חודשים רק לטרום-ניתוח (עקב חשד להידבקויות ברחם) הגעתי אחר כבוד לבית החולים ליום של בדיקות. חוק מרפי עבד אצלי שעות נוספות (כמו תמיד) וכמובן שהייתי במחזור עם דימום חזק באותו יום. דבר ראשון נשלחתי לעשות אולטרסאונד וגינלי. שאלתי אם רופא יראה אותי ואמרו שכן. הגיעה רופאה לעשות את הבדיקה. סיפרתי לה שאני במחזור ושאלתי אם זה מפריע והיא ענתה ש"לנו זה לא מפריע". נו, טוב, לפחות להם זה לא מפריע, כי לי זה כן הפריע, מאד!!! אחר כך רופאה אחרת עשתה לי "קבלה", שאלה ורשמה את כל ההיסטוריה הרפואית שלי. עקב החשד להידבקוריות ברחם סיכמתי איתה כי ההיסטר' תיעשה בהרדמה מלאה ויפרידו את ההידבקויות, אם יהיו, ויעשו טיפולים נוספים במידת הצורך. שאלתי על הסיכונים, כי שמעתי על חורים שנוצרו ברחם כתוצאה מפישולים בהיסטרוסקופיה. הבטיחה שזה נדיר ביותר וכמעט לא קורה, ואם זה קורה - אז מתקנים את החור ברחם וניתן להרות לאחר מכן. גם הבטיחה שהרופאים המיומנים ביותר עושים את זה. קיבלתי טופס הסכמה לניתוח לחתימה. תוך כדי קריאה התחלחלתי לגלות שהסיכונים הם גדולים בהרבה ממה שחשבתי. אני ידעתי על חורים ברחם, אבל שם היה כתוב גם על קרעים של ממש ברחם שכתוצאה מהם אפשר לאבד את הרחם לגמרי, ועל סיכון חיי כתוצאה מהזרקת אויר ו/או חומרים אחרים לגוף שעלולים להיכנס לריאות ולהרוג אותי

מישהי מכן היתה מודעת לזה

הזדעזעתי אבל חתמתי. משם שלחו אותי לעשות גם בדיקה וגינלית אצל רופא, עם מפסק שדי הכאיב. שאלתי אם יהיו עוד בדיקות וגינליות ואמרו לי שלא ונכנסתי לשירותים בהרגשת הקלה כדי לשים טמפון ולעצור את הזרמים. זמן קצר לאחר מכן נקראתי לעשות שוב US. אמרתי לרופא שרק שמתי טמפון והוא ענה ש"אין בעיות, אנחנו נוציא אותו".... השבתי ב"לא תודה, אני אוציא אותו בעצמי". עד כאן!! לא? פשוט איבוד כל טיפה של אינטימיות ופרטיות שחשבתי שעוד נשאר לי (ותאמינו לי שלא נשאר לי הרבה). אחרי הבדיקה הנוספת נפגשתי סוף סוף עם ס.מ. המחלקה לשיחה וקביעת תור להיסטר'. הוא שאל אותי אם אני מודעת לסכנות. אמרתי שכן והוא שאל "אז למה את עושה את זה?" עניתי שנאמר לי כי אחרת לא אוכל להרות. לזה לא היתה לו תשובה והוא קבע לי תור לעוד חודש. מה אני אגיד לכן, יצאתי משם אחרי חמש שעות מותשת לחלוטין, פיזית ונפשית. סיפרתי בערב לגיסתי על הסיכונים והיא נזפה בי ושאלה למה אני מסתכלת על הצד השלילי. אמרתי לה שזה הצד שהדגישו בפני, אז שאני לא אסתכל עליו? חוץ מזה, חתמתי ואני חושבת חיובי אחרת לא הייתי חותמת ו/או ממשיכה בכל התהליך הארוך, המתיש, הקשה והמיגע הזה שנמשך כבר כשש שנים של לנסות להביא ילד לעולם, לבד.

 

[debrave]

אני יאמר את זה בעדינות

"חווית" טרום היסטרוסקופיה

מתנצלת מראש על האורך אחרי המתנה של כשלושה חודשים רק לטרום-ניתוח (עקב חשד להידבקויות ברחם) הגעתי אחר כבוד לבית החולים ליום של בדיקות. חוק מרפי עבד אצלי שעות נוספות (כמו תמיד) וכמובן שהייתי במחזור עם דימום חזק באותו יום. דבר ראשון נשלחתי לעשות אולטרסאונד וגינלי. שאלתי אם רופא יראה אותי ואמרו שכן. הגיעה רופאה לעשות את הבדיקה. סיפרתי לה שאני במחזור ושאלתי אם זה מפריע והיא ענתה ש"לנו זה לא מפריע". נו, טוב, לפחות להם זה לא מפריע, כי לי זה כן הפריע, מאד!!! אחר כך רופאה אחרת עשתה לי "קבלה", שאלה ורשמה את כל ההיסטוריה הרפואית שלי. עקב החשד להידבקוריות ברחם סיכמתי איתה כי ההיסטר' תיעשה בהרדמה מלאה ויפרידו את ההידבקויות, אם יהיו, ויעשו טיפולים נוספים במידת הצורך. שאלתי על הסיכונים, כי שמעתי על חורים שנוצרו ברחם כתוצאה מפישולים בהיסטרוסקופיה. הבטיחה שזה נדיר ביותר וכמעט לא קורה, ואם זה קורה - אז מתקנים את החור ברחם וניתן להרות לאחר מכן. גם הבטיחה שהרופאים המיומנים ביותר עושים את זה. קיבלתי טופס הסכמה לניתוח לחתימה. תוך כדי קריאה התחלחלתי לגלות שהסיכונים הם גדולים בהרבה ממה שחשבתי. אני ידעתי על חורים ברחם, אבל שם היה כתוב גם על קרעים של ממש ברחם שכתוצאה מהם אפשר לאבד את הרחם לגמרי, ועל סיכון חיי כתוצאה מהזרקת אויר ו/או חומרים אחרים לגוף שעלולים להיכנס לריאות ולהרוג אותי

מישהי מכן היתה מודעת לזה

הזדעזעתי אבל חתמתי. משם שלחו אותי לעשות גם בדיקה וגינלית אצל רופא, עם מפסק שדי הכאיב. שאלתי אם יהיו עוד בדיקות וגינליות ואמרו לי שלא ונכנסתי לשירותים בהרגשת הקלה כדי לשים טמפון ולעצור את הזרמים. זמן קצר לאחר מכן נקראתי לעשות שוב US. אמרתי לרופא שרק שמתי טמפון והוא ענה ש"אין בעיות, אנחנו נוציא אותו".... השבתי ב"לא תודה, אני אוציא אותו בעצמי". עד כאן!! לא? פשוט איבוד כל טיפה של אינטימיות ופרטיות שחשבתי שעוד נשאר לי (ותאמינו לי שלא נשאר לי הרבה). אחרי הבדיקה הנוספת נפגשתי סוף סוף עם ס.מ. המחלקה לשיחה וקביעת תור להיסטר'. הוא שאל אותי אם אני מודעת לסכנות. אמרתי שכן והוא שאל "אז למה את עושה את זה?" עניתי שנאמר לי כי אחרת לא אוכל להרות. לזה לא היתה לו תשובה והוא קבע לי תור לעוד חודש. מה אני אגיד לכן, יצאתי משם אחרי חמש שעות מותשת לחלוטין, פיזית ונפשית. סיפרתי בערב לגיסתי על הסיכונים והיא נזפה בי ושאלה למה אני מסתכלת על הצד השלילי. אמרתי לה שזה הצד שהדגישו בפני, אז שאני לא אסתכל עליו? חוץ מזה, חתמתי ואני חושבת חיובי אחרת לא הייתי חותמת ו/או ממשיכה בכל התהליך הארוך, המתיש, הקשה והמיגע הזה שנמשך כבר כשש שנים של לנסות להביא ילד לעולם, לבד.

אני יאמר את זה בעדינות
הרופאים לא יותר טובים ממך או מאף אחד אחר לצורך העניין. אני מדגיש את זה כי כמעט בכל פעם שאנחנו הולכים לרופא הוא טורח להדגיש בפנינו את זה (אתם לא יודעים, אתם לא מבינים, העוויות עם הגוף והפנים ומה לא) אני לא מתייחס כרגע לנושא הסיכונים שבהיסטרוסקופיה כי הם קיימים וגם כי אני לא יודע באיזה שלב את נמצאת מבחינת הטיפול. אני כן יודע שהרופאים שלך ושלי ושל כולנו צריכים להבין שזאת לא בובת הדגמה (אנני, למי שזוכר) זאת שעומדת מולם. ושהם חייבים להבין שהטיפול כולל גם חלק נפשי / רגשי. (טיפול רפואי הוא לא נוסחה מתימטית בניגוד לדעה המקובלת) יש בי המון עצבים

על הרופאים ובעיקר על ההתנשאות הזו שלא עומד מאחוריה כלום!!! אז אם פגעתי ברגשותיו של רופא - יופי!!!

 

[ayoosh]

טוב שלא ידעתי את הכל קודם...../images/Emo5.gif

"חווית" טרום היסטרוסקופיה

מתנצלת מראש על האורך אחרי המתנה של כשלושה חודשים רק לטרום-ניתוח (עקב חשד להידבקויות ברחם) הגעתי אחר כבוד לבית החולים ליום של בדיקות. חוק מרפי עבד אצלי שעות נוספות (כמו תמיד) וכמובן שהייתי במחזור עם דימום חזק באותו יום. דבר ראשון נשלחתי לעשות אולטרסאונד וגינלי. שאלתי אם רופא יראה אותי ואמרו שכן. הגיעה רופאה לעשות את הבדיקה. סיפרתי לה שאני במחזור ושאלתי אם זה מפריע והיא ענתה ש"לנו זה לא מפריע". נו, טוב, לפחות להם זה לא מפריע, כי לי זה כן הפריע, מאד!!! אחר כך רופאה אחרת עשתה לי "קבלה", שאלה ורשמה את כל ההיסטוריה הרפואית שלי. עקב החשד להידבקוריות ברחם סיכמתי איתה כי ההיסטר' תיעשה בהרדמה מלאה ויפרידו את ההידבקויות, אם יהיו, ויעשו טיפולים נוספים במידת הצורך. שאלתי על הסיכונים, כי שמעתי על חורים שנוצרו ברחם כתוצאה מפישולים בהיסטרוסקופיה. הבטיחה שזה נדיר ביותר וכמעט לא קורה, ואם זה קורה - אז מתקנים את החור ברחם וניתן להרות לאחר מכן. גם הבטיחה שהרופאים המיומנים ביותר עושים את זה. קיבלתי טופס הסכמה לניתוח לחתימה. תוך כדי קריאה התחלחלתי לגלות שהסיכונים הם גדולים בהרבה ממה שחשבתי. אני ידעתי על חורים ברחם, אבל שם היה כתוב גם על קרעים של ממש ברחם שכתוצאה מהם אפשר לאבד את הרחם לגמרי, ועל סיכון חיי כתוצאה מהזרקת אויר ו/או חומרים אחרים לגוף שעלולים להיכנס לריאות ולהרוג אותי

מישהי מכן היתה מודעת לזה

הזדעזעתי אבל חתמתי. משם שלחו אותי לעשות גם בדיקה וגינלית אצל רופא, עם מפסק שדי הכאיב. שאלתי אם יהיו עוד בדיקות וגינליות ואמרו לי שלא ונכנסתי לשירותים בהרגשת הקלה כדי לשים טמפון ולעצור את הזרמים. זמן קצר לאחר מכן נקראתי לעשות שוב US. אמרתי לרופא שרק שמתי טמפון והוא ענה ש"אין בעיות, אנחנו נוציא אותו".... השבתי ב"לא תודה, אני אוציא אותו בעצמי". עד כאן!! לא? פשוט איבוד כל טיפה של אינטימיות ופרטיות שחשבתי שעוד נשאר לי (ותאמינו לי שלא נשאר לי הרבה). אחרי הבדיקה הנוספת נפגשתי סוף סוף עם ס.מ. המחלקה לשיחה וקביעת תור להיסטר'. הוא שאל אותי אם אני מודעת לסכנות. אמרתי שכן והוא שאל "אז למה את עושה את זה?" עניתי שנאמר לי כי אחרת לא אוכל להרות. לזה לא היתה לו תשובה והוא קבע לי תור לעוד חודש. מה אני אגיד לכן, יצאתי משם אחרי חמש שעות מותשת לחלוטין, פיזית ונפשית. סיפרתי בערב לגיסתי על הסיכונים והיא נזפה בי ושאלה למה אני מסתכלת על הצד השלילי. אמרתי לה שזה הצד שהדגישו בפני, אז שאני לא אסתכל עליו? חוץ מזה, חתמתי ואני חושבת חיובי אחרת לא הייתי חותמת ו/או ממשיכה בכל התהליך הארוך, המתיש, הקשה והמיגע הזה שנמשך כבר כשש שנים של לנסות להביא ילד לעולם, לבד.

טוב שלא ידעתי את הכל קודם...

כמו שאמרתי- אני עברתי את ההיסט' (אבחנתית בקופ"ח ללא הרדמה, וניתוחית- בבי"ח עם הרדמה מלאה) בלי להכיר את הפורום... אני לא יכולה להגיד מה הסיכונים, אני יודעת שאותי לא הפחידו כ"כ (וטוב שכך)...וב"ה הכל עבר בשלום... אני חושבת שהם מנסים להגן על עצמם ולמנוע טענות עתידיות, אני חושבת שאת צריכה לשאול מה האחוזים של מקרים בהם יש פגיעות כאלה... בכל אופן- מקווה שהכל יעבור חלק וטוב... ויפתח את הדרך (וואו, יצא לי "תרתי משמע...

) למטרה החשובה באמת!!!

 

[הרמוניה]

אני עשיתי מליון הסיטרוסקופיות...

"חווית" טרום היסטרוסקופיה

מתנצלת מראש על האורך אחרי המתנה של כשלושה חודשים רק לטרום-ניתוח (עקב חשד להידבקויות ברחם) הגעתי אחר כבוד לבית החולים ליום של בדיקות. חוק מרפי עבד אצלי שעות נוספות (כמו תמיד) וכמובן שהייתי במחזור עם דימום חזק באותו יום. דבר ראשון נשלחתי לעשות אולטרסאונד וגינלי. שאלתי אם רופא יראה אותי ואמרו שכן. הגיעה רופאה לעשות את הבדיקה. סיפרתי לה שאני במחזור ושאלתי אם זה מפריע והיא ענתה ש"לנו זה לא מפריע". נו, טוב, לפחות להם זה לא מפריע, כי לי זה כן הפריע, מאד!!! אחר כך רופאה אחרת עשתה לי "קבלה", שאלה ורשמה את כל ההיסטוריה הרפואית שלי. עקב החשד להידבקוריות ברחם סיכמתי איתה כי ההיסטר' תיעשה בהרדמה מלאה ויפרידו את ההידבקויות, אם יהיו, ויעשו טיפולים נוספים במידת הצורך. שאלתי על הסיכונים, כי שמעתי על חורים שנוצרו ברחם כתוצאה מפישולים בהיסטרוסקופיה. הבטיחה שזה נדיר ביותר וכמעט לא קורה, ואם זה קורה - אז מתקנים את החור ברחם וניתן להרות לאחר מכן. גם הבטיחה שהרופאים המיומנים ביותר עושים את זה. קיבלתי טופס הסכמה לניתוח לחתימה. תוך כדי קריאה התחלחלתי לגלות שהסיכונים הם גדולים בהרבה ממה שחשבתי. אני ידעתי על חורים ברחם, אבל שם היה כתוב גם על קרעים של ממש ברחם שכתוצאה מהם אפשר לאבד את הרחם לגמרי, ועל סיכון חיי כתוצאה מהזרקת אויר ו/או חומרים אחרים לגוף שעלולים להיכנס לריאות ולהרוג אותי

מישהי מכן היתה מודעת לזה

הזדעזעתי אבל חתמתי. משם שלחו אותי לעשות גם בדיקה וגינלית אצל רופא, עם מפסק שדי הכאיב. שאלתי אם יהיו עוד בדיקות וגינליות ואמרו לי שלא ונכנסתי לשירותים בהרגשת הקלה כדי לשים טמפון ולעצור את הזרמים. זמן קצר לאחר מכן נקראתי לעשות שוב US. אמרתי לרופא שרק שמתי טמפון והוא ענה ש"אין בעיות, אנחנו נוציא אותו".... השבתי ב"לא תודה, אני אוציא אותו בעצמי". עד כאן!! לא? פשוט איבוד כל טיפה של אינטימיות ופרטיות שחשבתי שעוד נשאר לי (ותאמינו לי שלא נשאר לי הרבה). אחרי הבדיקה הנוספת נפגשתי סוף סוף עם ס.מ. המחלקה לשיחה וקביעת תור להיסטר'. הוא שאל אותי אם אני מודעת לסכנות. אמרתי שכן והוא שאל "אז למה את עושה את זה?" עניתי שנאמר לי כי אחרת לא אוכל להרות. לזה לא היתה לו תשובה והוא קבע לי תור לעוד חודש. מה אני אגיד לכן, יצאתי משם אחרי חמש שעות מותשת לחלוטין, פיזית ונפשית. סיפרתי בערב לגיסתי על הסיכונים והיא נזפה בי ושאלה למה אני מסתכלת על הצד השלילי. אמרתי לה שזה הצד שהדגישו בפני, אז שאני לא אסתכל עליו? חוץ מזה, חתמתי ואני חושבת חיובי אחרת לא הייתי חותמת ו/או ממשיכה בכל התהליך הארוך, המתיש, הקשה והמיגע הזה שנמשך כבר כשש שנים של לנסות להביא ילד לעולם, לבד.

אני עשיתי מליון הסיטרוסקופיות...
טוב לא מליון אבל 5-3 אבחנתיות ו2 ניתוחיות ואני לא זוכרת שאי פעם הבהילו אותי ככה...

נשמע שבית החולים בטראומה ממשהו.... בכל אופן מה שלי יש להגיד על ה"חוויה" הזו היא שלא נעים אבל ממש לא נורא רק שההתעוררות מההרדמה בהיסטרוסקופיה לוותה אצלי בבחילה ואני חושבת שאם היא הופכת ניתוחית וארוכה יותר יש סיכוי שזה יקרה (בגלל השטיפה המתמדת של המקום תוך כדי) אז שווה להקדים רפואה למכה ולבקש מהמרדים משהו נגד בחילות לפני שהוא מרדים אותך שיהיה המון בהצלחה הרמוניה

 

[שיר5520]

אי ממש מבינה אותך..

"חווית" טרום היסטרוסקופיה

מתנצלת מראש על האורך אחרי המתנה של כשלושה חודשים רק לטרום-ניתוח (עקב חשד להידבקויות ברחם) הגעתי אחר כבוד לבית החולים ליום של בדיקות. חוק מרפי עבד אצלי שעות נוספות (כמו תמיד) וכמובן שהייתי במחזור עם דימום חזק באותו יום. דבר ראשון נשלחתי לעשות אולטרסאונד וגינלי. שאלתי אם רופא יראה אותי ואמרו שכן. הגיעה רופאה לעשות את הבדיקה. סיפרתי לה שאני במחזור ושאלתי אם זה מפריע והיא ענתה ש"לנו זה לא מפריע". נו, טוב, לפחות להם זה לא מפריע, כי לי זה כן הפריע, מאד!!! אחר כך רופאה אחרת עשתה לי "קבלה", שאלה ורשמה את כל ההיסטוריה הרפואית שלי. עקב החשד להידבקוריות ברחם סיכמתי איתה כי ההיסטר' תיעשה בהרדמה מלאה ויפרידו את ההידבקויות, אם יהיו, ויעשו טיפולים נוספים במידת הצורך. שאלתי על הסיכונים, כי שמעתי על חורים שנוצרו ברחם כתוצאה מפישולים בהיסטרוסקופיה. הבטיחה שזה נדיר ביותר וכמעט לא קורה, ואם זה קורה - אז מתקנים את החור ברחם וניתן להרות לאחר מכן. גם הבטיחה שהרופאים המיומנים ביותר עושים את זה. קיבלתי טופס הסכמה לניתוח לחתימה. תוך כדי קריאה התחלחלתי לגלות שהסיכונים הם גדולים בהרבה ממה שחשבתי. אני ידעתי על חורים ברחם, אבל שם היה כתוב גם על קרעים של ממש ברחם שכתוצאה מהם אפשר לאבד את הרחם לגמרי, ועל סיכון חיי כתוצאה מהזרקת אויר ו/או חומרים אחרים לגוף שעלולים להיכנס לריאות ולהרוג אותי

מישהי מכן היתה מודעת לזה

הזדעזעתי אבל חתמתי. משם שלחו אותי לעשות גם בדיקה וגינלית אצל רופא, עם מפסק שדי הכאיב. שאלתי אם יהיו עוד בדיקות וגינליות ואמרו לי שלא ונכנסתי לשירותים בהרגשת הקלה כדי לשים טמפון ולעצור את הזרמים. זמן קצר לאחר מכן נקראתי לעשות שוב US. אמרתי לרופא שרק שמתי טמפון והוא ענה ש"אין בעיות, אנחנו נוציא אותו".... השבתי ב"לא תודה, אני אוציא אותו בעצמי". עד כאן!! לא? פשוט איבוד כל טיפה של אינטימיות ופרטיות שחשבתי שעוד נשאר לי (ותאמינו לי שלא נשאר לי הרבה). אחרי הבדיקה הנוספת נפגשתי סוף סוף עם ס.מ. המחלקה לשיחה וקביעת תור להיסטר'. הוא שאל אותי אם אני מודעת לסכנות. אמרתי שכן והוא שאל "אז למה את עושה את זה?" עניתי שנאמר לי כי אחרת לא אוכל להרות. לזה לא היתה לו תשובה והוא קבע לי תור לעוד חודש. מה אני אגיד לכן, יצאתי משם אחרי חמש שעות מותשת לחלוטין, פיזית ונפשית. סיפרתי בערב לגיסתי על הסיכונים והיא נזפה בי ושאלה למה אני מסתכלת על הצד השלילי. אמרתי לה שזה הצד שהדגישו בפני, אז שאני לא אסתכל עליו? חוץ מזה, חתמתי ואני חושבת חיובי אחרת לא הייתי חותמת ו/או ממשיכה בכל התהליך הארוך, המתיש, הקשה והמיגע הזה שנמשך כבר כשש שנים של לנסות להביא ילד לעולם, לבד.

אי ממש מבינה אותך..
נשמע כמו יום שהיה יכול להוציא כל אחת מדעתה. זה מאוד קשה. בקשר להיסטרו' - לפני כל פעולה חודרנית כזו, במיוחד אם היא בהרדמה מלאה הרופאים חייבים לעדכן בכל הסיבוכים שעלולים להיגרם. זה דווקא נשמע לי מצוין שהם עושים את זה, כי היו לי גם רופאים שלא הסבירו כלום וזה לא בסדר. בכל אופן, צריך לקחת הכול בערבון מוגבל. קחי בחשבון שהמסמכים שאת חותמת עליהם הוכנו ושופצו במשך שנים של ניסיון. במשך השנים האלה מן הסתם קרו על מיני דברים שהכריחו את הרופאים לנסח מחדש את המסמכים האלה כדי לבטח את עצמם. זה לא אומר שהסיכון גבוה. הם פשוט חייבים לחשוב על כל ההשלכות ולבטח את עצמם. לא הייתי נלחצת מדי.. מה שכן, אני יכולה להגיד לך בתור אחת שסובלת מהדבקויות כל חייה - שבהחלט אמרו לי הרבה פעמים שכל פעולה חודרנית כזו יש לה סיכון להידבקויות חדשות. אין מה לעשות. נראה שזה מעגל שקשה לצאת ממנו. האיזורים האינטימיים האלה הם מאוד רגישים לנגיעות ופעולות כירורגיות וזו בדיוק הסיבה שכל בדיקה כזו יכולה לגרום להידבקויות נוספות. חשוב לעשות את זה אצל רופא שאת סומכת עליו, למרות שקשה לדעת... אני מסכימה בעיקר עם DEBRAVE שאנחנו הרופאות הכי טובות של עצמנו. לפני כל פעולה שאנחנו עושות כדאי שנבין בעצמנו בדיוק לקראת מה אנחנו הולכות ונחליט בעצמנו. אף אחד לא יודע יותר טוב מאתנו מה טוב לנו. ובקשר לטמפון - כאילו, הלו???? מה קורה עם הרופא הזה?? קצת רגישות... לא להתרגש מהם..

 

[פילפלת האחת]

אני קוראת בשקיקה מה שאתן כותבות

"חווית" טרום היסטרוסקופיה

מתנצלת מראש על האורך אחרי המתנה של כשלושה חודשים רק לטרום-ניתוח (עקב חשד להידבקויות ברחם) הגעתי אחר כבוד לבית החולים ליום של בדיקות. חוק מרפי עבד אצלי שעות נוספות (כמו תמיד) וכמובן שהייתי במחזור עם דימום חזק באותו יום. דבר ראשון נשלחתי לעשות אולטרסאונד וגינלי. שאלתי אם רופא יראה אותי ואמרו שכן. הגיעה רופאה לעשות את הבדיקה. סיפרתי לה שאני במחזור ושאלתי אם זה מפריע והיא ענתה ש"לנו זה לא מפריע". נו, טוב, לפחות להם זה לא מפריע, כי לי זה כן הפריע, מאד!!! אחר כך רופאה אחרת עשתה לי "קבלה", שאלה ורשמה את כל ההיסטוריה הרפואית שלי. עקב החשד להידבקוריות ברחם סיכמתי איתה כי ההיסטר' תיעשה בהרדמה מלאה ויפרידו את ההידבקויות, אם יהיו, ויעשו טיפולים נוספים במידת הצורך. שאלתי על הסיכונים, כי שמעתי על חורים שנוצרו ברחם כתוצאה מפישולים בהיסטרוסקופיה. הבטיחה שזה נדיר ביותר וכמעט לא קורה, ואם זה קורה - אז מתקנים את החור ברחם וניתן להרות לאחר מכן. גם הבטיחה שהרופאים המיומנים ביותר עושים את זה. קיבלתי טופס הסכמה לניתוח לחתימה. תוך כדי קריאה התחלחלתי לגלות שהסיכונים הם גדולים בהרבה ממה שחשבתי. אני ידעתי על חורים ברחם, אבל שם היה כתוב גם על קרעים של ממש ברחם שכתוצאה מהם אפשר לאבד את הרחם לגמרי, ועל סיכון חיי כתוצאה מהזרקת אויר ו/או חומרים אחרים לגוף שעלולים להיכנס לריאות ולהרוג אותי

מישהי מכן היתה מודעת לזה

הזדעזעתי אבל חתמתי. משם שלחו אותי לעשות גם בדיקה וגינלית אצל רופא, עם מפסק שדי הכאיב. שאלתי אם יהיו עוד בדיקות וגינליות ואמרו לי שלא ונכנסתי לשירותים בהרגשת הקלה כדי לשים טמפון ולעצור את הזרמים. זמן קצר לאחר מכן נקראתי לעשות שוב US. אמרתי לרופא שרק שמתי טמפון והוא ענה ש"אין בעיות, אנחנו נוציא אותו".... השבתי ב"לא תודה, אני אוציא אותו בעצמי". עד כאן!! לא? פשוט איבוד כל טיפה של אינטימיות ופרטיות שחשבתי שעוד נשאר לי (ותאמינו לי שלא נשאר לי הרבה). אחרי הבדיקה הנוספת נפגשתי סוף סוף עם ס.מ. המחלקה לשיחה וקביעת תור להיסטר'. הוא שאל אותי אם אני מודעת לסכנות. אמרתי שכן והוא שאל "אז למה את עושה את זה?" עניתי שנאמר לי כי אחרת לא אוכל להרות. לזה לא היתה לו תשובה והוא קבע לי תור לעוד חודש. מה אני אגיד לכן, יצאתי משם אחרי חמש שעות מותשת לחלוטין, פיזית ונפשית. סיפרתי בערב לגיסתי על הסיכונים והיא נזפה בי ושאלה למה אני מסתכלת על הצד השלילי. אמרתי לה שזה הצד שהדגישו בפני, אז שאני לא אסתכל עליו? חוץ מזה, חתמתי ואני חושבת חיובי אחרת לא הייתי חותמת ו/או ממשיכה בכל התהליך הארוך, המתיש, הקשה והמיגע הזה שנמשך כבר כשש שנים של לנסות להביא ילד לעולם, לבד.

אני קוראת בשקיקה מה שאתן כותבות
לגבי ההיסטרו' כפי שסיפרתי אני גם אמורה לבצע את הבדיקה הזו, אני עושה היסרו' אבחנתית, אך בהרדמה מלאה. הבנתי שזה כמו צילום רחם , אני יכולה להעיד מחויית צילום הרחם , שזה לא היה נורא , עניין של 5 דקות וגמרנו, הרגשתי אחר קצת התכוציות וזהו, האמת שגם תלוי איזה רופא עושה זאת. אני מאחלת לי ולבנות שצריכות לעבור זאת , היסטרו' קל עד כמה שאפשר ללא "תקלות" וכאב. ויאלה לשלב הבא .

 

[סביון1]

אוי איזו חויה

"חווית" טרום היסטרוסקופיה

מתנצלת מראש על האורך אחרי המתנה של כשלושה חודשים רק לטרום-ניתוח (עקב חשד להידבקויות ברחם) הגעתי אחר כבוד לבית החולים ליום של בדיקות. חוק מרפי עבד אצלי שעות נוספות (כמו תמיד) וכמובן שהייתי במחזור עם דימום חזק באותו יום. דבר ראשון נשלחתי לעשות אולטרסאונד וגינלי. שאלתי אם רופא יראה אותי ואמרו שכן. הגיעה רופאה לעשות את הבדיקה. סיפרתי לה שאני במחזור ושאלתי אם זה מפריע והיא ענתה ש"לנו זה לא מפריע". נו, טוב, לפחות להם זה לא מפריע, כי לי זה כן הפריע, מאד!!! אחר כך רופאה אחרת עשתה לי "קבלה", שאלה ורשמה את כל ההיסטוריה הרפואית שלי. עקב החשד להידבקוריות ברחם סיכמתי איתה כי ההיסטר' תיעשה בהרדמה מלאה ויפרידו את ההידבקויות, אם יהיו, ויעשו טיפולים נוספים במידת הצורך. שאלתי על הסיכונים, כי שמעתי על חורים שנוצרו ברחם כתוצאה מפישולים בהיסטרוסקופיה. הבטיחה שזה נדיר ביותר וכמעט לא קורה, ואם זה קורה - אז מתקנים את החור ברחם וניתן להרות לאחר מכן. גם הבטיחה שהרופאים המיומנים ביותר עושים את זה. קיבלתי טופס הסכמה לניתוח לחתימה. תוך כדי קריאה התחלחלתי לגלות שהסיכונים הם גדולים בהרבה ממה שחשבתי. אני ידעתי על חורים ברחם, אבל שם היה כתוב גם על קרעים של ממש ברחם שכתוצאה מהם אפשר לאבד את הרחם לגמרי, ועל סיכון חיי כתוצאה מהזרקת אויר ו/או חומרים אחרים לגוף שעלולים להיכנס לריאות ולהרוג אותי

מישהי מכן היתה מודעת לזה

הזדעזעתי אבל חתמתי. משם שלחו אותי לעשות גם בדיקה וגינלית אצל רופא, עם מפסק שדי הכאיב. שאלתי אם יהיו עוד בדיקות וגינליות ואמרו לי שלא ונכנסתי לשירותים בהרגשת הקלה כדי לשים טמפון ולעצור את הזרמים. זמן קצר לאחר מכן נקראתי לעשות שוב US. אמרתי לרופא שרק שמתי טמפון והוא ענה ש"אין בעיות, אנחנו נוציא אותו".... השבתי ב"לא תודה, אני אוציא אותו בעצמי". עד כאן!! לא? פשוט איבוד כל טיפה של אינטימיות ופרטיות שחשבתי שעוד נשאר לי (ותאמינו לי שלא נשאר לי הרבה). אחרי הבדיקה הנוספת נפגשתי סוף סוף עם ס.מ. המחלקה לשיחה וקביעת תור להיסטר'. הוא שאל אותי אם אני מודעת לסכנות. אמרתי שכן והוא שאל "אז למה את עושה את זה?" עניתי שנאמר לי כי אחרת לא אוכל להרות. לזה לא היתה לו תשובה והוא קבע לי תור לעוד חודש. מה אני אגיד לכן, יצאתי משם אחרי חמש שעות מותשת לחלוטין, פיזית ונפשית. סיפרתי בערב לגיסתי על הסיכונים והיא נזפה בי ושאלה למה אני מסתכלת על הצד השלילי. אמרתי לה שזה הצד שהדגישו בפני, אז שאני לא אסתכל עליו? חוץ מזה, חתמתי ואני חושבת חיובי אחרת לא הייתי חותמת ו/או ממשיכה בכל התהליך הארוך, המתיש, הקשה והמיגע הזה שנמשך כבר כשש שנים של לנסות להביא ילד לעולם, לבד.

אוי איזו חויה
נשמע באמת מתיש. אני כבר למדתי שכאשר אני נזקקת חלילה לבית חולים ציבורי, אני לוקחת הרבה אויר לפני שאני נכנסת בשערי בית החולים. צריך לקחת בחשבון: המון בירוקרטיה, המון התרוצצויות, רופאים שהם לא תמיד רגישים ומתחשבים, ובכלל, האדם הקטן מרגיש אבוד למדי במערכת הגדולה הזאת. אני חייבת לציין שדוקא בהתנסות האחרונה שלי עם ההפלה בתל השומר, כל הרופאים שפגשתי (פגשתי 4 רופאים חדשים, כל יום מישהו אחר) היו בסדר גמור. גם האחות היתה מעל ומעבר לבסדר. אבל הבירוקרטיה וההתרוצצויות - כצפוי. עכשיו בקשר להיסטרוסקופיה. אני לא זוכרת שהחתימו אותי על כזה מסמך. אבל אני עשיתי אבחנתית ולא ניתוחית, ועשיתי פרטי ולא בבית חולים. אני חושבת שאיוש צודקת - אם הענין באמת מלחיץ אותך אז כדאי שתשאלי את הרופא מה הסיכוי שיקרה חלילה משהו מהאזהרות שכתובות בטופס. אני חושבת שכדאי גם לשאול מי הרופא שעומד לבצע את ההיסטרוסקופיה. אני יודעת שאת לא ממש יכולה לבחור בבית חולים ציבורי אבל בכל מקרה כדאי שתדעי. מאד הייתי רוצה לתת לך כוח להמשיך בתהליך המתיש, הקשה והמיגע הזה כמו שאמרת. הלואי והייתי יודעת איך. יכולה רק לקוות בשבילך שההיסטרוסקופיה תגמר בשלום ואחריה תצליחי להרות כמו שאת כל כך רוצה. שבת שלום, סביון

 

[vif]

../images/Emo24.gif

"חווית" טרום היסטרוסקופיה

מתנצלת מראש על האורך אחרי המתנה של כשלושה חודשים רק לטרום-ניתוח (עקב חשד להידבקויות ברחם) הגעתי אחר כבוד לבית החולים ליום של בדיקות. חוק מרפי עבד אצלי שעות נוספות (כמו תמיד) וכמובן שהייתי במחזור עם דימום חזק באותו יום. דבר ראשון נשלחתי לעשות אולטרסאונד וגינלי. שאלתי אם רופא יראה אותי ואמרו שכן. הגיעה רופאה לעשות את הבדיקה. סיפרתי לה שאני במחזור ושאלתי אם זה מפריע והיא ענתה ש"לנו זה לא מפריע". נו, טוב, לפחות להם זה לא מפריע, כי לי זה כן הפריע, מאד!!! אחר כך רופאה אחרת עשתה לי "קבלה", שאלה ורשמה את כל ההיסטוריה הרפואית שלי. עקב החשד להידבקוריות ברחם סיכמתי איתה כי ההיסטר' תיעשה בהרדמה מלאה ויפרידו את ההידבקויות, אם יהיו, ויעשו טיפולים נוספים במידת הצורך. שאלתי על הסיכונים, כי שמעתי על חורים שנוצרו ברחם כתוצאה מפישולים בהיסטרוסקופיה. הבטיחה שזה נדיר ביותר וכמעט לא קורה, ואם זה קורה - אז מתקנים את החור ברחם וניתן להרות לאחר מכן. גם הבטיחה שהרופאים המיומנים ביותר עושים את זה. קיבלתי טופס הסכמה לניתוח לחתימה. תוך כדי קריאה התחלחלתי לגלות שהסיכונים הם גדולים בהרבה ממה שחשבתי. אני ידעתי על חורים ברחם, אבל שם היה כתוב גם על קרעים של ממש ברחם שכתוצאה מהם אפשר לאבד את הרחם לגמרי, ועל סיכון חיי כתוצאה מהזרקת אויר ו/או חומרים אחרים לגוף שעלולים להיכנס לריאות ולהרוג אותי

מישהי מכן היתה מודעת לזה

הזדעזעתי אבל חתמתי. משם שלחו אותי לעשות גם בדיקה וגינלית אצל רופא, עם מפסק שדי הכאיב. שאלתי אם יהיו עוד בדיקות וגינליות ואמרו לי שלא ונכנסתי לשירותים בהרגשת הקלה כדי לשים טמפון ולעצור את הזרמים. זמן קצר לאחר מכן נקראתי לעשות שוב US. אמרתי לרופא שרק שמתי טמפון והוא ענה ש"אין בעיות, אנחנו נוציא אותו".... השבתי ב"לא תודה, אני אוציא אותו בעצמי". עד כאן!! לא? פשוט איבוד כל טיפה של אינטימיות ופרטיות שחשבתי שעוד נשאר לי (ותאמינו לי שלא נשאר לי הרבה). אחרי הבדיקה הנוספת נפגשתי סוף סוף עם ס.מ. המחלקה לשיחה וקביעת תור להיסטר'. הוא שאל אותי אם אני מודעת לסכנות. אמרתי שכן והוא שאל "אז למה את עושה את זה?" עניתי שנאמר לי כי אחרת לא אוכל להרות. לזה לא היתה לו תשובה והוא קבע לי תור לעוד חודש. מה אני אגיד לכן, יצאתי משם אחרי חמש שעות מותשת לחלוטין, פיזית ונפשית. סיפרתי בערב לגיסתי על הסיכונים והיא נזפה בי ושאלה למה אני מסתכלת על הצד השלילי. אמרתי לה שזה הצד שהדגישו בפני, אז שאני לא אסתכל עליו? חוץ מזה, חתמתי ואני חושבת חיובי אחרת לא הייתי חותמת ו/או ממשיכה בכל התהליך הארוך, המתיש, הקשה והמיגע הזה שנמשך כבר כשש שנים של לנסות להביא ילד לעולם, לבד.

מסכנונת איזה יום.. אני עברתי הסטרוסקופיה אבחנתית וניתוחית בתל השומר ובשתיהן החלק הכי קשה היה היחס של המערכת והתחושה ששכחו שאני שם בכלל ובקשר לסכנות כשחתחמתי על על טופס הivf הראשון שלי נחרדתי וחתמתי כמוך.. ועדין כל פעם שאני מקבלת תרופה חדשה וקוראת את ההתויות נגד אני מזדעדעת ולוקחת את התרופה .הגעתי למצב שאני מנסה לא לקרוא כד לא להיבהל..כי הרי בכל מקרה אני אקח.. אעשה.. אעבור.. הכ ל . חבל שהם דחו לך את הניתוח רק לעוד חודש זה המון זמן לא ??

 

[Raining in my heart]

תודה מכל ה ../images/Emo23.gif לכולם על התגובות

"חווית" טרום היסטרוסקופיה

מתנצלת מראש על האורך אחרי המתנה של כשלושה חודשים רק לטרום-ניתוח (עקב חשד להידבקויות ברחם) הגעתי אחר כבוד לבית החולים ליום של בדיקות. חוק מרפי עבד אצלי שעות נוספות (כמו תמיד) וכמובן שהייתי במחזור עם דימום חזק באותו יום. דבר ראשון נשלחתי לעשות אולטרסאונד וגינלי. שאלתי אם רופא יראה אותי ואמרו שכן. הגיעה רופאה לעשות את הבדיקה. סיפרתי לה שאני במחזור ושאלתי אם זה מפריע והיא ענתה ש"לנו זה לא מפריע". נו, טוב, לפחות להם זה לא מפריע, כי לי זה כן הפריע, מאד!!! אחר כך רופאה אחרת עשתה לי "קבלה", שאלה ורשמה את כל ההיסטוריה הרפואית שלי. עקב החשד להידבקוריות ברחם סיכמתי איתה כי ההיסטר' תיעשה בהרדמה מלאה ויפרידו את ההידבקויות, אם יהיו, ויעשו טיפולים נוספים במידת הצורך. שאלתי על הסיכונים, כי שמעתי על חורים שנוצרו ברחם כתוצאה מפישולים בהיסטרוסקופיה. הבטיחה שזה נדיר ביותר וכמעט לא קורה, ואם זה קורה - אז מתקנים את החור ברחם וניתן להרות לאחר מכן. גם הבטיחה שהרופאים המיומנים ביותר עושים את זה. קיבלתי טופס הסכמה לניתוח לחתימה. תוך כדי קריאה התחלחלתי לגלות שהסיכונים הם גדולים בהרבה ממה שחשבתי. אני ידעתי על חורים ברחם, אבל שם היה כתוב גם על קרעים של ממש ברחם שכתוצאה מהם אפשר לאבד את הרחם לגמרי, ועל סיכון חיי כתוצאה מהזרקת אויר ו/או חומרים אחרים לגוף שעלולים להיכנס לריאות ולהרוג אותי

מישהי מכן היתה מודעת לזה

הזדעזעתי אבל חתמתי. משם שלחו אותי לעשות גם בדיקה וגינלית אצל רופא, עם מפסק שדי הכאיב. שאלתי אם יהיו עוד בדיקות וגינליות ואמרו לי שלא ונכנסתי לשירותים בהרגשת הקלה כדי לשים טמפון ולעצור את הזרמים. זמן קצר לאחר מכן נקראתי לעשות שוב US. אמרתי לרופא שרק שמתי טמפון והוא ענה ש"אין בעיות, אנחנו נוציא אותו".... השבתי ב"לא תודה, אני אוציא אותו בעצמי". עד כאן!! לא? פשוט איבוד כל טיפה של אינטימיות ופרטיות שחשבתי שעוד נשאר לי (ותאמינו לי שלא נשאר לי הרבה). אחרי הבדיקה הנוספת נפגשתי סוף סוף עם ס.מ. המחלקה לשיחה וקביעת תור להיסטר'. הוא שאל אותי אם אני מודעת לסכנות. אמרתי שכן והוא שאל "אז למה את עושה את זה?" עניתי שנאמר לי כי אחרת לא אוכל להרות. לזה לא היתה לו תשובה והוא קבע לי תור לעוד חודש. מה אני אגיד לכן, יצאתי משם אחרי חמש שעות מותשת לחלוטין, פיזית ונפשית. סיפרתי בערב לגיסתי על הסיכונים והיא נזפה בי ושאלה למה אני מסתכלת על הצד השלילי. אמרתי לה שזה הצד שהדגישו בפני, אז שאני לא אסתכל עליו? חוץ מזה, חתמתי ואני חושבת חיובי אחרת לא הייתי חותמת ו/או ממשיכה בכל התהליך הארוך, המתיש, הקשה והמיגע הזה שנמשך כבר כשש שנים של לנסות להביא ילד לעולם, לבד.

תודה מכל ה

לכולם על התגובות
התשובות, ההסברים והאיחולים אגב, שאלתי מי יעשה לי את הבדיקה אבל זה בית חולים ציבורי - אז מי שיהיה שם יעשה את זה. מה שכן, כמו שכתבתי, הובטח לי שזה ייעשה על ידי רופאים מיומנים. אני בהחלט מקוה כך. בסביבה הקרובה שלי, גם ידידים שלי וגם מהמשפחה (בין היתר אפילו אמי ואשתו של אבי) רומזים לי ואף אומרים במפורש ש"בשביל מה אני צריכה לעבור את כל התהליך הזה?" "את לא חושבת שאת מבוגרת מדי וכשהילד שלך ילך לבית הספר הוא ילך לבית הספר עם סבתא?" ("הפנינה" הזאת נאמרה לי הבוקר ע"י המזכירה הרפואית שלנו), אמרתי לה שאני מנסה כבר שש שנים ותשובתה היתה שבמקרה זה אני צריכה להסתכל על העתיד ולא על העבר, שעכשיו אני בת 45 ומבוגרת מדי... או "אני במקומך כבר הייתי מתיאשת" או "לא נמאס לך?", "למה את מסכנת את עצמך ככה?" "תראי מה את עושה לבריאות שלך..." "איך תוכלי לגדל ילד לבד?", "עד מתי תמשיכי לנסות?" ועוד ועוד ועוד. בגדול, התשובה שלי שאמשיך עד שיהיה לי ילד או שיאמרו לי שלא אוכל להביא ילד לעולם. אני מודה על האנשים מהצד השני (כמו אבא שלי) שכן תומכים ומבינים ואומרים שלמרות כל הקשיים, אם זה מה שאני רוצה אז אסור לי לוותר ושאף אחד לא יכול להיות במקומי ולהרגיש כמה אני כמהה לתינוק אבל לעשות כלום בנידון.

 

[vif]

צריך לפתח עור של פילה../images/Emo24.gif

תודה מכל ה

לכולם על התגובות
התשובות, ההסברים והאיחולים אגב, שאלתי מי יעשה לי את הבדיקה אבל זה בית חולים ציבורי - אז מי שיהיה שם יעשה את זה. מה שכן, כמו שכתבתי, הובטח לי שזה ייעשה על ידי רופאים מיומנים. אני בהחלט מקוה כך. בסביבה הקרובה שלי, גם ידידים שלי וגם מהמשפחה (בין היתר אפילו אמי ואשתו של אבי) רומזים לי ואף אומרים במפורש ש"בשביל מה אני צריכה לעבור את כל התהליך הזה?" "את לא חושבת שאת מבוגרת מדי וכשהילד שלך ילך לבית הספר הוא ילך לבית הספר עם סבתא?" ("הפנינה" הזאת נאמרה לי הבוקר ע"י המזכירה הרפואית שלנו), אמרתי לה שאני מנסה כבר שש שנים ותשובתה היתה שבמקרה זה אני צריכה להסתכל על העתיד ולא על העבר, שעכשיו אני בת 45 ומבוגרת מדי... או "אני במקומך כבר הייתי מתיאשת" או "לא נמאס לך?", "למה את מסכנת את עצמך ככה?" "תראי מה את עושה לבריאות שלך..." "איך תוכלי לגדל ילד לבד?", "עד מתי תמשיכי לנסות?" ועוד ועוד ועוד. בגדול, התשובה שלי שאמשיך עד שיהיה לי ילד או שיאמרו לי שלא אוכל להביא ילד לעולם. אני מודה על האנשים מהצד השני (כמו אבא שלי) שכן תומכים ומבינים ואומרים שלמרות כל הקשיים, אם זה מה שאני רוצה אז אסור לי לוותר ושאף אחד לא יכול להיות במקומי ולהרגיש כמה אני כמהה לתינוק אבל לעשות כלום בנידון.

צריך לפתח עור של פילה

אני שומעת גם רמזים כאלה למרות שאני נשואה לאנשים יש לפעמים יכולת מוגבלת לתמוך לאורך זמן במאבק הם רוצים שזה יפסיק כבר ושיהיה להם נוח גם לנו יש פתאופ הערות מהמשפחה אולי תאמצו כבר?? בלי שום הכנה מוקדמת.. אז קודם כל הפסקתי כמעט לשתף אנשים אני אומרת שאני בהפסקה ואנחנו חושבים על כל מיני אופציות.. ושנית אני פשוט מנסה לא לתת לזה לחדור פנימה ..ומנסה להבין שקשה להם לראות אותנו בסיבלנו והם מנסים למצוא לנו פתרונות ..אבל אנחנו איפה שאנחנו ..ואליו החיים שלנו אנחנו עוד עושים הרבה דברים חוץ מלנסות להיכנס להריון . בענין הגיל יש כל כך הרבה סטיגמות..בעיקר על נשים ..גבר בן 50 זה מאוד סקסי וגברי להתחתן עם בחורה צעירה וללדת!!!אף אחד לא אומר דבר..זה מרתיח גם אותי ... הכי חשוב להמשיך להאמין העצמי ולא לתת לספקות שלהם לחלחל אלי ולהחליש אותי.יש לנו את הזכות המלאה להרות להיות אימהות ..ונהיה אימהות מדהימות או לגמרי רגילות כנראה עד גיל שיבה טובה! ובקשר להודעה הקודמת אני באמת מצטערת על ההפלה שנאלצת לעבור !! האם זה היה מתרומת ביצית באמת??ממש כואב הלב

 

[Raining in my heart]

כן, ההפלה היתה מתרומת ביצית.

צריך לפתח עור של פילה

אני שומעת גם רמזים כאלה למרות שאני נשואה לאנשים יש לפעמים יכולת מוגבלת לתמוך לאורך זמן במאבק הם רוצים שזה יפסיק כבר ושיהיה להם נוח גם לנו יש פתאופ הערות מהמשפחה אולי תאמצו כבר?? בלי שום הכנה מוקדמת.. אז קודם כל הפסקתי כמעט לשתף אנשים אני אומרת שאני בהפסקה ואנחנו חושבים על כל מיני אופציות.. ושנית אני פשוט מנסה לא לתת לזה לחדור פנימה ..ומנסה להבין שקשה להם לראות אותנו בסיבלנו והם מנסים למצוא לנו פתרונות ..אבל אנחנו איפה שאנחנו ..ואליו החיים שלנו אנחנו עוד עושים הרבה דברים חוץ מלנסות להיכנס להריון . בענין הגיל יש כל כך הרבה סטיגמות..בעיקר על נשים ..גבר בן 50 זה מאוד סקסי וגברי להתחתן עם בחורה צעירה וללדת!!!אף אחד לא אומר דבר..זה מרתיח גם אותי ... הכי חשוב להמשיך להאמין העצמי ולא לתת לספקות שלהם לחלחל אלי ולהחליש אותי.יש לנו את הזכות המלאה להרות להיות אימהות ..ונהיה אימהות מדהימות או לגמרי רגילות כנראה עד גיל שיבה טובה! ובקשר להודעה הקודמת אני באמת מצטערת על ההפלה שנאלצת לעבור !! האם זה היה מתרומת ביצית באמת??ממש כואב הלב

כן, ההפלה היתה מתרומת ביצית.
בבדיקה שלאחר המוות שנערכה לעובר התגלה כי היתה בעיה גנטית בין התורם לבין התורמת. נדיר מאד, אבל מסתבר שלא נדיר מספיק. בעל פה אמרו לי שזה מקרה של אחד למיליון - את יודעת כמה פעמים אמרו לי את זה כבר על דברים בריאותיים? כל פעם נוחת עלי משהו אחר ואומרים לי כמה שזה נדיר. כמו שאמרתי - חוק מרפי עובד עלי שעות נוספות

 

[סביון1]

סליחה שאני מחטטת אבל כידוע לך גם

כן, ההפלה היתה מתרומת ביצית.
בבדיקה שלאחר המוות שנערכה לעובר התגלה כי היתה בעיה גנטית בין התורם לבין התורמת. נדיר מאד, אבל מסתבר שלא נדיר מספיק. בעל פה אמרו לי שזה מקרה של אחד למיליון - את יודעת כמה פעמים אמרו לי את זה כבר על דברים בריאותיים? כל פעם נוחת עלי משהו אחר ואומרים לי כמה שזה נדיר. כמו שאמרתי - חוק מרפי עובד עלי שעות נוספות

סליחה שאני מחטטת אבל כידוע לך גם
אני בעניני הפלות

מה זאת אומרת בעיה גנטית בין התורם לתורמת? את יכולה לפרט קצת יותר? שמעתי כבר על בעיות גנטיות מכיוון הזרע ובעיות גנטיות מכיוון הביצית, אבל לא שמעתי על משהו שקורה בינהם. אשמח מאד לקבל עוד מידע. אני מחפשת עכשיו מידע באינטרנט על הפלות בהקשר של תרומת ביצית. בכל מקום כתוב שהסיכויים להפלה נמוכים בהרבה מאשר ב-IVF רגיל כי התורמת אמורה להיות צעירה. ובכל זאת אני מקבלת את הרושם שלפחות אצלנו בפורום יש לא מעט נשים שהפילו אחרי תרומת ביצית! בכל אופן גם אני מרגישה עכשיו שכל פעם שאומרים לי על משהו רע "אבל זה קורה אחת למליון" אז אני יודעת שאצלי זה יקרה. לעומת זאת כשיש משהו טוב שקורה ל-80% מהאוכלוסיה, אז אני ב-20% הנותרים. אוי עכשיו אני מרגישה רע כי כמנהלת הפורום אני אמורה לעודד ולא להצטרף לדיכאון, אבל גם לי מותר לפעמים לא? סביון

 

[נטאשה]

../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif

סליחה שאני מחטטת אבל כידוע לך גם
אני בעניני הפלות

מה זאת אומרת בעיה גנטית בין התורם לתורמת? את יכולה לפרט קצת יותר? שמעתי כבר על בעיות גנטיות מכיוון הזרע ובעיות גנטיות מכיוון הביצית, אבל לא שמעתי על משהו שקורה בינהם. אשמח מאד לקבל עוד מידע. אני מחפשת עכשיו מידע באינטרנט על הפלות בהקשר של תרומת ביצית. בכל מקום כתוב שהסיכויים להפלה נמוכים בהרבה מאשר ב-IVF רגיל כי התורמת אמורה להיות צעירה. ובכל זאת אני מקבלת את הרושם שלפחות אצלנו בפורום יש לא מעט נשים שהפילו אחרי תרומת ביצית! בכל אופן גם אני מרגישה עכשיו שכל פעם שאומרים לי על משהו רע "אבל זה קורה אחת למליון" אז אני יודעת שאצלי זה יקרה. לעומת זאת כשיש משהו טוב שקורה ל-80% מהאוכלוסיה, אז אני ב-20% הנותרים. אוי עכשיו אני מרגישה רע כי כמנהלת הפורום אני אמורה לעודד ולא להצטרף לדיכאון, אבל גם לי מותר לפעמים לא? סביון

 

[here comes the sun]

גם אני, גם אני

סליחה שאני מחטטת אבל כידוע לך גם
אני בעניני הפלות

מה זאת אומרת בעיה גנטית בין התורם לתורמת? את יכולה לפרט קצת יותר? שמעתי כבר על בעיות גנטיות מכיוון הזרע ובעיות גנטיות מכיוון הביצית, אבל לא שמעתי על משהו שקורה בינהם. אשמח מאד לקבל עוד מידע. אני מחפשת עכשיו מידע באינטרנט על הפלות בהקשר של תרומת ביצית. בכל מקום כתוב שהסיכויים להפלה נמוכים בהרבה מאשר ב-IVF רגיל כי התורמת אמורה להיות צעירה. ובכל זאת אני מקבלת את הרושם שלפחות אצלנו בפורום יש לא מעט נשים שהפילו אחרי תרומת ביצית! בכל אופן גם אני מרגישה עכשיו שכל פעם שאומרים לי על משהו רע "אבל זה קורה אחת למליון" אז אני יודעת שאצלי זה יקרה. לעומת זאת כשיש משהו טוב שקורה ל-80% מהאוכלוסיה, אז אני ב-20% הנותרים. אוי עכשיו אני מרגישה רע כי כמנהלת הפורום אני אמורה לעודד ולא להצטרף לדיכאון, אבל גם לי מותר לפעמים לא? סביון

גם אני, גם אני
מנופאוזה מוקדמת- נדיר?

3 פעמים ברומניה- כשהרופא אומר שיש לי את הסיכויים הכי גבוהים להקלט-ואני לא נקלטת?

פעמיים מוקפאים בארץ פעם שנייה הריון?

חודשיים וחצי זריקות ג'סטון לישבן?

העובר לא מתפתח (הבטא עולה בשיגעון אבל אין עובר- מה שנקרא הפלה בוששת ובשבוע 8 עוברת גרידא?

זהו, גמרתי להתבכיין- גם אני מיוחדת-לא רק אתן.... ולדעתי אפשר להגיד דיינו. וטיפול הבא

לכולנו ואמרו אמן...

 

[מלח של פלפל]

גם למנהלת מותר../images/Emo24.gif

סליחה שאני מחטטת אבל כידוע לך גם
אני בעניני הפלות

מה זאת אומרת בעיה גנטית בין התורם לתורמת? את יכולה לפרט קצת יותר? שמעתי כבר על בעיות גנטיות מכיוון הזרע ובעיות גנטיות מכיוון הביצית, אבל לא שמעתי על משהו שקורה בינהם. אשמח מאד לקבל עוד מידע. אני מחפשת עכשיו מידע באינטרנט על הפלות בהקשר של תרומת ביצית. בכל מקום כתוב שהסיכויים להפלה נמוכים בהרבה מאשר ב-IVF רגיל כי התורמת אמורה להיות צעירה. ובכל זאת אני מקבלת את הרושם שלפחות אצלנו בפורום יש לא מעט נשים שהפילו אחרי תרומת ביצית! בכל אופן גם אני מרגישה עכשיו שכל פעם שאומרים לי על משהו רע "אבל זה קורה אחת למליון" אז אני יודעת שאצלי זה יקרה. לעומת זאת כשיש משהו טוב שקורה ל-80% מהאוכלוסיה, אז אני ב-20% הנותרים. אוי עכשיו אני מרגישה רע כי כמנהלת הפורום אני אמורה לעודד ולא להצטרף לדיכאון, אבל גם לי מותר לפעמים לא? סביון

גם למנהלת מותר

במיוחד אחת כמוך, שתומכת כל כך הרבה שלא לדבר על זה שעברת כל כך הרבה ועוברת, מותר לקבל קצת עידוד וחיבוקים. אז קחי אחת גדולה ממני

 

[ayoosh]

../images/Emo24.gif והרבה ../images/Emo23.gif

סליחה שאני מחטטת אבל כידוע לך גם
אני בעניני הפלות

מה זאת אומרת בעיה גנטית בין התורם לתורמת? את יכולה לפרט קצת יותר? שמעתי כבר על בעיות גנטיות מכיוון הזרע ובעיות גנטיות מכיוון הביצית, אבל לא שמעתי על משהו שקורה בינהם. אשמח מאד לקבל עוד מידע. אני מחפשת עכשיו מידע באינטרנט על הפלות בהקשר של תרומת ביצית. בכל מקום כתוב שהסיכויים להפלה נמוכים בהרבה מאשר ב-IVF רגיל כי התורמת אמורה להיות צעירה. ובכל זאת אני מקבלת את הרושם שלפחות אצלנו בפורום יש לא מעט נשים שהפילו אחרי תרומת ביצית! בכל אופן גם אני מרגישה עכשיו שכל פעם שאומרים לי על משהו רע "אבל זה קורה אחת למליון" אז אני יודעת שאצלי זה יקרה. לעומת זאת כשיש משהו טוב שקורה ל-80% מהאוכלוסיה, אז אני ב-20% הנותרים. אוי עכשיו אני מרגישה רע כי כמנהלת הפורום אני אמורה לעודד ולא להצטרף לדיכאון, אבל גם לי מותר לפעמים לא? סביון

והרבה

בטח שמותר לך!!!!! לגבי ה"אחת למיליון" ועוד כל מיני תופעות "בלתי מוסברות", כנראה שאנחנו ממש נבחרת לתפארת.... אבל זה בגלל שאנחנו מיוחדות, ועכשיו צריכים להתחיל לקרות לנו הדברים הטובים שקורים למיוחדות (את הרעים מיצינו...) ולגבי אחוזים, את שייכת לדעתי לאחוז קטן באוכלוסיה שהוא: איכפתי

חכם

ידען וחקרן

תומך

פעלתן

דואג

וכזה שיודע לצאת ממצב קשה, בלתי נסבל, שנראה ללא מוצא

, ולהתחיל שוב ועוד הרבה דברים שמייחדים אותך...

ולא ראיתי שכתוב בכללי ההתנהגות בפורום שלמנהלת הפורום אסור להישבר, ולהיות בדכאון יחד איתנו (שלא נחשוב שאת מורמת מעם...

)

 

[סביון1]

../images/Emo15.gif../images/Emo15.gif../images/Emo15.gif../images/Emo15.gif

והרבה

בטח שמותר לך!!!!! לגבי ה"אחת למיליון" ועוד כל מיני תופעות "בלתי מוסברות", כנראה שאנחנו ממש נבחרת לתפארת.... אבל זה בגלל שאנחנו מיוחדות, ועכשיו צריכים להתחיל לקרות לנו הדברים הטובים שקורים למיוחדות (את הרעים מיצינו...) ולגבי אחוזים, את שייכת לדעתי לאחוז קטן באוכלוסיה שהוא: איכפתי

חכם

ידען וחקרן

תומך

פעלתן

דואג

וכזה שיודע לצאת ממצב קשה, בלתי נסבל, שנראה ללא מוצא

, ולהתחיל שוב ועוד הרבה דברים שמייחדים אותך...

ולא ראיתי שכתוב בכללי ההתנהגות בפורום שלמנהלת הפורום אסור להישבר, ולהיות בדכאון יחד איתנו (שלא נחשוב שאת מורמת מעם...

)

טוב, זה אייקון של חיפושית אבל רק רציתי להדגים כמה הסמקתי.

 

[ayoosh]

../images/Emo6.gif והנה גרמת גם לי לחייך הבוקר ../images/Emo70.gif

טוב, זה אייקון של חיפושית אבל רק רציתי להדגים כמה הסמקתי.

והנה גרמת גם לי לחייך הבוקר

 

[Raining in my heart]

הפלה בגלל גנטיקה (גם) - מכתב הרופא

סליחה שאני מחטטת אבל כידוע לך גם
אני בעניני הפלות

מה זאת אומרת בעיה גנטית בין התורם לתורמת? את יכולה לפרט קצת יותר? שמעתי כבר על בעיות גנטיות מכיוון הזרע ובעיות גנטיות מכיוון הביצית, אבל לא שמעתי על משהו שקורה בינהם. אשמח מאד לקבל עוד מידע. אני מחפשת עכשיו מידע באינטרנט על הפלות בהקשר של תרומת ביצית. בכל מקום כתוב שהסיכויים להפלה נמוכים בהרבה מאשר ב-IVF רגיל כי התורמת אמורה להיות צעירה. ובכל זאת אני מקבלת את הרושם שלפחות אצלנו בפורום יש לא מעט נשים שהפילו אחרי תרומת ביצית! בכל אופן גם אני מרגישה עכשיו שכל פעם שאומרים לי על משהו רע "אבל זה קורה אחת למליון" אז אני יודעת שאצלי זה יקרה. לעומת זאת כשיש משהו טוב שקורה ל-80% מהאוכלוסיה, אז אני ב-20% הנותרים. אוי עכשיו אני מרגישה רע כי כמנהלת הפורום אני אמורה לעודד ולא להצטרף לדיכאון, אבל גם לי מותר לפעמים לא? סביון

הפלה בגלל גנטיקה (גם) - מכתב הרופא
הרופא: "... עברת הפסקת הריון במחלקת נשים עקב ציסטה בחלק האחורי של המחור בעובר. הבדיקה הפתולוגית של העובר לא הדגימה מומים נוספים. מבנה המוח עצמו לא ניתן לבדיקה עקב מצרציה." (מישהו יודע מה זה???)"הכרומוזומים של העובר נבדקו בעת הפסקת ההריון ונמצאו תקינים (XY, 46)." "ציסטה בחלק האחורי של המוח הנקראת ע"ש Dandy Walker ועשויה להיות בודדת או חלק ממספר תסמונות גנטיות, תסמונות אשר בחלקן אקראיות ובחלקן הינן תורשתיות בצורה רצסיבית - העובר מקבל את הגן הפגום משני ההורים. מאחר שהריונך הושג מתרומה, הסיכוי להישנות הפגם בהריון נוסף הינו קטן. עם זאת, אם מדבור בעוברים הנמצאים בהקפאה מאותו מחזור טיפול, הסיכוי להישנות יותר גבוה ומוערך אמפירית כ-10%." בלי להיכנס לפרטים מיותרים כרגע, וסיבותי עמי, במקרה מצאתי את המכתב הזה לפני כשבועיים. מספר שבועות קודם קיבלתי מהגורמים הרפואיים שלנו העתקים מתוצאות בדיקת העובר ומי השפיר, והמכתב הזה מבית החולים הגיע אלי פתוח ע"י גורם רפואי אצלנו . הצצתי בתוך המעטפה וראיתי את הטפסים של הבדיקות. תחתם היה גם המכתב ממנו ציטטתי לכם. רק כשעשיתי סדר בכל הניירת שלי, לקראת הטרום-ניתוח, גיליתי את המכתב. שתבינו, לפני חודש הבאתי זרע נוסף מתרומה, ולמזלי הרב (כמו שהסתבר מהמכתב) לא היו מספיק מבחנות מהתורם הקודם שלי וקיבלתי (קניתי ) 2 מבחנות מתורם אחר. אם חס וחלילה הייתי קונה שוב זרע של התורם הקודם ובמידה ומדובר באותה תורמת (לצערי לא מיידעים אותי בנושא) הכל היה עלול לחזור שוב... תאמינו לי, כמעט שקיבלתי התקף לב כשגיליתי את המכתב.

 

[Raining in my heart]

המחור = מוח. מדבור = מדובר.

הפלה בגלל גנטיקה (גם) - מכתב הרופא
הרופא: "... עברת הפסקת הריון במחלקת נשים עקב ציסטה בחלק האחורי של המחור בעובר. הבדיקה הפתולוגית של העובר לא הדגימה מומים נוספים. מבנה המוח עצמו לא ניתן לבדיקה עקב מצרציה." (מישהו יודע מה זה???)"הכרומוזומים של העובר נבדקו בעת הפסקת ההריון ונמצאו תקינים (XY, 46)." "ציסטה בחלק האחורי של המוח הנקראת ע"ש Dandy Walker ועשויה להיות בודדת או חלק ממספר תסמונות גנטיות, תסמונות אשר בחלקן אקראיות ובחלקן הינן תורשתיות בצורה רצסיבית - העובר מקבל את הגן הפגום משני ההורים. מאחר שהריונך הושג מתרומה, הסיכוי להישנות הפגם בהריון נוסף הינו קטן. עם זאת, אם מדבור בעוברים הנמצאים בהקפאה מאותו מחזור טיפול, הסיכוי להישנות יותר גבוה ומוערך אמפירית כ-10%." בלי להיכנס לפרטים מיותרים כרגע, וסיבותי עמי, במקרה מצאתי את המכתב הזה לפני כשבועיים. מספר שבועות קודם קיבלתי מהגורמים הרפואיים שלנו העתקים מתוצאות בדיקת העובר ומי השפיר, והמכתב הזה מבית החולים הגיע אלי פתוח ע"י גורם רפואי אצלנו . הצצתי בתוך המעטפה וראיתי את הטפסים של הבדיקות. תחתם היה גם המכתב ממנו ציטטתי לכם. רק כשעשיתי סדר בכל הניירת שלי, לקראת הטרום-ניתוח, גיליתי את המכתב. שתבינו, לפני חודש הבאתי זרע נוסף מתרומה, ולמזלי הרב (כמו שהסתבר מהמכתב) לא היו מספיק מבחנות מהתורם הקודם שלי וקיבלתי (קניתי ) 2 מבחנות מתורם אחר. אם חס וחלילה הייתי קונה שוב זרע של התורם הקודם ובמידה ומדובר באותה תורמת (לצערי לא מיידעים אותי בנושא) הכל היה עלול לחזור שוב... תאמינו לי, כמעט שקיבלתי התקף לב כשגיליתי את המכתב.

המחור = מוח. מדבור = מדובר.