אוי, זה קצת קשה, אני אנסה...
1. חוויה שאני בחיים לא אשכח: יש כ"כ הרבה, אני חושבת שבית ספר כולו זאת חוויה אחת גדולה שאני לא אשכח, אבל הינה אחת ספציפית... היום האחרון של כיתה ח', (אתם זוכרים את זה? שבאמת היה יום אחרון ללימודים בלי בגרויות!) הכיתה מסודרת בצורת ח, רדיו ברקע ובדיוק יש נירוונה אני וחברתי פשוט לקחנו כיסאות והתחלנו לזרוק אותם מקצה אחד של הכיתה לקצה השניה, חווית ונדליזים מהנה במיוחד (בקטע ח' היו הרבה כאלה משום מה). 2. חוויה עצובה: לצערי כאלה גם היו הרבה. הרבה חוויות עצובות עברו עלי בבית ספר, הנה אחת שנזכרתי בה עכשיו... כיתה ו', עשו עלי חרם! זה התחיל בכמה בנים שהחליטו משום מה שאני לסבית והמשיך בכמה חברות טובות שהחליטו לא להתייחס אליי ולצחוק עלי מאחורי הגב. אח"כ כבר היה שיעור חינוך על זה והכל הסתדר, אבל עדין זאת לא חוויה נעימה שעושים עליך חרם. 3. חוויה מצחיקה: רוב החוויות שזכורות לי לטובה הן חוויות מצחיקות, קצת קשה לבחור אחת, אבל טוב, נו... עוד אחד ממעשי הונדליזים של כיתה ח'...בבית ספר שלמדתי בו בחטיבה היה צילצול שבעצם היה שיר כדי להזכיר לבנות שרוצות להתפלל תפילת מנחה. אנחנו כבר סיימנו ללמוד וחיכנו להסעה והנה אותו צלצול חברתיי לקחה מטאטא (בעדודי) ופשוט התחילה להכות בקופסא הזאת של הכריזה מכל הכיוונים עד שזה פשוט נישבר, בבוקר המורה נכנסת לכיתה ואומרת..."אוי, מה קרה לפעמון?" מעניין מה... בכלל, באותה שנה היינו בודקים מה בדיוק עושים המתגים בכל ארונות החשמל בבית הספר, זה גם היה מצחיק, אם קצת מטומטם ולא אחראי. 4. דבר מוזר/ מפחיד שקרה: מממ..זווקא כאלה היו פחות, אחד כזה שאני לא אשכח אף פעם... בכיתה ט' היה לי ולכמה חברות נורא, נורא משעמם בשיעור פיסיקה אז כתבנו על פתק לאיזה ילד: "אנחנו כת השטן, אנחנו בעקבותייך, לא תוכלי להתחמק מידנו" וצירנו על זה פנטגרם ועוד סימן, שתראו בהמשך... ואז הילדה הזאת נורא צחקה והחלטנו לתת את זה לעוד משהיא! לילדה הלא בדיוק מקובלת, מאוד, מאוד משונה, לא חשוב... הילדה הזאת ממש, ממש נבהלה! במיוחד בגלל שזה היה אחרי ששרפו להם את הסניף של בני עקיבא וצירו עליהם צלבי קרס ופנטגרמים. ואז היא ואמא שלה דיוחו למנהלת, למחכנת, יועצת וכ'ו...וואי, איזה בלאגן זה היה! דיברנו איתנו הפחידו אותנו קצת ואז איזה משהיא (עד היום לא ידוע מי) החליטה לשלוח לה מכתב הביתה בסגנון כזה: "מה את חושבת שאת מלשינה ככה? נתנקם בך וכ'ו." (אני מניחה שזה גם היה בצחוק) ואז בכלל כמה בלאגן..."אנחנו נפנה למשטרה, נחקור, אתן חושבות שזה מצחיק?" וכל מיני איומיים כאלה. זה ממש היה מפחיד, במיוחד שידעתי שהייתי מעורבת בזה. בסוף כותבת המכתב הודתה והיה סולחה, כמה הרצאות וגמרנו, הכל חזר להיות טוב ויפה. הסמל השני היה...סמל של פיס, כמה מטומטם זה אה? לשלב פיס על כת השטן.
2.שסבא שלי נפטר, ובדיוק הייתי בבית ספר, והתחלתי לבכות כמו ילד קטן, זה היה אחד הדברים הכי עצובים שקראו לי בחיים שלי..... עוד דבר גם עם חוויה רעה זה, שעשו עלי חרם בכיתה' ה'
