חוויות מיום העיון

חוויות מיום העיון

שלום לכולם
אנא, שרשרו כאן חוויותיכם מיום העיון. אני אכתוב כאן את חוויותיי ולקחיי בהמשך הערב, או מחר בבוקר, אך הדבר העיקרי ששמחתי לראות הוא כי יש צמא רב בקרב הקהילה ובכלל, בכל הקשור לשמיעת הרצאות ולחווית ה"ביחד". מכאן הכל מתחיל. מה עושים איתו הלאה? על כך כבר יש לי ביקורת, אך את זה אשאיר להודעה המפורטת... היה כיף לפגוש את חברי הפורום שהיו, אשמח לשמוע כאן את כל רשמיכם. ארנון
 

Adaleh

New member
תודה לחג"י על אירוע נפלא

ברצוני להודות מקרב לב לכל חברי חג"י שיזמו, ארגנו, עמל וטרחו לקיום יום העיון המוצלח הראשון בבית התפוצות. כן ירבו כנסים כאלו. תודה וישר כוח! עדה הולצמן
 
סיכום שלי ליום העיון

ובכן, ביום ב', 28.11.05, התקיים יום עיון בגנאלוגיה, מארגונה של חג"י. נושא יום העיון: "שורשים משפחתיים בארץ ישראל והעולם", כאשר הכוונה היתה להתרכז במצאי הקיים בארץ. להלן הסיכום האישי שלי, על פי נושאי ההתייחסות שנראים לי ראויים.
סדר וארגון לדעתי, ארגון היום לקה בחסר ונעשה בצורה שנראית על פניה חובבנית למדי. 1. עברית שפה קשה
הדבר התחיל עוד בשלב הפרסום, כאשר פרטי היום אשר פורסמו באתר היו מלאים בשגיאות מיותרות בעברית. הארכיונאית של זכרון יעקב הופיעה כתלמה חבור (במקום "בחור"); מנהלת המוזיאון בחדרה הוצגה ללא שם משפחה (שמה המלא: נינה רודין); המושב הראשון הוכתר בשם ארכיוני המשובות הראשונות - כל אלו רק במושב אחד
בנוסף, דווח כי יחולקו תעודות הוכרה, הופיעה שמה של נעמי יזהר (במקום "יצהר"), פורסם מושב אודות האמפיריה העות'מנית והרצאה אודות "מפקדי מונטיפיורי וצאציהם המודרניים (כאשר הכוונה היתה לצאצאי המופיעים במפקדים ולא לצאצאי המפקדים). והגרוע מכל, מבחינתי, הופעתה של המלה גנאלוגיה בצורות שגויות ואף לא הופעה אחת נכונה (היו שם: גניאלוגיה, גניאולוגי ואולי עוד שפספסתי). ארגון גנאלוגי שפועל בעברית ומארגן יום עיון על המצאי הגנאלוגי בישראל - ראוי שיקפיד על עברית נכונה. אני ממש לא רואה בזה בעיה טכנית של הגהה. 2. מהלך היום בגדול, ניסו המארגנים במקום לשמור על לוח הזמנים, וזאת ייאמר לזכותם. מסיבות שונות, היו עיכובים בלו"ז (למשל: הרכבת מירושלים איחרה, ויחד עמה איחרו מקבלי תעודות ההוקרה). אני אישית, למרות שהצד הייקי שייך למשפחתה של ה -
, חסיד גדול של עמידה בזמנים. מושב אחד לפחות התנהל ללא יו"ר, והדבר נראה בעיניי בלתי אפשרי. היו"ר אחראי על ניהול מכובד של המושב, על הצגה מסודרת של המרצים, על הקפדה על לוחות הזמנים שנקבעו, ועל כך שהמושב כולו ייראה כאילו מישהו תכנן אותו ומקפיד על כך. לפחות במושב אחד, היו בעיות טכניות שמנעו הצגת החומרים שהביאו איתן המרצות. לא משנה מהן הסיבות לכך או מי אשם - זה לא היה אמור לקרות. יצוין לטובה הנסיון לארגן מחוץ לאולמות תצוגה למען המשתתפים - תצוגת חומרים של חברת "ברק". על התוצאה קשה לי להעיד, כיוון שלא ניגשתי לדוכן. 3. אוכל ושתיה בהפסקות הקפה, הוגשו בחוץ מאפים ומיני כיבודים, לצד שתיה חמה בהכנה עצמית. שתי עמדות עם שולחנות ארוכים היו אמורות להקל על העומס, ובגדול זה היה בסדר. ארוחת הצהריים היתה, מבחינתי, בלתי מאורגנת בעליל. תור ענק השתרך לאורך הקפיטריה, בעיקר לאור העובדה שרק קופה אחת עבדה. אני לא מתייחס למחיר הארוחה (45 ש"ח למנה עסקית: מרק+מנה עיקרית+שתי תוספות), לאיכות האוכל (סביר למדי) או לכמויות האוכל (קטנות למדי), אלא לכך שאחדים נאלצו לעמוד בתור חצי שעה ויותר. צריך לזכור שרבים מן המשתתפים היו אנשים מבוגרים. מה אפשר היה לעשות אחרת? לדאוג מראש לפתיחה של קופות נוספות, לארגן עמדות חלוקה מחוץ בחלל הגדול, להזמין קייטרינג, ואולי אף להגיע מראש להסכם עם קפיטריות נוספות הסמוכות ל"בית התפוצות" בתוך מתחם האוניברסיטה. 4. הישראלים והנימוסים אין דבר כזה. ישראלים ונימוסים לא הולכים ביחד. נדמה היה שרבים מן הקהל אינם מבינים את כללי הנימוס הבסיסיים הקשורים בניהולם של מושבים בכנס שכזה. הערות מן הקהל במהלך ההרצאה, הפניה של שאלות בלתי רלוונטיות בעליל למרצים, צלצולי סלולר (אם כי נדירים, יחסית) - כל אלו אין מקומם במקומותינו. אני כולל זאת בסעיף הארגון, משתי סיבות: א. חשוב, כנראה, להבהיר מראש את ה"כללים" הבלתי כתובים האלו למשתתפים; ב. חלק מאלו שהעיר הערות בלתי רלוונטיות היה מן הצוות המארגן... לסיכום, אני ממש לא חושב שעצם קיום האירוע הוא סיבה מספיק טובה לחגוג ולהתעלם מ"בעיות טכניות" למיניהן. אם היה כשל אחד (ואפילו אם היו שניים) - הייתי עוצם עין, אך אוסף כזה הוא כבר הכלל אשר מעיד על היוצא מן הכלל, ולא להיפך
מיד המשך...
 
המשך סיכום: התכנים

ובכן, מיד אחרי הארגון - באים התכנים... 1. הנושא המוביל אני חושב שנכון היה להגדיר את יום העיון כעוסק בנושא אחד. האם היתה הקפדה על נושא זה? ראשית, לא ברור מה הנושא. האם הכוונה היתה לעסוק במחקר של אנשים שחיו בארץ ישראל, או שמא במקורות מחקר בישראל לגבי אנשים מכל התפוצות? ואולי הכוונה היתה מחקר מישראל (כמו, למשל, ההרצאה: "גישה מרחוק למקורות מידע צפון אמריקאיים"). בחינת ההרצאות שתוכננו מגבירה את הספק לגבי כוונת המשורר. מתוך 17 הרצאות שתוכננו (ללא הרצאות הפתיחה), היו כאלו שעסקו במקורות מידע בישראל לגבי אנשים/משפחות שהיו בישראל (למשל, ההרצאות אודות ארכיוני זכרון יעקב, חדרה ופ"ת וההרצאה אודות מפקדי מונטיפיורי); היו שעסקו במקורות מידע בישראל לגבי אנשים/משפות שהיו מחוץ לישראל (הארכיון של יוצאי לטביה ואסטוניה בישראל, ארכיון מכון ז'בוטינסקי, מקורות עיקריים לחקר יהדות יוון ותורכיה, אוסף המיקרופילמים שבבית התפוצות), והיו כאלו שאינן קשורות כלל לנושא (אמנות כתעודה היסטורית, תיעוד חיי יהודים בארצות האיסלאם, הספרדים בליטא). נכון שקשה יותר לארגן יום שעוסק כולו בנושא אחד, ומצד שני קל יותר למשוך קהל כאשר יש מגוון נושאים, אך צריך להבין שאי אפשר גם להצהיר על נושא וגם לחרוג ממנו רבות. 2. יצירתיות בהרכב ההרצאות זוהי נקודה נוספת שלדעתי בלטה בחולשתה. נדמה היה שאת הכל כבר שמענו היכנשהו, נדמה היה שאין חידוש ויצירתיות בתכנון היום. כך, למשל, 5 הרצאות (מדובר בכמעט שליש מן ההראצות) נשמעו כבר - אם במלואן ואם בפורמט דומה מאוד - בכנס שנערך בירושלים (הבולטות ביניהן: אוסף המיקרופילמים בבית התפוצות, מקורות לחקר יהדות יוון ותורכיה, מפקדי מונטיפיורי, שמות משפחה). שימו לב, למשל, להערה המופיעה ב - Call for papers לקראת הכנס בניו-יורק בקיץ הקרוב:
The decision to accept a submission will be heavily weighted toward presentations not given at previous IAJGS Conferences​
ובתרגום חופשי: הצעות שטרם הוצגו בכנסים הגנאלוגיים הבינלאומיים תקבלנה העדפה ברורה (ויש עוד קריטריונים לקבלה). אני מוכרח להודות שההרצאה של ד"ר גור אלרואי היתה, בעיניי, הברקה, כיוון שהוא הדגים כיצד שלובות הגנאלוגיה וההיסטוריה זו בזו. הרצאתה של הגב' הנכבדה Karen S Franklin לא חידשה לי (ולשאר המשתמשים באתר על בסיס שבועי לפחות) דבר לגבי JewishGen, ומבחינתי אפשר היה לחסוך את עלות כרטיס הטיסה שלה. 3. המרצים מן ההרצאות שאני שמעתי (מושב הפתיחה והמושבים באודיטוריום) - המרצים היו, ברובם, רהוטים ומוכנים להרצאה והיו מודעים לקהל היעד שלהם. לי, אישית, מפריע שמרצה מקריא את דבריו מתוך דף ובעצם אין ערך מוסף להרצאתו בהשוואה לקריאת תוכנה המלא במאמר מודפס. אבל גם את זה יש כאלה שעושים טוב ויש כאלה שעושים פחות טוב. 4. הצמא לתכנים התופעה המעניינת ביותר הקשורה לתחביבנו המוזר - אנחנו כל הזמן צמאים לדעת עוד. ובשביל זה, אנחנו מוכנים לעשות הרבה מאוד: לוותר על ימי עבודה כדי לבוא ולהשתתף במפגשים, סיורים, בהרצאות ובימי עיון; להתגבר על מכשולים טכנולוגיים ו"לחרוש" את האינטרנט; בנוסף, יש קהל גדול שמתעניין בנושא. לכן, כל כך קל לארגון יום עיון אליו יירשמו אנשים רבים, והרבה מהם ייצאו מרוצים מאוד, אפילו אם למדו משהו אחד קטן בהרצאה אחת במושב אחד. אחד ממשתתפי היום, אשר אינו נמנה על חברי הפורום הקבועים, פנה אליי באחת ההרצאות, ואמר לי: "מי שגולש אצלכם בפורום, מכיר לפחות 50% ממה שנאמר כאן". אני תיקנתי אותו וטענתי שאנשי הפורום מודעים להרבה יותר... אין הדבר אומר שלא צריך לארגן הרצאות, אך צריך לעשות זאת במחשבה רבה, ברגישות וביצירתיות. לסיכום הסיכום: אין ספק שקיומו של יום עיון שכזה הוא חשוב ביותר, ואם ייהפך הדבר למסורת שנתית (זאת התכנית, בכל מקרה) - מה טוב. אבל, להבא צריך להיעשות הדבר עם הרבה יותר מחשבה. לדעתי, המחשבה היתה צריכה לבוא לפני יום העיון, ולא נלמד כמעט שום לקח שלא היה ידוע קודם לכן (לפחות אצלי. מעניין לשמוע כאן את דבר המארגנים). ימי עיון אלו הם המקום לשלב ידיים ולפעול יחדיו. אנחנו צמאים למידע, יש רבים ששמחים לספק מידע - אך אל ייקל הדבר בעיני המארגנים. יישר כח למארגנים על הפקת האירוע
ארנון
 

עב

New member
YYY נעתקו המלים מפי

בגלל זה יש חברות שמתמחות בארגון כנסים...
 
אני לא חושב שזהו הפתרון האולטימטיבי

אפשר לארגן לבד, ואין ספק שמדובר במשימה אפשרית למדי. נכון שזה לוקח יותר משאבים (זמן, מחשבה, יצירתיות, חזון וכו') - אך זה משתלם (אם זה מצליח). ארנון
 
מה השוני ממה שהיה בקיץ בארץ?

לפי הדברים שהבינותי ממך ארנון, היה זה ניסיון להעתיק בעברית את הקיץ של 2004, לבד מד"ר גור אלרואי. אם לא אנא הבהרה. לאה
 
לדעתי האישית, היה שוני בכוונה

הרעיון היה לארגן יום עיון אחד שיעסוק בנושא מסוים ושיהיה בעברית. בפועל, היו כמה הרצאות באנגלית (4 מתוך 17 - סביר בהחלט), אך בעיקר היתה חסרה ההתמקדמות בנושא, על מנת לבדל את היום הזה כממוקד, ענייני ומעשיר. בנוסף, בקיץ ההוא היה כנס כללי שארך שבוע שלם, וכעת דובר על יום אחד. לא מדובר כאן רק על משך הזמן, אלא על תפיסת המאורע ככזה שצריך להיות מרוכז בשבע שעות, אך עדיין להיות ממצה. ארנון
 

כוכה

New member
אני יותר קיצונית - אך כבעלת ניסיון

ובמשך שנים רבות בארגון מאות כנסים וימי עיון, אני מרשה לעצמי. החברה הגנאולוגית משופעת באנשים טובים - שהתחום הארגוני אינו הצד החזק שלהם. הם גם מאד מקובעים מבחינת הנושאים (צאו וראו את מיגוון האירוחים שערכנו אצלנו). בשיחותיי איתם במשך היום הודו ש"אין ברירה וצריך לעבור ניסיונות כגון אלו על מנת להצליח בעתיד".... נו.... למה? אינני חושבת שצריך לשכור שירותי חברה מומחית לכנסים ויעידו ימי העיון והמפגשים הרבים ש/אירגנו אנו במסגרת הפורום. נתקלנו בכך כבר לפני שנתיים בעת שדחו אותנו אנשי החברה הגנאולוגית לגבי כל הצעה או נושא שהצענו לקחת על עצמנו לקראת הכנס הבינלאומי בירושלים. ביום בו יבינו ששיתוף הפעולה הגנאולוגי תורם לכולם ואפשר להיעזר בכוחות ארגוניים אחרים - יותר טובים - אולי יתנו מרחב וירוויחו גם הם מכך.
 

הלני

New member
אחד מגורמי המשיכה ליום העיון היה

עלותו הזולה יחסית. הפעלתה של חברת ארגון כנסים היתה מיקרת העלות למשתתף. לא התרשמתי במיוחד מפועלה של חברת אורטרא בכנס ירושלים 2003. אני מאמינה שאם ילמדו הלקחים מיום עיון זה, חג"י, ואף JFRA והפורום יוכלו לארגן משהו טוב יותר. הבעיה היא שרובנו לא עוסקים בגניאלוגיה במשרה מלאה.... הלני
 
ארנון, הרי אתה ואחרים יודעים

שענייני העברית והקפדה על ניסוח בעברית, והדגש שלי הוא העברית, לא מענייני חג"י. המנסחים והכותבים אכן בקיאים ברזי המחשב והגנאלוגיה אך לא העברית. התמקדות בנושא? שוב אותו עניין - א"י, העברית, כל אשר התחולל כאן בארץ בתקופות שונות - יש בחג"י חוקרים מעולים לעניין! אך הבנה על מיקוד עניין ... ראיה כוללת ופרטנית ב7 שעות...חבל , חבל, חבל, שלא מצאתם שם. ועל הארגון? משום שלא הייתי לא אחווה דעה רק אומר שאני בדעה כמוך שצריך מחשבה, יוזמה, יצירתיות ועוד...ולא תמיד מי שמארגן יכול אכן לבצע את הנ"ל ולכן צריך לעיתים עזרה. בכל זאת אני מאמינה שהיו חלקים שנהינתם ולמדתם. לאה
 
תודה על הדיווח והתיחסות...

לא באתי לכנס כי לא מצאתי בתוכניתו נושאים שנוגעים למחקר שלי שלא יכולתי כבר לדעת דרך הפורום(אבל זאת כבר דעה אישית).מדיווחו של ארנון עולה תמונת צירי לידה של תהליך שהוא בחיתוליו(כפי שהתרשמתי) של אירגון כנסים בארץ בנושא הגנאולוגיה/חיפוש שורשים וכמו בכל "גידול ילד" נעשות טעויות ברבדים השונים של אירגון כזה,הנקודה העיקרית היא שניתן ואפשר להפיק לקחים ולישם שיפורים לטובת הקהל המעונין(שהולך ומתרחב כל הזמן כפי שידוע לנו)בכדי להפיק תוצרים איכותים שיהיו בבחינת תמרורי דרך,הבעיה היא כפי שציינה כוכה כשאינטרסים אישים דוחפים את היעד האמיתי הצידה וזה אכן חבל ולא צריך להיות,מסקנתי שאנחנו כקבוצה שפתוחה לכל אדם ואדם צריכים לדבוק בדרכנו היחודית ולפעול על פיה,ההערה של אחד הנוכחים לארנון הדגימה יפה שקהל חוקרי השורשים הולך ונוכח יותר ויותר באיכויות המצויות אצלנו ומה שניתן להשיג באמצעותן(כמובן בלא לערער על מה שיש לגופים אחרים בתחום להציע). שלכם חנה גונן
 

עב

New member
פרמטרים

הפרמטרים המרכזיים ליום עיון/כנס הם: הדגש|מטרה וקהל היעד (מספר אנשים, מי הם וכו'). אלה יקבעו את סדר היום, שיטת ההרצאות או הפעילות, הסעדה, מיקום ועוד. מי שלא יודע לארגן כנס ראוי שייקח חברה שיודעת לעשות את זה. כמשתתפת ותיקה בכנסים מקצועיים אני רואה את ההבדלים שמתחילים כבר בהזמנה ואם הבנתי נכון את ארנון אז בכנס של חג"י הליקויים החלו כבר בשלב הפצת ההזמנה. לגבי ישראלים ונימוסים - המרצה צריך לומר מראש שהוא לא יענה על שאלות תוך כדי הרצאתו. בארגון נכון משאירים זמן לדיונים ושאלות ותמיד תמיד אפשר לשאול את המרצים גם בהפסקה. הקראת ההרצאה - ישנם מרצים החוששים שהזמן לא יספיק להם ולכן הם קוראים את דבריהם מן הכתב. אם הממצאים טרם פורסמו אז אין בעיה להאזין להרצאה כזאת. אבל אם המרצה הולך לטחון מאמר שפורסם זאת ברכה לבטלה. מקווה שבחג"י יפיקו לקחים ושהכנס הבא יהיה מוצלח יותר
 

הלני

New member
הוצאת לי את המילים מהפה, אבל

לדעתי, בארצינו הקטנטונת יקשה למצוא 19 מרצים בעברית ליום עיון בנושא אחד. אחרת איך נוכל להסביר שלא נמצאו 19 כאלו ליום עיון זה. מה שיהיה יותר קל ורצוי: 10 מרצים, בעיקר בעברית, בנושאים מגוונים, רק באודיטוריום (!). הגישה לחדר ההרצאות השני היתה מעצבנת, ביחוד בתחילה כשהשלטים לא היו מכוונים נכון..., והחדר היה קטן על מספר המשתתפים. היו הרצאות בהן ויתרתי על מושבי למשתתף 'ותיק' וישבתי על הרצפה... סקר מקדים על מספר המשתתפים באופן כללי, ומספר המשתתפים בכל מושב בפרט, היה עשוי ליעל התכנון ולאפשר מציאת אולם בגודל מתאים למספר המשתתפים. בסך הכל, מספר הבאים ליום העיון הפתיע לטובה. על ארוחת הצהרים אין להוסיף על דברי הבקורת של ארנון פרט ל: זאת בהמעטה... ה'טריק' של קביעת מספר הסועדים הצפוי לפי הרשמה לארוחה ב-30 ש"ח, היה משפיל.....הרי ידעו מראש שזה יעלה יותר. ארנון, איש צנוע. הרצאתו על פרויקט מס"ע (שם מעניין! של מי הרעיון?), בשיתוף עם נעמי יצהר, היתה מעניינת מאד. לי היא חידשה כמה דברים והיתה ערוכה היטב. אני מקווה שחג"י יוכלו להפיק יום עיון ברמה גבוהה יותר בפעם הבאה, או/ו JFRA או פורום 'שורשים משפחתיים'. לעניות דעתי, גם הרצאות על מחקרים אישיים או מסעות מחקר, עשויות להיות מעניינות מאד, אם הדגש הוא על דרך המחקר ושלביו. הצגת חברת "ברק" במבואה היתה מבורכת. הגיע הזמן לתת את הדעת לנושא ואולי אף להקדיש לו הרצאות ביום עיון. 'רוכלים' מקצועיים במידה, יאפשרו לנו נגישות למרכולתם ולהכרתם. תודה למארגנים ולהת' ביום העיון/כנס הבא ! הלני
 
למעלה