חוויות מטיול שבת
ביום שבת האחרון , לאחר פרק הזמן ההכרחי שהוקדש למשפחה , (בריכה , ארוחה , שיחה מעמיקה על מהות החיים וכולי...) , מצאתי עצמי ללא שותפים לטיול שטח , שכן , שני השותפים הקבועים יצאו כבר בבוקר לטיול משלהם . למרות זאת , (בלי נזיפות בבקשה) , החלטתי שאם לא אצא לשטח אפילו לטיול "קטן" אז הלך השבוע ... על כן , ישבתי ותכננתי מסלול בן כ 45 קילומטר עם 20 נקודות ציון על המחשב והורדתי אותו ל GPS . עכשיו כבר לא היתה דרך חזרה - ברגע שהמסלול תוכנן לא ניתן לבטלו . הדפסתי שני עותקים מקטע המפה הרלוונטי (1:50,000) , אחד שמתי בכלי והשני אצל חבר טוב עם טנדר 4X4 בכוננות פלאפונית . טענתי מים , דלק , תחמושת לאקדח , פלאפון ומירס , כלי עבודה ושאר ירקות ויצאתי לדרך . המסלול דרך כמה שבילים הוביל לפסגות גבוהות ונמוכות , ירד לגאיות רדודים (וגם מחנה צבאי אחד) ועבר לו בנעימים . מדי חצי שעה בדיקת קשר , בדיקת ציוד ושתיית מים . הנקודות ב GPS המותקן על כידון הטנרה חלפו בזו אחר זו בדייקנות , ובלי משים , הגעתי לקטע הלפני אחרון של המסע - סכר ירוחם . סכר זה נבנה באמצעו של הוואדי , ומעליו , רובץ לו אגם ירוחם כחול ומבהיק אך עם מים מורעלים , שכן אחד המפעלים בירוחם החליט לנקז את שפכיו לתוך האגם לפני כשנתיים ואגב כך הכחיד את כל אוכלוסיית החי בו. חוכמת חלם אמיתית , שכן קרוב ל 10 מליון ש"ח הושקעו בפנינה הזו וכעת האגם הוא בבחינת "...לראותם בלבד..." . טוב אז איפה היינו , לפי המפה , השביל הרעוע מתפתל ועובר לו דרך הוואדי עד לקיר הסכר (כ 30 מטרים גבהו) . כאשר הגעתי לקטע זה , מצאתי שהוואדי הפך צפוף עם דפנות תלולים , לאורך כ 300 מטרים עד לקצה , וממש בסופו , בגדה השמאלית מטפס לו שביל עיזים תלול מאוד אל צידו השמאלי של הסכר. מה שלא הראתה המפה היה מצב השביל . 300 המטרים האחרונים עד לשביל העיזים היו רצופים סלעים גדולים שאין לעקפם אלא יש לטפס אותם . וכך , עקב מצוקת הזמן (השעה כבר 18:30 והחושך אמור לרדת תוך כשעה וחצי) בחרתי לנסות כוחי ולעבור את הקטע הלפני אחרון הזה . כך מצאתי עצמי עובד עבודת פרך , לפני כל סלע גבוה בונה מדרגות אבנים , מטפס עם האופנוע לראש המדרגה העליונה , מעמיד את האופנוע וממשיך בבניית המדרגות למרגלות הסלע הבא אחריו . לאחר כשעה , וכמה ליטרים זיעה , מצאתי עצמי על הסכר כשלמרגלותי האגם המורעל (אך היפה להפליא). לבסוף , עקב מצוקת הזמן והחושך הקרב יצאתי את הפארק הלאומי המורעל והמשכתי מנהלתית על הכביש חזרה הביתה ... האופנוע , Yamaha XT600Z Tenere , למרות גילו המתקדם - לא אכזב . קיפץ ודילג , משך ודחף כמו עגל צעיר בשיא אונו , לא כבה אפילו פעם אחת ולא הפתיע בהתנהגות לא צפוייה - ממש תענוג . סתם חוויות מטיול שבת ...
danh - שלא מבין בעצמו למה הוא מ#$%ן לכולם את השכל ...
ביום שבת האחרון , לאחר פרק הזמן ההכרחי שהוקדש למשפחה , (בריכה , ארוחה , שיחה מעמיקה על מהות החיים וכולי...) , מצאתי עצמי ללא שותפים לטיול שטח , שכן , שני השותפים הקבועים יצאו כבר בבוקר לטיול משלהם . למרות זאת , (בלי נזיפות בבקשה) , החלטתי שאם לא אצא לשטח אפילו לטיול "קטן" אז הלך השבוע ... על כן , ישבתי ותכננתי מסלול בן כ 45 קילומטר עם 20 נקודות ציון על המחשב והורדתי אותו ל GPS . עכשיו כבר לא היתה דרך חזרה - ברגע שהמסלול תוכנן לא ניתן לבטלו . הדפסתי שני עותקים מקטע המפה הרלוונטי (1:50,000) , אחד שמתי בכלי והשני אצל חבר טוב עם טנדר 4X4 בכוננות פלאפונית . טענתי מים , דלק , תחמושת לאקדח , פלאפון ומירס , כלי עבודה ושאר ירקות ויצאתי לדרך . המסלול דרך כמה שבילים הוביל לפסגות גבוהות ונמוכות , ירד לגאיות רדודים (וגם מחנה צבאי אחד) ועבר לו בנעימים . מדי חצי שעה בדיקת קשר , בדיקת ציוד ושתיית מים . הנקודות ב GPS המותקן על כידון הטנרה חלפו בזו אחר זו בדייקנות , ובלי משים , הגעתי לקטע הלפני אחרון של המסע - סכר ירוחם . סכר זה נבנה באמצעו של הוואדי , ומעליו , רובץ לו אגם ירוחם כחול ומבהיק אך עם מים מורעלים , שכן אחד המפעלים בירוחם החליט לנקז את שפכיו לתוך האגם לפני כשנתיים ואגב כך הכחיד את כל אוכלוסיית החי בו. חוכמת חלם אמיתית , שכן קרוב ל 10 מליון ש"ח הושקעו בפנינה הזו וכעת האגם הוא בבחינת "...לראותם בלבד..." . טוב אז איפה היינו , לפי המפה , השביל הרעוע מתפתל ועובר לו דרך הוואדי עד לקיר הסכר (כ 30 מטרים גבהו) . כאשר הגעתי לקטע זה , מצאתי שהוואדי הפך צפוף עם דפנות תלולים , לאורך כ 300 מטרים עד לקצה , וממש בסופו , בגדה השמאלית מטפס לו שביל עיזים תלול מאוד אל צידו השמאלי של הסכר. מה שלא הראתה המפה היה מצב השביל . 300 המטרים האחרונים עד לשביל העיזים היו רצופים סלעים גדולים שאין לעקפם אלא יש לטפס אותם . וכך , עקב מצוקת הזמן (השעה כבר 18:30 והחושך אמור לרדת תוך כשעה וחצי) בחרתי לנסות כוחי ולעבור את הקטע הלפני אחרון הזה . כך מצאתי עצמי עובד עבודת פרך , לפני כל סלע גבוה בונה מדרגות אבנים , מטפס עם האופנוע לראש המדרגה העליונה , מעמיד את האופנוע וממשיך בבניית המדרגות למרגלות הסלע הבא אחריו . לאחר כשעה , וכמה ליטרים זיעה , מצאתי עצמי על הסכר כשלמרגלותי האגם המורעל (אך היפה להפליא). לבסוף , עקב מצוקת הזמן והחושך הקרב יצאתי את הפארק הלאומי המורעל והמשכתי מנהלתית על הכביש חזרה הביתה ... האופנוע , Yamaha XT600Z Tenere , למרות גילו המתקדם - לא אכזב . קיפץ ודילג , משך ודחף כמו עגל צעיר בשיא אונו , לא כבה אפילו פעם אחת ולא הפתיע בהתנהגות לא צפוייה - ממש תענוג . סתם חוויות מטיול שבת ...