חוויות המעון- רגשות מאוד מעורבים
אז היינו 3 ימים במעון. ביום הראשון היינו שעתיים עם אמא, וביום השני- 3 שעות עם אמא ואחות גדולה, וזה היה די על הפנים- הקטנטן בן שנה וחצי (המכונה משה) לא אהב את המעון כל כך. היה נראה לי שאין לו כימיה עם המטפלת ואין לו שם הרבה דברים שמעניינים אותו (ממש מחסור במשחקים) וגם מגבילים יותר מדי את החופש שלו - הם עובדים בקבוצות קטנות (6-7) לכל קבוצה יש מטפלת, ואם הוא רצה להשאר ולשמוע סיפור עם קבוצה של גדולים ממנו (בכמה חודשים...) ובנתיים גם מצא לו משחק- מיד נכנסה המנהלת וגערה בי שאני לא מרגילה אותו לקבוצה שלו וככה הוא אף פעם לא יתרגל . אח´´כ הוא רצה לצאת החוצה ולא רציתי שהוא יצרח אז יצאתי איתו קצת ואח´´כ חזרנו, וגם על זה חטפתי (למרות שלא ביקשתי שיהיו אחראים עליו באותם דקות, לקחתי אותו בעצמי ממש לכמה דקות רק שירגע שלא כולאים אותו...) דיברתי עם המנהלת ולמחרת הופיעו משחקים חדשים (מסתבר שמפקחת אמרה להם לא לשים משחקים חדשים ורבים כדי שלילדים לא יהיה עודף גירויים...נו באמת...) ולגביי המטפלת- אולי תהיה רוטציה כי היו עוד הורים שביקשו לתת אופציות אחרות לילדים שלא מסתדרים עם המטפלת שהצמידו להם. ביום שישי אבא הלך עם משה והשאיר אותו שם בפעם הראשונה לבד. דווח לנו שאחרי הבכי הראשון היה בסדר. גם בצהריים משה קיבל את אבא בחיוך ובכיף. כמובן המטפלות יישר אמרו שזה בגלל שאבא ולא אמא הביאו אותו כי "עם אמא הוא לא היה רגוע" (
) אז אני מתלבטת האם לנדנד להם על כל דבר או לסמוך עליהם. מצד אחד אני שונאת להיות מין אמא כזאתי שמנדנדת למטפלות, וגם אני יודעת שאם אני לא אתן בהם אמון- למשה יהיה קשה יותר לתת בהם אמון. מצד שני הם מאוד לא מנוסים (כולל המנהלת) זה בסה´´כ השנה השניה שלהם במקצוע ואז הם נוטים לא להפעיל שכל ישר, לא לגלות יצירתיות ולא לחרוג ממה שהמפקחת אמרה (ממש גישה חינוכית מדהימה...הרי אין שום כלל בחינוך שנכון לכל הילדים, אז כל היצמדות עיוורת לכללים רק גורעת...) ואז יש בעיות שאפשר לפתור בקלות (והם משתפים פעולה עם הפתרונות שאני מציעה, אגב, יאמר לזכותם) אבל הם לא יחשבו עם הפתרונות! (יש לי כמה דוגמאות אבל גם ככה יצא לי ארוך מדי אז תסמכו עליי...) ועוד- איך לשכנע אותם לדבר אל הילד שלי בגובה העיניים כמו שהוא רגיל ולהסביר לו דברים ומה עומד לקרות ולא רק "משה בוא בוא חמוד"? ושלא יקחו אותו על הידיים ולא יגעו בו? ( הוא שונא שזרים פולשים לו לפרטיות...) רמזתי למנהלת והיא אמרה שתדבר עם המטפלות אבל כנראה שזה לא עבד או שהיא לא הספיקה לדבר...
אז היינו 3 ימים במעון. ביום הראשון היינו שעתיים עם אמא, וביום השני- 3 שעות עם אמא ואחות גדולה, וזה היה די על הפנים- הקטנטן בן שנה וחצי (המכונה משה) לא אהב את המעון כל כך. היה נראה לי שאין לו כימיה עם המטפלת ואין לו שם הרבה דברים שמעניינים אותו (ממש מחסור במשחקים) וגם מגבילים יותר מדי את החופש שלו - הם עובדים בקבוצות קטנות (6-7) לכל קבוצה יש מטפלת, ואם הוא רצה להשאר ולשמוע סיפור עם קבוצה של גדולים ממנו (בכמה חודשים...) ובנתיים גם מצא לו משחק- מיד נכנסה המנהלת וגערה בי שאני לא מרגילה אותו לקבוצה שלו וככה הוא אף פעם לא יתרגל . אח´´כ הוא רצה לצאת החוצה ולא רציתי שהוא יצרח אז יצאתי איתו קצת ואח´´כ חזרנו, וגם על זה חטפתי (למרות שלא ביקשתי שיהיו אחראים עליו באותם דקות, לקחתי אותו בעצמי ממש לכמה דקות רק שירגע שלא כולאים אותו...) דיברתי עם המנהלת ולמחרת הופיעו משחקים חדשים (מסתבר שמפקחת אמרה להם לא לשים משחקים חדשים ורבים כדי שלילדים לא יהיה עודף גירויים...נו באמת...) ולגביי המטפלת- אולי תהיה רוטציה כי היו עוד הורים שביקשו לתת אופציות אחרות לילדים שלא מסתדרים עם המטפלת שהצמידו להם. ביום שישי אבא הלך עם משה והשאיר אותו שם בפעם הראשונה לבד. דווח לנו שאחרי הבכי הראשון היה בסדר. גם בצהריים משה קיבל את אבא בחיוך ובכיף. כמובן המטפלות יישר אמרו שזה בגלל שאבא ולא אמא הביאו אותו כי "עם אמא הוא לא היה רגוע" (
