חוויה במסעדה

חוויה במסעדה

והפעם לא בגלל הגלוטן אלא יותר בגלל החלב. אלון - אם גיהקת הערב ללא הפסקה, האשם הוא בי. חשבתי לא מעט מה אתה היית עושה בסיטואציה שכזאת. מה שהיה: מייד לאחר העבודה קפצתי לפגוש כמה חברות. חלקן איחרו, ככה שלשלב של לשבת במסעדה הגענו מאוחר יחסית ואני כבר הייתי מורעבת בטירוף + לא היה לי הרבה זמן, כי ההורים שלי באו לבקר אותי עם מלאי מהמושב. אז - אנחנו מסתכלות על התפריט, אני רואה שחוץ מסלטים אין ממש אפשרויות אחרות והיות שחשקתי בפחמימות, הזמנתי מנה שמבוססת על תפוחי אדמה וביקשתי שיכינו אותה ללא הגבינה. אתרע מזלנו ונפלנו על מלצר שזה כנראה היה אחד מימיו הראשונים בעבודה ועל כן התקשה מעט בעבודתו (גם את החברות שלי הוא שיגע ובלבל בנוגע למנות שהזמינו). בתגובה לבקשתי הוא הגיב בהלם "מה, בלי גבינה? אפשר לשים גבינה אחרת" והתחיל לפרט את סוגי הגבינות. הבהרתי שאני אלרגית ומעוניינת בלי גבינה בכלל וחשבתי שכאן נסגר הסיפור. עבר זמן מה, הוא שיגע כאמור את החברות שלי בנוגע למנות שהן הזמינו בצורה דומה, ואז פנה אלי ואמר "האחראית שלי אומרת שבלי הגבינה המנה תצא מאוד יבשה". עניתי לו שאני מעדיפה מנה יבשה מאשר להגיע למיון (המלצה של דניאלה, להפחיד אותם, עובד בענק בדרך כלל). הוא עזב אותי, אבל האחראית שהגיעה כדי לסדר את הבלאגן שעשה לחברות שלי, פנתה אלי ואמרה את אותו הדבר - "בלי הגבינה זה יצא יבש, כדאי לך לקחת עם הגבינה". עניתי לה שבתור התחלה אם עוד לא הכינו את המנה אז עדיף שלא יכינו כי אני ממהרת (עברה קרוב לחצי שעה מאז שהזמנתי), והיא אמרה שהתחילו להכין ונשאר רק להוסיף את הגבינה. עניתי על זה שאני לא מתכוונת לאכול משהו שאני אלרגית אליו והיא אמרה שאם ככה עדיף שאני אקח משהו אחר, וכשאמרתי שאין לי מה לקחת היא התחילה להמליץ על הפסטות. עניתי לה שתעזוב כי הלך לי התיאבון וגם ככה אני ממהרת. בסוף מה שהיה זה שעשו לי טובה - ככה הרגשתי, והכינו לי את המנה שביקשתי בלי הגבינה ואמרו שמקסימום יארזו לי את מה שנשאר. המנה הייתה מאוד טעימה וחברה שלי שהזמינה את אותה המנה עם הגבינה אמרה שהגבינה לא ממש מוסיפה. נעזוב את הקטע הזה, אני יצאתי מאוד מאוכזבת מהגישה.
 
באמת מצער.

במצבים של רעב המזוהים אצלי עם נפילת סוכר דרמטית בשל הספורט האינטנסיבי והריקוד - אני הופך להיות מאוד חסר סבלנות ועצבני. זו בדיוק הסיבה שתמיד, אבל תמיד, יש לי אוכל איתי בתיק בקופסאות שונות ומשונות. לפעמים אני מרגיש איך אני מתחיל להיות חסר סבלנות, ממש על ההתחלה, וגם אם מבחינת השעון - אכלתי רק שעה או חצי שעה לפני כן - לגוף יש צרכים משלו לפעמים, ומיד אני אוכל משהו מהתיק עד שאני מגיע הביתה ומיד אוכל ארוחה גדולה. באספקלריה זו נשמע כאילו את היית מאוד סבלנית ומנומסת. זה לא היה קורה כך אצלי, ולכן מגיע לך צל"ש. לא רק מדובר בשירות גרוע או בימים ראשונים או שניים או שלישיים של החברה הללו בעבודתם, מדובר באנשים שצריכים לעבור אנצפלוגרפיה או בדיקות הורמונליות, כי הם פשוט גילו טמטום אמיתית ביכולתם להקשיב. מהו שם המסעדה? כדי שנדע לא.... יום טוב,
 
קפה ג'ו בעזריאלי

בתור מי שמלצרה הרבה, ממש לא גיליתי הבנה לתפקודו הלקוי של המלצר - מלצר אמור לעבור התלמדות והכשרה לתפקיד ולא להתחיל למלצר לבד כשהוא לא יודע איך לעשות את זה ולא שולט בתפריט. חברה שלי הזמינה ארוחת בוקר מסויימת והוא שאל אותה שאלות שנראו לה מוזרות, כי בתפריט היה כתוב במפורש איך הארוחה מגיעה. אחרי שהוא טען שזה אחרת ו"הסביר לה", הוא חזר ואמר שבעצם היא צדקה ושזה מגיע כמו שהיא אמרה ושאל אם היא עדיין רוצה את זה...
 

daniela21

New member
אני אוהבת את הקפה שלהם

כי הם משתמשים בסויה של תנובה ולא בעמיד של אלפרו. חוץ מזה - שירות נוראי כמעט בכל סניף. לכן, אני תמיד לוקחת קפה ולא יושבת שם, בעיקר אחרי תקרית מעצבנת: פעם רציתי לטעום חביתה (אני לא אוכלת חביתה אף פעם והחלטתי לנסות). ישבתי בקפה ג'ו בקניון איילון והזמנתי חביתה ללא הכריך. מלצרית: "אין דבר כזה". אני: "פשוט תשימי לי את החביתה בצלחת, בבקשה, ללא הלחם". מלצרית: "אבל זה בא בתוך לחם". אני: "אז פשוט אל תשימי מלכתחילה לחם..." מלצרית: "אבל ככה המנה מגיעה!" אני: "ואי אפשר באופן חד פעמי לחרוג מהנוהל הנוקשה??" (באמת בקשה מוגזמת מצידי). מלצרית: "לא". אני: "ש-ל-ו-ם!" (נו, טוב: "שלום.."). לא משנה שבסוף אכלתי חביתה בארומה וכל הלילה היו לי כאבי בטן איומים.. כבר ציינתי שאני שונאת לאכול בחוץ?
 
אני הייתי דורשת לדבר עם האחראי

זו התעקשות לא מובנת, וזה לא שביקשת משהו בלתי אפשרי כמו עוגת גבינה פירורים בלי הפירורים (כשמלצרתי היה לקוח שביקש את זה והמנהלת ניסתה להסביר לו שזה בלתי אפשרי), ביקשת משהו שהוא מאוד פשוט וסך הכל חוסך להם כסף. למה בלי חסה אפשר ובלי לחם אי אפשר? אני בטוחה שמדובר במלצרית או חדשה או מטומטמת, ושאחראי היה מאשר לך את הבקשה ה"חריגה". אגב, אני לא אוכלת חביתות בחוץ גם כי זה טפשי לדעתי לשלם על ביצים (תפיסה של מושבניקית שלא מסוגלת לשלם על מה שיש לה בחינם בשפע), וגם כי נדיר במקומות כאלו שלא מוסיפים לחביתה חלב או שלא מטגנים בחמאה. ניסיתי להסביר את זה למישהי שעובדת איתי שראתה שהבאתי חביתה מהבית ואמרה בהתנשאות "לא עדיף כבר לקנות חביתה כאן ושתהיה חמה?" וכשהסברתי לה שמוסיפים לחביתה חלב, מטגנים אותה בחמאה ומשתמשים בכלים ששניה לפני כן הכינו בהם רוטב חלבי או חתכו עליהם לחם, התגובה שלה הייתה "אז מה, את לא אוכלת בכלל בחוץ?" עניתי לה שאני מעדיפה שלא להתאשפז כל פעם אחרי שאני אוכלת, ואם זה אומר להביא חביתה מהבית (שזה לא הדבר הכי מסובך בעולם) אז זה מה שאני אעשה.
 

dudi gun

New member
אני חושש שגם לי יש את הצליאק

קודם כל אני רגיש ללקטוז זה בטוח לצערי. אף פעם לא קרה לי שהלכתי למיון בגלל האוכל ואני מקווה מאוד שגם לא יקרה. אבל גם כשאני לא שותה חלב אני לצערי כל פעם שאני ניגש לשירותים זה למספר 3, שפעם רק החלב היה גורם לי, והיום לא ברור מה גורם לי. עשיתי בדיקת דם לא מזמן ומילאו ממני 5 מבחנות, הרופא לא ראה שם שום דבר חריג ואמר שהקיבה קצת רגישה. יופי. אבל איך מטפלים בזה לעזאזאל?! בנוסף, אני לא יודע אם זה קשור לצליאק שציינת את הקטע של הנפילת סוכר אבל זה קורה לי לצערי אחרי ספורט אינסטנטיבי. "נפילת לחץ דם" המורה לספורט שלי קראה לזה ביסודי בעודה דוחפת לי כפית סוכר לפה. אני מגיע לפעמים למצב שאני רואה את הכל מטושטש לגמרי ואז יש חושך מוחלט אחרי ספורט מאומץ. אחרי כמה דקות של מנוחה אני חוזר לעצמי... האם אלה תסמינים של צליאק? האם רק לפי בדיקת דם יכולים לדעת אם אני רגיש או לא?
 

noosh 19

New member
אני שונאת את ג'ו בדם

ואני לא מגזימה! גם אצלי מלצרית *** אחת.ששאלתי אותה משהו בקשר לגלוטן. היא התעצבנה "אוף כמה שאלות".(אפשר לחשוב-היא גם הייתה מתלמדת) ובברד פה יש גלוטן. וגם עד היום לא חזרו עלי עם יש גלוטן באבקה של הצ א י מסאלה
 
איזו חוצפנית!

אני מקווה שגם דיווחת לאחראי וגם לא השארת לה טיפ. צורה לזה.
 

noosh 19

New member
ממש חוצפנית

היינו צריכים לשים טיפ בכל מקרה. שמנו פחות ממה שצריך כמובן. אני באמת שונאת את ג'ו
 

Beyond Infinity

New member
אחח איזה עצבון!

אני פשוט הפסקתי ללכת למסעדות חלביות בגלל כל העניינים האלה... זה פשוט מתסכל מדי שבכל הזמנה צריך לבקש ולפרט מה בדיוק צריך להוציא מהמנה, וגם צריך בד"כ להתמודד עם מלצר שאין לו מושג מהחיים שלו, מה שמוסיף תסכול לאירוע. כשאני מזמין במסעדות אני גם צריך לשאול אם יש במה שאני מזמין גם בוטנים או אגוזים, או שזה טוגן בשמן שומשום (טרנד חדש בקרב המסעדות...) שאלה דברים שבד"כ למלצר אין כוח לברר.
 
נשמע זוועה

נדמה לי שאחד הדברים שהם צריכים לדעת שם, זה לגלות רגישות ולקלוט איתותים של קליינטים. אבל אולי זה רק נדמה לי
 
כנראה שאותי זה לא מזעזע

הגעתי מהשער של תפוז, אולי אין לי מושג מה זה להיות אלרגית למאכל מסויים אבל לפי ההפניה בשער חשבתי שזה יהיה סיפור חמור יותר, לי יש בעיה עם עגבניה (חיה), לא אלרגית פשוט שונאת ובכל פעם מדגישה זאת באוזני המלצרית שלא ישכחו להוציא לי מהסלט את העגבניה הסוררת, קרה לא פעם שדילגו על הבקשה שלי והחזרתי את הסלט, זה לא הדבר הכי נורא שנתקלתי במסעדה. נראה כאילו דווקא נורא רצו לא להרוס לך את ההנאה וזה בא מתוך תמימות אמיתית של המלצר והאחראית, יכלת להתקל גם בשירות ללא פנים כלל, וחוסר התייחסות נראה מבחינתי הרבה יותר נורא מהסיפור שלך, אל תשכחי לכל זה שהוספת גם שמיהרת אז היית בלחץ מיותר עוד יותר - לא אשמת המסעדה. נראה לי שהיא סך הכל ניסתה לעשות הכל על מנת שתהני מהאוכל ולא ניסיון משווע לשגע אותך דווקא. אבל אני יכולה לראות גם מהצד שלך ששבעת מכך שלא מבינים את הבעיתיות האישית שלך מהאלרגיה.
 
באמת שאני לא מבינה למה קידמו את זה

שיתפתי את חברי הפורום בחוויה שכולנו מכירים בתור אנשים עם בעיות בריאות משותפות, ובאמת שאני לא מבינה מה כל כך מעניין בזה שדורש קידום. אם הייתי חושבת שזה מעניין עוד אנשים הייתי כותבת את זה בפורומים אחרים (נותני שירות למשל, אפילו שם לא כתבתי את זה, או ביקורת מסעדות). אבל לא, כתבתי את זה רק כאן כי בפורום הזה נמצאים האנשים שיודעים איזה סיוט זה לצאת לאכול במסעדה ולמצוא את עצמנו משגעים את המלצרים שלא תמיד מגלים הבנה. ולגבי מה שכתבת: תמימות לא הייתה מעורבת בזה, אמרתי במפורש הן למלצר והן לאחראית שאני אלרגית, ובכל זאת ניסו לשכנע אותי לקחת את הגבינה. רק אחרי שאמרתי שאני מוותרת על המנה לגמרי עשו לי טובה ואישרו לי לקחת את זה כמו שרציתי. אגב, יש לי נסיון די עשיר במלצרות ככה שאם מדברים על הפן הזה, זה דבר ידוע שיש מנות שנוטים לשכנע לא לעשות בהן שינויים או לקחת מנה אחרת שתהיה יותר לטעמו של הסועד, אבל לא ככה עושים את זה. אפשר להגיד משהו כמו "הגבינה היא מרכיב עיקרי במנה הזאת ולכן עדיף אולי שתקחי מנה אחרת", ולא "מה זה לקחת בלי גבינה? המנה תצא יבשה, תקחי עם גבינה" - אחרי שציינתי והדגשתי שאני אלרגית.
 

TheMagicGirl

New member
במקרה יצא לי להיתקל בפורום הזה

וגם אני חולת צליאק, ואני ממש שונאת ללכת לפעמים למסעדות בגלל דברים כאלה, בישראל אין מספיק מודעות בגרוש. הלכתי פעם למסעדה בפינלנד והם ידעו ישר מה זה צליאק, ואפילו במקדונלצ'ס אכלתי המבורגר מיוחד ללא גלוטן. אבל היי, ככה זה תמיד בישראל, לא?
 

michael menson

New member
אז מה את רוצה להגיד פה?כבר חשבתי

שהגעת למיון. אוי,חבל על הזמן שהקדשתי לקריאת השטות הזו. לא חסרים סיפורים כאלו,אבל את מי זה מעניין השטויות שלך? את ממש משועממת וחסרת חיים אם כן.
 
למעלה