חודש ספטמבר

narkis10

New member
חודש ספטמבר

שלום לכולם אני מדי פעם עוקב אחר הפורום אך ההשתתפות שלי מועטה מיכוון שאני מרגיש שאצלי עדיין הכל טרי מדי לעומת המשתתפים. עברו מזה שישה חודשים מאובדן של אישתי. וההתמודדות, וההתלבטות, והקושי עם הילדים, בית, עבודה, גן, בית ספר פסיכולוגית, את כל אלה אני משתדל ומנסה לעבור בדרך שאני מעסיק עצמי FULL TIME JOB. (לא יודע אם זו הדרך הנכונה אך זה מה שמחזיק אותי צף למעלה לעת עתה). אך הינה הגיע חודש ספטמבר אשר עבורי ועבור אישתי אכן הוא ראש השנה ומרכז השנה, בחודש זה הוא תחילת הלימודים, חודש זה הוא מרכז החגים, בחודש זה יום הולדתי, בחודש זה יום הולדתה של אישתי, ואכן בבתינו בחודש זה החגיגה היא גדולה מאוד. והנה מתקרב יום הולדתה ואני לא ממש יודע כיצד לבלוע את זה, איך נוהגים בימים אלה מה עושים עם 32 ימי הולדת שחגגה ו- עוד אחת שהגיע עתה מה עושים איתה איך חוגגים לה יום הולדת "33"? אף פעם לא חשבתי על הרגע שבו לא אוכל לומר לה יום הולדת שמח. אף פעם לא חשבתי על הרגע שלא אוכל לקנות לה מתנת יום הולדת. אף פעם לא חשבתי על הרגע שבו אומר לה שלום שאין לא סוף.
 

kampf

New member
שלום נרקיס

אצלי זה גם טרי מאד ואני נמצא במצב דומה לשלךלוז צפוף שצריך לתזמן כל הזמן. יום הנישואין שלנו היה ב13.9 בדיוק בחג ראש השנה וכמו כל שנה אני קונה זרי פרחים לאמא שלי לאמא של אשתי וכמובן קניתי אחד גם לאשתי .הרגשה נוראה אתה מגיע הביתה עם הזר הלב חנוק אני מאמין שאתה מבין למה אני מתכוון. כן ספטמבר החודש עם כל הארועים.איך חוגגים אכשיו את יום הנישואים? דבר איתי ספר לי על עצמך מאיפה אתה ? עם אתה עדין בפורום ניתן לעבור לchat ביי
 

ג ל י 35

New member
שלום נרקיס - אכן לא קל בכלל

המון דילמות עומדות בפנינו מרגע שהוגדרנו כאלמנים ואלמנות. ואין הנחות - אוכל לתת לך דוגמא אישית אם זה יעזור במשהו: אני כבר אלמנה שמונה שנים ובעלי נפטר בסוף חודש מאי, בתחילת יוני זה תאריך יום ההולדת שלו כך שעוד לא הספקתי לעכל מה קרה וכבר צריך "לחגוג" (לציין) את יום הולדתו. אני זוכרת שהתהפכתי עם עצמי הרבה כאילו מה עושים? מצד אחד הרי לא אחגוג מצד שני מה? אתעלם? ברור שלא. לכן, החלטתי לאפות עוגה, קניתי פיצוחים וכאלה ופשוט ישבנו בבית וחיכינו ואכן הגיעו החברים הקרובים שבדרך כלל היו מגיעים באופן קבוע לימי ההולדת (הם תיארו לעצמם שיהיה לנו קשה) אז כך ישבנו ודיברנו עליו, צחקנו ובכינו ואומנם בסופו של דבר ההרגשה היא קשה אך הייתה נחמה שבכל זאת ציינו את יום הולדתו איך שהוא. אין דרך נכונה או לא נכונה יש דרך הטובה לכל אחד בדרכו שלו. מאחלת לך המון הצלחה בדרכך איילת
 
../images/Emo4.gif כן זה קשה ובאמת כל אחד, אני מניחה

עושה את מה שהוא הכי מרגיש כדי לצייין יום הולדת, יום נישואים.... חודש לאחר שבעלי נפטר היה לנו יום נישואים... אחותי שלחה לי זר פרחים ובערב אחותי וגיסי לקחו אותי לבית קפה.... ביום ההולדת של בעלי, חודשיים לאחר מכן, הבאנו לקבר עציץ שבתוכו קישוט של ציפור שהכנפיים שלה מסתובבות ברוח, וחיברנו לקבר בלון הליום.... כיום, שנים אחרי, בתאריכים האלה אני רק נזכרת וחושבת.....
 

emmy5

New member
אצלי זה 17 שנה ,לא שוכחים אף פעם

הוא נפטר בל'ג בעומר ,לזה הוא יתחשב בנו , חוגגים על יד המדורה .. מבית קברות , אנחנו עושים BBQ יום הולדת שלו ,שמחת תורה חוגגים כל המשפחה את יום הולדת שלו .. אבל יום החתונה שלנו,אני קונה לי פרחים וגם מתנה . לרגע לא שכחנו אותו .הילדים והנכדים...עוד אוכלים קציצות של סבא .. הוא היה עושה קציצות לפי מרשם שלי ,עכשיו אני עושה להם קציצות של סבא ... אף רגע לא שוכחים אותו ,ציירתי תמונה גדולה לפי תמונה ,ותלויה בסלון. הזמן לא עושה את שלו, לא שוכחים ,. הנכדה ראתה סרט עם רוחות רפאים ...שאלה איך היה לו היית רואה את סבא מסתובב לו בסלון .. אמרתי לה , שינוח בשלום , ההורים ואחי ... יחד איתו . .שישמרו עליו , אנחנו חייבים להיות את החיים שלנו .. אין לנו בריירה ..לא שכחנו נותנים לו את כל הכבוד אבל זהו זה , אנחנו חיים ,וחייבים להמשיך רק לטוב ..חג שמח לכולם!!!
 
בלעדיו ...

כל יום וכל שעה אני בלעדיו ...מהיום הראשון הבנתי ולא הפנמתי ...וחפשתי נקודות אור בתוך ים השחור...הבדידות .... אבל החלטי שחיי נמשכים ואני אעשה בהם רק טוב ..3 חודשים לאחר מותו חל יום הולדתו ... יצא בשבת -אז עלתי עם הילדים לבית העלמין ביום שישי ..קנינו עציץ ובלון ..הליום חלק . ובטוש שקפים רשם לא כל אחד מהיהורי ליבו ..והבלון עף ..... למחרת ביום הולדתו נולד נכדי ..המשכיות ..סמליות ...אבל יש למי לחגוג ... זוהי חגיגה שמחה ...את הברית ערכנו ביהכ בשבת ..פדיון הבן נחוגג ברב פאר באולם לפי בקשת הורי אישי .. נין ונכד ראשון שמחה גדולה ...בהפרש של ימים חל יום הולדתה של בתי ושלי ...והחודש הזה נשאר חודש שמח .. ימי נשואים אני חוגגת ...מפנקת את עצמי ,דואגת לי ...לבד....ובתוך כל הלבד וצאת המון נקודות קטנות של אור ... ואני מגדילה אותם ..מיפה ומשתדלת לשמוח ...הוא בלבי תמיד זכרו איתי ...אבל לבי פתוח לשמחה לאהבה ....
 
../images/Emo24.gif

השמחות של פעם ..השתנו...יום הולדתו ..ישאר לנצח צעיר ..לא מתבגר ...ואני ביום הזה כבר שלוש שנים חוגגת בביקור עם הילדים בבית העלמין ..ומיום הנשואין מתעלמת!!!!ולא אומרת לו שלום הוא בלבי במחשבותייי!!!
אני בהתחלה מלאתי את הזמן בכל מיני תכנים שיסיחו את דעתי מהמצב העגום...שום דבר לא יחזיר אותם
וגם אני ישנה באלכסון עם 2 כריות,
מדברת אליו... ( בטח היה סותם לי את הפה |.פטפטת קראה לי
)מבקרת אותו לעיתים תכופות... אבל הגעתי להחלטה.... ואני מנסה לעמוד בה בכל הכוחות שיש לי - אני לא שוקעת לתהום האיומה הזו.... נכון, יש ימים קשים יותר מאחרים אבל גם איתם צריך להתמודד ובימים האלה אני בפורום שואבת כוחות מאחרים שנותנים לכולנו כל כך ברצון והבנה אמיתית. למדתי שלא חיבים לתבוע ...במשך הזמן אפילו לומדים שאפשר גם לשחות בים החיים החדש שנקלענו לתוכו.... ואפילו להנות פה ושם ... וגם משהו שבהתחלה לא רוצים וגם לא נראה כל כך אפשרי - להכיר דגים חדשים.
.... רק להיות אופטימיים ולהביט קדימה בתקווה.
תן לעצמך את הזמן לחוות גם רגעי הכאב
, ותראי שיגיעו גם ימים טובים יותר
 

בטי61

New member
../images/Emo23.gifחג שמח../images/Emo24.gif

כן כולנו באותה קלחת רבל צריך לחייך ולשמוח יש את הילדים והנכדים נשמח איתם בחג תמיד נחשוב על מי שלא איתנו הוא בלב לנצח הליים ממשיכים חברים נצלו אותם הם קצרים לא נדע מה ילד יום חג שמח צאו לטייל ברחבי ישראל
 
למעלה