חודש.ט'

[Venus471]

חודש.ט'

בעוד חודש אני עוברת.
זהו, בעוד חודש כל מה שמוכר לי נגמר והכל מתחיל מהתחלה. הוא יישאר פה ואנחנו נעשה הכל כדי להחזיק את זה כי אני לא אעביר את החיים שלי עם אחר מלבדו.
ועל מה אני חושבת? על כמה שזה יהיה מפחיד לעבור כי בטח אתחיל שגרת אכילה גרועה מחוסר זמן ואתפח ואתפח ואהיה הכי שמנה שאני יכולה. מטומטמת, תדאגי ללימודים...לדירה...לאהוב. מטוטמטמת, רק אוכל יש לי בראש.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

מותק

זו נשמעת כמו הרפתקה ענקית, שבצידה ברור שיש בלי סוף פחדים וחששות.
אני לא חושבת שאת מטומטמת כשאת חושבת בעיקר על האוכל.
אני חושבת שזמנים לחוצים, חרדות ופחדים, מפעילים אצלך בדיוק את המנגנון שעובד אצל כל מופרעת אכילה, שבו המחשבות מתמקדות בגוף ומשקל כדי לא להתעסק במה שבאמת מפחיד, ושמשתיקים את כל מה שחוששים ממנו דרך עיסוק אובססיבי בחרדות מאוכל.
אני בטוחה שאת מכירה את זה מעוד הרבה מצבים מלחיצים בחיים שלך.

מה המצב שלך עם אוכל עכשיו? והמשקל?
רוצה לספר קצת יותר על איפה זה שם ומה את הולכת לעשות?

 

[Venus471]

רק קצת

קצת מטומטמת. בא לי להתמודד עם הפחדים האמיתיים.

אני טסה ללמוד רפואה...שש שנים.
הכל מפחיד מדי. למה למה למה....

 

[פרפר בתוך אגרוף]

זה באמת ממש מפחיד.

אני יכולה רק לדמיין כמה.
צריך מלא אומץ כדי להחליט על צעד כזה.

יש לך תשובות בשביל עצמך ל-למה?

 

[No longer]

אני קצת מכירה את התחושה

שאת מתארת. כל החיים מתהפכים, ואת חושבת על אוכל. זה לפעמים מרגיש מעליב את האינטיליגנציה שלנו, לא?

אבל בסופו של דבר, ברגע שאת יודעת שבתקופות לחוצות, של שינויים, את משליכה את זה על אוכל, את גם יודעת איך להתעלם מאותן תחושות. ברגע שי לך מודעות כבר ניצחת.
אני שמחה שיש דברים שנארים קבועים ובטוחים גם בכל התקופה המפחידה הזאת. מציעה לך להתמקד בהם, יקירה.
|אני אוהבת אותך|

 

[Venus471]

אני משתדלת.

זה פשוט קצת מפחיד מדי.

אני אוהבת אותך, אולי נעשה מאמץ להפגש לפני הטיסה?

 

[No longer]

מצאת אותי בתקופת מבחנים, זה יהיה קשה לייצר מצב כזה, אבל לא בלתי אפשרי.

דברי איתי בווצאפ.

 

[ג ר נ י ו ם]

מצב מסובך...

אני מאחלת לך המון המון הצלחה, שהלימודים ימלאו וישמחו אותך, ושתמשיכי להרגיש את אותה קרבה לבן הזוג גם במרחק (למה הוא לא יכול לבוא אתך, בעצם? כלומר, אני בטוחה שחשבתם על זה, אבל מניסיון, זה נראה לי הפתרון הכי מוצלח...). אכילה נכונה היא מפתח. אל תוותרי על מה שכבר למדת...


בהצלחה

 

[Venus471]

תודה רבה

אני מקווה שזה מה שיהיה באמת.
הוא לא יכול לבוא איתי כי יש לו מחוייבות קודמת נכון לשנתיים הקרובות. החזרות שלי לארץ הן לא באמת כל-כך נוראיות אבל קשה לי גם יום בלעדיו.
אבל אני מאמינה, משתדלת להאמין ולא לוותר מראש.