חודש וחצי של אבהות

  • פותח הנושא ori 6
  • פורסם בתאריך

ori 6

New member
חודש וחצי של אבהות

מאיפה להתחיל.

ב-3 מילים - וואו, איזה אינטנסיבי.

איך זה משנה את החיים.

איך החודש הראשון קשה כ"כ!

יש לנו בן ראשון, חמוד ומתוק כ"כ מחד אבל "ג'ינג'י" באופי מנגד.
ישן בעגלה רק כ-3-4 שעות בערב המאוחרות, בקושי מצליחים שיהיה בעגלה או בפלטפורמות אחרות "סתם ככה". רק בסוף השבוע האחרון הצלחנו לצאת איתו קצת לטייל והיה נחמד מאוד (למרות כמה עצירות הנקה והרגעה).

הוא מחובר אלי נורא, בלי לפתוח פה, כשזה לא רעב גדול, אני מצליח להרגיע אותו כמעט מיד וזה נורא עוזר לבונדינג בינינו.

לא יודע אפילו למה רשמתי, פשוט זה נורא מאתגר. מהצד שלי, אני עובד הרבה שעות, אשתי לבד הרבה שעות, אני מרגיש שאין לי זכות להיות עייף/שחוק/להתלונן, אני מנסה לעשות את הכל מסביב כשהוא יונק ונלחם קצת איתה בגלל גזים (כביסות, שטיפה לבית בסופש, שטיפת כלים וכו').

התרגלנו כבר לאכול בתורות, כשהאוכל קצת יותר קר מחם, אנחנו טיפה עדיין על "אוטומט" אחד עם השניה.

זהו. רק קצת שיתפתי מה שעובר עלי בלי סדר הגיוני או פואנטה.
אין לי הרבה חברים הורים בסביבה הקרובה שאני יכול ככה לשתף ואין כ"כ זמן האמת גם אם היה.

תודה למי שבכל זאת קרא (ומתנצל על החפירה), יום טוב לכולנו ולילות שקטים
 
ברוך הבא לפורום ולאבהות


כאשר נולד ילד נולדים גם הורים ולוקח לזה זמן להתרגל.
&nbsp
אני ממליצה עם כל הקושי כמה שיותר לצאת איתו- זה עושה קסמים גם לנו וגם להם. תנסו לצאת בשעות שיחסית נעים בחוץ והפלוס זה שהם גמורים מעייפות אח"כ ובד"כ ישנים טוב.
&nbsp
תודה ששיתפת את הצד השני ושאתה מבין גם את הצד של אישתך. אני למשל מאוד מחכה שבעלי יחזור מהעבודה אחרי שאני יום שלם עם הקטנה ובאיזשהו מקום הדבר הראשון שמתחשק לי לעשות זה להושיט לו את הילדה ולומר "תורך" אבל יודעת שהוא גם צריך רגע להתרענן מהדרך חזרה הבייתה ולהתאפס על עצמו אז מאפשרת לו את זה והוא מצידו משתדל להקל עליי כמה שיותר וממהר לחזור הבייתה בלי להתעכב בדרך.
&nbsp
חיבוק ענקי ותישאר עימנו
 
יכולה להתחבר לכל מילה

אפילו שאני אמא ולא אבא... ויש לי הרגשה שגם בעלי היה יום להתחבר לחלק מהדברים.
לגדל תינוק חדש זה אחד הדברים המאתגרים ביותר להתמודד איתם וזה אפילו כשהכל הולך חלק ומושלם.
יש לי כל כל הרבה מה לומר וכלום לא יוצא בכתב אז רק תדעו שאתם בטח מש ממש בסדר לא משנה מה וזה כל עוד אתם לפחות מנסים להיענות לצרכים שלו ומצליחים לנקות רק 20 אחוז מרעשי הרקע של העצמות מסביב. תסתכלו על הילד, תהיו בשבילו ולאט לאט החיים יתייצבו :)
תרגישו טוב ותבוא עוד לשתף. אני חושבת שמה שעושה את זה קשה ומאתגר עוד יוצר זו שהבדידות בחוויה הראשונית של ההורות..
 
החודש הראשון קשוח!

אבל ברגע שהם מתחילים לתקשר, לחייך, לצחוק ולקשקש (וגם קצת יותר לישון) זה כל כך נפלא, וזה קורה מהר יותר משחושבים.
נשמע שאתה אבא מעורב ומסור וזה נפלא. זוגתך והילד זכו

וגם נשמע שאתם צריכים קצת זמן עם עצמכם, לאכול אוכל חם, לשתות איזה קוקטייל וקצת לדבר על דברים שאינם מתי לאחרונה החלפתם חיתול. יכולה להעיד שהיציאה הראשונה שלנו הייתה כמו אוויר לנשימה עבורנו, ואנחנו מקפידים לצאת פעם בשבועיים בערך בלי הקטנטונת, לארוחת ערבאו סרט בשבת בצהריים.
יש איזה סבאסבתא בסביבתכם הקרובה? בייביסיטר אמינה?
 

ori 6

New member
לא כ"כ

ההורים שלי טיפה מבוגרים מדי לגיל הזה. אין בהם כ"כ את הרגישות המתבקשת.

קבענו לחגוג את ימי ההולדת שלנו בהופעה בחודש הבא, מחכים לזה בכיליון עיניים. בינתיים אנחנו לאט לאט מתחילים לצאת ביחד שלושתינו ואנסה לקחת על עצמי לדאוג לזמן איכות זוגי.

תודה לכולם על התגובות!
 
למעלה