קרטיס היקר,
שאלתך מוכרת וידועה. למה חודש גאווה ? אף שברצוני לענות באריכות אקצר ואתמצת: 1. כולנו, כהומואים ולסביות גדלנו בחברה שבסה"כ איננה רואה בעין יפה את נטיותינו המולדות. גודלנו להאמין בטבעיות, ללא שום פקפוק, בהיותינו הטרוסקסואלים, הוכרחנו לעבור מסכת ייסורים, רגשות אשם וחששות בכדי לפרוץ את מעטפת הדיכוי המינני (לפי מין) עם זהותינו האמיתית, שגיבשנו למרות כל הקשיים והדחיה החברתית. לדו´ "יא הומו" היא עדיין קללה נפוצה שמשמעותה - "יא לא גבר, יא מעוות...". אנחנו שומעים זאת מפי אחרים יום אחר יום. למעשה, כל מי שקילל, פגע, הסתכל בעין עקומה, לא קיבל אותנו, ביקש מאיתנו-- "תתביישו לכם, תהיו הומואים נו מילא אבל בשקט, בצד, איפה שאף אחד לא רואה" - ותשובתינו הטובה ביותר היא להתאחד ולומר : אנחנו לא מתביישים, אנחנו גאים בעצמנו, גאים בזהותינו וגאים באומץ לקבל את עצמנו ולהכריח את החברה להשתנות!" 2. כל יום וחודש בשנה, בסרטים, בטליביזיה, ברחוב, בפרסומות - כמעט בכל אלמנט ציבורי של חיינו חוגגים את המיניות ההטרוסקסואלית...הרי בכל פסטיבל, על חוף הים, מסיבה ממוצעת המיניות השולטת היא גבר-אישה...לאהבה שלנו, לרגשות שלנו, לתשוקות שלנו - כמעט ואין ביטוי ציבורי. יום / חודש אחד בשנה אנחנו רוצים לאזן את התמונה. 3. למה לא? עוד סיבה טובה לשמוח ולחגוג קבלת האחר, פלורליזם, אהבת אדם... אני מבין מהודעתך שכנראה ואתה רואה בהומוסקסואליות תופעה נורמלית, וזה כמובן מבורך, אך עדיין נדבק לתפיסה ההומופובית הנושנה, שחוששת שאם נצא בגלוי ונעלוז קצת באויר הפתוח מי יודע מה יקרה ושבכלל הומוסקסואליות היא כאילו רק העדפותיו המיניות של אדם ולא זהות נפרדת נוספת כמו דת או מוצא אתני, שדורשת את ביטוייה הייחודיים. אני ממליץ לך לבוא ולבקר במצעד הגאווה ולבחון את העניין מקרוב...