חודש בחודשו
הגעתי לשלושים בבוקר נסעתי לבית הוריה כל הדרך תחושה רעה רצון פשוט להסתובב וללחוץ על דוושת הגז עד שיגמר הדלק ואו הכסף אבל אין ברירה נוסעים מגיעים הכול בטירוף של הכנות לעלייה לקבר לאזכרה מנסה למצא פינה קצת שקט קצת זמן לעצמי לא עובד זה לא מרוע פשוט כולם מדברים ומדברים חוזרים על השנה האחרונה מתחילים להבין את המסיכות שהצגנו אני והיא שידענו שהמצב נורא את הטיפולים בבית את הימים והלילות האיומים שהיו וכל מה שאתה רוצה לצעוק זה די תשתקו אני יודע אני הייתי שם מה חשבתם שבגלל שהמצב היה טוב החלטנו לשנות מגורים גן לילד שאני העזוב את העבודה לא הייתה ברירה היא כל כך רצתה להיות כמה שיותר להיות עם הילד כל כך רצתה ללבן את העינינים עם המשפחה אז טיפלנו בביית עכשיו אתם יודעים מה קרה לחסכונות לרצון לביית שנעלם לגיחות הקצרות בחגים ואירועים לא מפנים אצבע מאשימה רק למה לא אמרנו היא הייתה אישה גאה אצילה שלא רצתה ליחשושים ורחמים גם אם זה אומר שיוצאים ביום רע מהביית לאירוע אחררי שלוקחים תרופות לבחילה סטרואידים ומשכחי כאבים סוף סוף עולים לקבר פעם ראשונה בחודש המקולל שיש לי הרגשת סיפוק המצבה הכיתוב הכול זה היא זה לזיכרה חודש ללא שינה ועם הרבה כאבים בשביל להגיע לרגע הזה מקווה שגם היא מרוצה לא יכול להגיד קדיש המילים נעלמות הקול נעלם רק רוצה לצאת מכאן רק שהיום הזה יגמר לחזור לריבים ולריצות אחרי בנקים רשויות בירוקרטיה שלא נגמרת אירגונים שמנסים את שיטת מצליח על אנשים שכרגע איבדו את היקר מכול הכי קשה זה החלל היא הייתה אישתי ואם בני אבל יותר מכול היא הייתה אשת סודי אשת שיחה ומנחמת אתה מוצא עצמך בנסיעות מדבא לפתע למושב הריק שמימינך אין כבר לילות הימים והלילות מתערבבים אתה מוצא עצמך בסופר מחייג מיכנית אלייה לשאול האם צריך עוד משהו ושומע את ההודעה ששמתה על דבר מותה
הגעתי לשלושים בבוקר נסעתי לבית הוריה כל הדרך תחושה רעה רצון פשוט להסתובב וללחוץ על דוושת הגז עד שיגמר הדלק ואו הכסף אבל אין ברירה נוסעים מגיעים הכול בטירוף של הכנות לעלייה לקבר לאזכרה מנסה למצא פינה קצת שקט קצת זמן לעצמי לא עובד זה לא מרוע פשוט כולם מדברים ומדברים חוזרים על השנה האחרונה מתחילים להבין את המסיכות שהצגנו אני והיא שידענו שהמצב נורא את הטיפולים בבית את הימים והלילות האיומים שהיו וכל מה שאתה רוצה לצעוק זה די תשתקו אני יודע אני הייתי שם מה חשבתם שבגלל שהמצב היה טוב החלטנו לשנות מגורים גן לילד שאני העזוב את העבודה לא הייתה ברירה היא כל כך רצתה להיות כמה שיותר להיות עם הילד כל כך רצתה ללבן את העינינים עם המשפחה אז טיפלנו בביית עכשיו אתם יודעים מה קרה לחסכונות לרצון לביית שנעלם לגיחות הקצרות בחגים ואירועים לא מפנים אצבע מאשימה רק למה לא אמרנו היא הייתה אישה גאה אצילה שלא רצתה ליחשושים ורחמים גם אם זה אומר שיוצאים ביום רע מהביית לאירוע אחררי שלוקחים תרופות לבחילה סטרואידים ומשכחי כאבים סוף סוף עולים לקבר פעם ראשונה בחודש המקולל שיש לי הרגשת סיפוק המצבה הכיתוב הכול זה היא זה לזיכרה חודש ללא שינה ועם הרבה כאבים בשביל להגיע לרגע הזה מקווה שגם היא מרוצה לא יכול להגיד קדיש המילים נעלמות הקול נעלם רק רוצה לצאת מכאן רק שהיום הזה יגמר לחזור לריבים ולריצות אחרי בנקים רשויות בירוקרטיה שלא נגמרת אירגונים שמנסים את שיטת מצליח על אנשים שכרגע איבדו את היקר מכול הכי קשה זה החלל היא הייתה אישתי ואם בני אבל יותר מכול היא הייתה אשת סודי אשת שיחה ומנחמת אתה מוצא עצמך בנסיעות מדבא לפתע למושב הריק שמימינך אין כבר לילות הימים והלילות מתערבבים אתה מוצא עצמך בסופר מחייג מיכנית אלייה לשאול האם צריך עוד משהו ושומע את ההודעה ששמתה על דבר מותה