חוג לילדים בגיל 3

[dorit0]

אנחנו עוד לא בחוגים

אבל אני מניחה שתלוי מה האופציות האחרות מבחינת חוגים. אם יש משהו יותר טוב בעיני כולם, אני מסכימה שאתם לא צריכים ללכת דווקא לזה כי אחרים מרוצים ממנו.

 

[ספל חמאה]

אני מעבירה חוג

תנועה יצירתית לגילאי 4. אצלי זאת שעה שלמה, ולמעשה אני עושה מעט מאוד, חלק מהזמן הוא זמן לפעילות חברתית של הבנות בינן לבין עצמן, ויש חלק שבו אנחנו יושבות במעגל ומדברות (בעיקר על שירים ששמענו במשך השבוע). וגם ממש לא אכפת לי אם ילדה בוחרת לשבת בצד או לעשות משהו אחר (הרי מדובר ביצירתיות!!!). אבל יש הורים שלא מרוצים מזה. כל אחד ושיטת החינוך שלו, כל אחד והאמת שלו. >ספל חמאה מצטערת לגלות שיש ילדים שמעדיפים שיגידו להם מה לעשות<

 

[אמא1]

אני אוהבת שההורים מצטרפים../images/Emo23.gif

היי ורד אני מתייחסת לדברייך לגבי הערותיו של המדריך לילדים. אני מבחינה בין 2 סוגים של הערות מדריכים: א- הערה שבאה כשילד לא עושה כדברי המדריך אלא ממציא תנועה משלו או חוקר את האביזר שנמצא בידיו וממציא לו שימושים אחרים. ישנם מדריכים שמעירים במצב כזה. אני לעולם לא! להפך, בקריצה וחיוך אני מסמנת לאותו הילד שאני נהנית לראות שהוא מצא שימוש אחר ושהפעיל את דמיונו. ב- הערות שבאות כדי להניע ילד מהתנהגות שמונעת משאר הילדים להנות מהפעילות. במצב כזה איני רואה שום רע בהערה אסרטיבית אם היא באה כדי למנוע התנהגות פרועה. כל זמן שהמדריך חש את הילד שעומד מולו ולא משתמש באסרטיביות כלפי ילד רגיש במיוחד. לגבי השתתפות הורים במפגשים: אני אוהבת שההורים נמצאים במפגשים שלי. בצורה כזו הילד נהנה הנאה כפולה (וגם ההורה), מעצם החוויות של השיעור ומעצם הפעילות המקשרת בין ההורה והילד. המצחיק הוא שאני מלמדת בחוג שלי (שנועד לפיתוח האינטליגנציה דרך חוויות: חושים, דרמה, מוסיקה, תנועה, שיחרור ומתן לגיטימציה לכלל הרגשות, מצגות ואביזרים שמעוררים את הדמיון ועוד) שאין צורך בחוגים כדי ללמוד ולהתפתח, כל מה שדרוש הוא לתת לילד להנות מחקר עצמי של הסביבה שלו ולא לחסום אותו בזמן החקר אלא לזרום ביחד איתו הלאה ולהנות איתו. ישנם הורים שמתקשים בכך והחוג שלי נותן להם פתח חשיבה אחר ושונה. אם לא יהיו איתנו בחוג, הילדים מן הסתם גם יהנו אבל ההורים לא יוכלו להמשיך הלאה את המסר של אותו שיעור בבית ולא ימצו את החוויה של צפיה בילדם ופעילות ביחד איתו. בשיעור האחרון היתה אם חדשה שבקשה לא להשתתף בשיעור מהסיבה שבנה נצמד אליה ולא יוכל להנות מהשיעור. בקשתי ממנה שלפחות בשיעור הראשון תהיה כדי לאפשר לבנה להתרגל אלי. להפתעתה הילד לא התאפק לנוכח הגרויים שהיו בשיעור ופעל לאורך כל השיעור. היה שווה לנסות

טוב, אי אפשר בלי קצת להשוויץ. בחרתי תמונה שבה לא רואים את ההורים ופניהם של הילדים לא נראות. היחידה שרואים בתמונה זו אני - נעים מאד

 

[vered4]

אני מסכימה עם מה שכתבת

ההערות של המדריך היו בנוגע לפעילות של הילד, פעילות שלא הפריעה לילדים אחרים. לדוגמא: "אני לא מרשה לשבת על הברכיים, רק על הטוסיק" הדרבון לעשות כמו שהוא מדגים היה לא מתוך העשיה והחוויה, אלא מתוך התעשו כמוני. היתה רק הערה אחת שהתיחסה לילד שהגיע באיחור, והתקבל בצהלות שמחה על ידי חבר שלו. ניסיתי לספור כמה דברים הוא העביר- לדעתי היו מעל 10. מה שמשאיר 2 דקות מקסימום לכל פעילות.

 

[עירית ל]

איפה התמונה? אני סקרנית.

 

[אמא1]

אני מנסה שוב לצרף תמונה../images/Emo26.gif

 

[אמא1]

ועוד אחת../images/Emo3.gif

 

[אמא1]

ואולי אחרונה (עד שהצלחתי../images/Emo8.gif)

כדי לראות היטב, כדאי לפתוח את כל התמונה

 

[אמא1]

טוב, זו באמת אחרונה../images/Emo6.gif

 

[עירית ל]

מה הם בדיוק עושים? מה החומר הזה?

 

[עירית ל]

תשמעי, זה נראה ממש כיף

וזה גרם לי לחשוב על ההבדל בין חוג לבית. ההתנסויות בחוג הן חד-פעמיות וזה מאפשר חופש פעולה. זה לא שאני לא יכולה לעשות דברים כאלו בבית, אני יכולה ועושה. אבל כשאנחנו כבר יותר מחודש אחרי חנוכה ועדיין מדליקים נרות כמה פעמים בשבוע, או כשיונתן מפזר בפעם העשרים תכולת חבילת צמר-גפן על הספה, כבר די נמאס לי, אני מודה. הבדיקות באמבטיה של מה שוקע ומה צף הן מצויינות ונחמדות, אבל לא בא לי שהוא יבדוק איך נייר צף ושוקע ומתפורר במים יותר מפעם אחת. החזרתיות בעניינים כאלו פשוט מעיקה וזו אופציה שמנוטרלת בחוג. רק שיהיה ברור שאני לא ממש מתלוננת ואני דווקא שמחה לשאול רעיונות חדשים. שאלו יהיו הצרות שלי

.