חוב ישן: מדוע כותבים 'אמתי' ללא יו"ד? (לפי כללי האקדמיה)
במהלך דיון לפני ארבעה חודש שלחתי שאלה לאקדמיה ללשון והבטחתי לעדכן בתשובה.
למען ההגינות אציין שרונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון, השיבה לי כבר למחרת, אבל עקב החגים לא הספקתי לטפל בנושא ובהמשך קצת שכחתי מהעניין...
ובכן, מוטב מאוחר מלעולם לא; אני מביאה כאן את שאלתי ואת התשובה שקיבלתי:
תוכן הפנייה:
מדוע בעצם אין להוסיף יו"ד בכתיב חסר הניקוד של המילה "אמיתי"?
אני מצטטת מהכללים: "במילים שבצורת היסוד שלהן אין תנועת i כגון לבי (מן לֵב), מקלים (=מְקִלִּים, מן מֵקֵל), אמתי (=אֲמִתִּי מן אֱמֶת)." אבל צורת היסוד היא ביחס לנטייה ולא לגזירה, לא? לדוגמה, גם במילה "עיתון" יש יו"ד אף שהיא מבוססת על המילה "עת", שהרי יש כאן תהליך של גזירה שבו נוצרת מילה חדשה, והיא עצמה צורת היסוד. כך נהגתם גם במקרים אחרים. והנה, גם "אמיתי" היא צורת יסוד, זהו שם תואר הגזור משם העצם "אמת" והוא עומד בפני עצמו כצורת יסוד של מילה חדשה... מדוע דווקא בו צורת היסוד היא "אמת"? מדוע אין הפרדה מתבקשת בין שם העצם ושם התואר?
תשובתה של רונית:
כדי שלא ייווצר מצב שניאלץ לכתוב חורפי, עורפי בלי וי"ו (לפי הכלל שבמקום קמץ קטן אין כותבים וי"ו), החליטו להכיל את כלל הנטייה גם על שמות התואר הנגזרים בסיומת -י. את המחיר שילמנו במילים אחדות כמו אמתי, צדי.
אני מקווה שבמהרה בימינו יתקבלו החלטות שישנו הן את הכלל הנוגע לקמץ הקטן הן את הכלל הנוגע לכתיבת יו"ד בנטיית מילים הנכתבות בצירי בצורת היסוד.
במהלך דיון לפני ארבעה חודש שלחתי שאלה לאקדמיה ללשון והבטחתי לעדכן בתשובה.
למען ההגינות אציין שרונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון, השיבה לי כבר למחרת, אבל עקב החגים לא הספקתי לטפל בנושא ובהמשך קצת שכחתי מהעניין...
ובכן, מוטב מאוחר מלעולם לא; אני מביאה כאן את שאלתי ואת התשובה שקיבלתי:
תוכן הפנייה:
מדוע בעצם אין להוסיף יו"ד בכתיב חסר הניקוד של המילה "אמיתי"?
אני מצטטת מהכללים: "במילים שבצורת היסוד שלהן אין תנועת i כגון לבי (מן לֵב), מקלים (=מְקִלִּים, מן מֵקֵל), אמתי (=אֲמִתִּי מן אֱמֶת)." אבל צורת היסוד היא ביחס לנטייה ולא לגזירה, לא? לדוגמה, גם במילה "עיתון" יש יו"ד אף שהיא מבוססת על המילה "עת", שהרי יש כאן תהליך של גזירה שבו נוצרת מילה חדשה, והיא עצמה צורת היסוד. כך נהגתם גם במקרים אחרים. והנה, גם "אמיתי" היא צורת יסוד, זהו שם תואר הגזור משם העצם "אמת" והוא עומד בפני עצמו כצורת יסוד של מילה חדשה... מדוע דווקא בו צורת היסוד היא "אמת"? מדוע אין הפרדה מתבקשת בין שם העצם ושם התואר?
תשובתה של רונית:
כדי שלא ייווצר מצב שניאלץ לכתוב חורפי, עורפי בלי וי"ו (לפי הכלל שבמקום קמץ קטן אין כותבים וי"ו), החליטו להכיל את כלל הנטייה גם על שמות התואר הנגזרים בסיומת -י. את המחיר שילמנו במילים אחדות כמו אמתי, צדי.
אני מקווה שבמהרה בימינו יתקבלו החלטות שישנו הן את הכלל הנוגע לקמץ הקטן הן את הכלל הנוגע לכתיבת יו"ד בנטיית מילים הנכתבות בצירי בצורת היסוד.