חובש בלי "תיק"
השעה שעת לילה מאוחרת ואני כבר אחרי שעת הת"ש שלי. בטלפון החובש הפנתר. "אבא, אל תשאל מה קרה.." אוייי כמה אני אוהב את המשפטים שמתחילים במילים הכה תמימות.. אף פעם גם לא ממש יודע איך להתייחס לזה . אפשר: "טוב אז אני לא שואל.." שזה אמור לפתור המון בעיות אבל יש בתשובה הזו מעין בריחה מאחריות או לשאול ישר (כמו שאני עושה..) מה..? מה קרה? "איבדתי את התיק" הוא ממלמל. "התיק" , זאת עליכם לדעת, הוא תיק אזרחי , מעין תיק גב, שבו מאוחסנים אחר כבוד כל המחברות והספרים של הפנתר מתחילת הקורס שלא לדבר על ארנק ובו כרטיס אשראי (מכירים את הסיפור על זה שמתקשרים אלו מהבנק ואומרים "אדוני אנחנו חושבים שגנבו לך את כרטיס האשראי" "עזבו , אל תעשו כלום" הוא אומר "הגנב בטוח יוציא פחות מאישתי..") וכסף מזומן ורישיון נהיגה . זה פחות מטריד אבל הספרים והמחברות זה ציוד שערכו לא יסולם בפז... כמובן שכרגיל , הסברים יש מכאן ועד הודעה חדשה.. היינו... עשינו.. לא שמתי לב.. אתם יודעים.. אבל מה שנגע לליבי היה המשפט "מה אני אעשה בלי הספרים והקלסר שלי.. אפילו (אפילו אלק..) בתיכון לא היה לי קלסר מסודר כזה (לא משנה שבתיכון לא היה לו קלסר בכלל אבל למה לדקדק בקטנות???) ויש לי בחינת אמצע קורס ואיך אתכונן?" טוב, קודם כל ביטלנו את כרטיס האשראי (שזה תמיד טוב..) וכינסנו חמ"ל לראות מה עושים. העמדתי את כל המשרד בכוננות על יד מכונת הצילום וכבר התנעתי את המנוע של המכונית על מנת להגיח לצריפין לקחת ממשהו את כל החומר (8 שבועות של קורס) ולצלם ולהחזיר. אבל , הבוקר התקבלה ההודעה המשמחת "אבא, מצאתי את התיק". הפרטים עדין לא ברורים אבל העיקר שבא לציון גואל ולציונה בועל! השבת הם נשארים בבסיס מה שאומר שלא משנה מה שלא נעשה ב 1230 אנחנו בבסיס על חומסינו , שניצלנו ומלפפון חמוצינו.. שתהיה שבת שלום , שבת שקטה ומלאת הוד!
השעה שעת לילה מאוחרת ואני כבר אחרי שעת הת"ש שלי. בטלפון החובש הפנתר. "אבא, אל תשאל מה קרה.." אוייי כמה אני אוהב את המשפטים שמתחילים במילים הכה תמימות.. אף פעם גם לא ממש יודע איך להתייחס לזה . אפשר: "טוב אז אני לא שואל.." שזה אמור לפתור המון בעיות אבל יש בתשובה הזו מעין בריחה מאחריות או לשאול ישר (כמו שאני עושה..) מה..? מה קרה? "איבדתי את התיק" הוא ממלמל. "התיק" , זאת עליכם לדעת, הוא תיק אזרחי , מעין תיק גב, שבו מאוחסנים אחר כבוד כל המחברות והספרים של הפנתר מתחילת הקורס שלא לדבר על ארנק ובו כרטיס אשראי (מכירים את הסיפור על זה שמתקשרים אלו מהבנק ואומרים "אדוני אנחנו חושבים שגנבו לך את כרטיס האשראי" "עזבו , אל תעשו כלום" הוא אומר "הגנב בטוח יוציא פחות מאישתי..") וכסף מזומן ורישיון נהיגה . זה פחות מטריד אבל הספרים והמחברות זה ציוד שערכו לא יסולם בפז... כמובן שכרגיל , הסברים יש מכאן ועד הודעה חדשה.. היינו... עשינו.. לא שמתי לב.. אתם יודעים.. אבל מה שנגע לליבי היה המשפט "מה אני אעשה בלי הספרים והקלסר שלי.. אפילו (אפילו אלק..) בתיכון לא היה לי קלסר מסודר כזה (לא משנה שבתיכון לא היה לו קלסר בכלל אבל למה לדקדק בקטנות???) ויש לי בחינת אמצע קורס ואיך אתכונן?" טוב, קודם כל ביטלנו את כרטיס האשראי (שזה תמיד טוב..) וכינסנו חמ"ל לראות מה עושים. העמדתי את כל המשרד בכוננות על יד מכונת הצילום וכבר התנעתי את המנוע של המכונית על מנת להגיח לצריפין לקחת ממשהו את כל החומר (8 שבועות של קורס) ולצלם ולהחזיר. אבל , הבוקר התקבלה ההודעה המשמחת "אבא, מצאתי את התיק". הפרטים עדין לא ברורים אבל העיקר שבא לציון גואל ולציונה בועל! השבת הם נשארים בבסיס מה שאומר שלא משנה מה שלא נעשה ב 1230 אנחנו בבסיס על חומסינו , שניצלנו ומלפפון חמוצינו.. שתהיה שבת שלום , שבת שקטה ומלאת הוד!