לבוב7 שלום
גם אני לא אוהב את ההתנחלויות. הלוואי שלא היו מקימים אותן. אבל החיים יותר חזקים מכל אידיאולוגיה. ואי אפשר להחזיר את המציאות 35 שנה אחורה, לא בישראל ולא בשום מקום אחר. היום חיים בהתנחלויות ובשטחים המסופחים לירושלים (עבור הפלסטינים אלה 'שטחים כבושים') למעלה מ-400 אלף יהודים. זה לא איזה מאחז שאתה יכול לשלוח מחלקת חיילים ולפנות. אבל נניח ש'למען השלום' צריך יהיה לפנות התנחלויות, אולי אפילו את רוב ההתנחלויות. זה יכול להתרחש, לעניות דעתי, רק בשני תנאים: א. רק בהסכם שלום חוזי עם הפלסטינים על פני פרק זמן ארוך למדי. אבל שלום לא כמו הגבינה השווייצרית המחוררת של אוסלו, אלא שלום עם מרכיבים אחרים לגמרי שיעניקו ביטחון אמיתי לישראל. כי הבעייה המרכזית של ישראל איננה, כפי שרבים ב'שמאל' סבורים, הבטחת השלום, אלא בראש ובראשונה הבטחת בטחונה בתוך סביבה של טרור ופנאטיזם איסלאמי גואה. וזה במציאות שלנו, לא בסקנדינוויה, לא אותו הדבר. כאן הסיסמא 'שלום הוא ביטחון' היא סיסמת כזב. ב. רק בקונסנזוס לאומי רחב. רק הסדר שיזכה לתמיכת 80-90% מהציבור היהודי יכול להחזיק מעמד. אנחנו לא רוצים מלחמת אזרחים שפירושה קץ המדינה. נגזר עלינו לחיות כאן ביחד, שמאל וימין, דתיים וחילוניים באותה ארץ. אנחנו חייבים למצוא את הדרך לקונסנזוס בשאלות הקיום היסודיות שלנו. מה שחוגים מסויימים בשמאל הקיצוני עושים, היינו: התחברות לפלסטינים ומאבק משותף איתם נגד ה'אוייב' - הציונות, הימין הישראלי, ממשלת שרון וכו', הוא אקט של מלחמת אזרחים שהרוב המכריע בציבור היהודי, החפץ חיים, חייב להגיב עליו בהתאם ובאמצעים של הגנה עצמית קיומית. בנוסף לכך שוגים אותם החוגים באשלייה מסוכנת, כאילו יש לקבוצה שלהם איזשהם חיים ואיזשהו עתיד בחיק 'האומה הערבית' או 'העם הערבי הפלסטיני'. גורלם יהיה כגורל השמאל באיראן שחבר לחומייני כדי להפיל את שלטון השח וסופו היה שהוא חוסל פיזית בידי משמרות המהפכה. אם הפונדמנטאליזם האיסלאמי בסיוע הגייס החמישי השמאלני בארץ ינצח את ישראל יהיה זה גם סופם של השמאלנים הקיצוניים שבינינו (אנשים כמו אורי אבנרי, טניה ריינהרט ודומיהם). אבל גורלם של אלה באמת איננו מעניין אותי. בלי התנאים הבסיסיים הנ"ל אינני רואה אפשרות לפינוי ההתנחלויות ולנסיגת צה"ל מהשטחים. הסיבה פשוטה: הצד הפלסטיני לא יראה צעדים מסוג זה בתור מחוות שלום מצד ישראל, אלא להיפך, כביטוי לחולשה ולכניעה בפני הטרור שלו. הוא יריח דם, כמו שהוא הריח דם אחרי הנסיגה הבהולה של ברק מלבנון. כדאי שאתה ואלה שחושבים כמוך יפנימו זאת. ברק בא לקמפ דיוויד בעמדת חולשה, ממש בפאניקה להשיג הסדר ולערפאת לא אצה הדרך לשום הסכם, כי הוא ראה מה החיזבאללה עשה לישראל וחשב שהוא יכול לעשות אותו הדבר. הפלסטינים יהפכו את השטחים שיפלו לידם לאחר נסיגת צה"ל לבסיס התקפה על ישראל לקראת הקרב האמיתי: הקרב על 'השיבה' (אל עוודה). זה הסיפור האמיתי, כל הייתר אינם אלא משחקים מקדימים. יש כארבעה מיליון פלסטינים בתוך א"י המערבית וסביבה המצפים בעיניים כלות ל'עוודה'. לא פחות. אל תאמין לביילין, הוא שרלטן הרוקם חלומות פנטסטיים בדמיונו המערבי הפורה ומוכר לנו את הפאטה מורגנה שלו בתור מציאות. הוא ישב על שפת אגם וקישקש, הוא הסתכל בטאבה לסעיב עריקאת בעיניים והוא חושב שהוא יודע. אבל הוא לא הלך למחנה הפליטים עין אל-חילווה בלבנון או ירמוק בסוריה או אפילו ג'יבליה בעזה כדי לשמוע את ה-vox populi של הפלסטינים. נאום אחד של הראיס ושל השייח' קורע את המסווה מעל כל ההצגה. המופתי חי וקיים בדמותם של ערפאת ויאסין והגיע הזמן שניקח זאת לתשומת ליבנו ונפנים זאת. צה"ל יילחם בטרור לאחר הנסיגה? איך? כמו בפעולות התגמול של אריק שרון בשנות ה-50 וה-60? כמו היום בעזה - עם 'סיכול ממוקד', עם טורי שריון והנדסה? אז מה הרווחנו? במקום לכתר את כל השטח הפלסטיני בגבולות 67', אנחנו מכתרים היום, לפי הצורך, עיר זאת או אחרת. אתה הרי לא מבטיח לנו שלום תמורת הנסיגה, רק המשך המלחמה, אבל בלי המתנחלים ה'מסתובבים בין הרגליים'. אז בשביל המשך המלחמה אנחנו צריכים לעקור 400 אלף יהודים מבתיהם? עוד הערה קטנה אחת: כדאי להכניס סדר במושגים שאנו משתמשים בהם. אתה מדבר הרבה על השמאל, ואפילו על 'השמאל האמיתי'. אבל הגיע הזמן להשתחרר מעולם המושגים שהתקבע אצלנו על 'שמאל' ו'ימין'. בעולם כבר לא מדברים ככה. מדברים רק על השמאל והימין הקיצוניים, כקבוצות שוליים (אירגונים שמאלניים קיצוניים כמו אנרכיסטים, טרוצקיסטים וכו' מחד, ופשיסטים וגזענים למיניהם מאידך) הקיימות מחוץ לקומסנזוס של המשחק הדמוקרטי בחברה המערבית הפלורליסטית. כל הייתר זה שאריות הסטוריות הקיימות עוד לפעמים בתודעה אך לא במציאות. רק בצרפת קיימת עדיין הדיכוטומיה הזאת מסיבות היסטוריות. לא באמריקה, לא בבריטניה, לא בגרמניה, לא בספרד ואיטליה וכו'. שם מדברים על 'שמרנים', ליברלים, 'לייבור', נוצרים-דמוקרטים, סוציאל-דמוקרטים וכו'. רק בארץ יצרו פובליציסטים ופרשנים למיניהם בהבל פיהם בלוקים של 'השמאל', 'הימין' ועכשו אפילו 'המרכז', כאשר ה'שמאל' מורכב מ'עבודה', מרצ וערבים. ממש מגוחך. מפא"י, למשל, לא היתה אף פעם 'שמאל' עד שמישהו החליט להפוך אותה לכזאת. נדמה לי שזה קרה רק לאחר רצח רבין.