חד הורית....

[just yael]

חד הורית....

שבע וחצי, חוזרת שלווה משבת מקסימה. הילדים חזרו בדיוק גם הם. השכנה נכנסת, לוחשת לי... הודיעו על מחבל שמסתובב בישוב. אומרת לילדים, שקר...וסוגרת תריסים, נועלת את הדלת... קור מתגנב ללב, הגוף מתכווץ, הילדה קולטת...אמא, מה קרה? כלום, סתם מחשבות מטרידות , אני עונה.... והנשמה...נבולה, פוחדת... לא רגילה לפחד... פרק ב', ג', ד', או ה'... הילדים הם של פרק א'.... ולבד לי. עצוב. מפחיד.

 

[רות 2]

מחבקת אותך אישה..........

מבינה את הפחד הזה........ הוא התגנב גם אלי באותו זמן שפרצו.. גנבו ... ונברו במקום הפרטי... והציאות של היום הוסיפה גם את המחבלים ... ילדים לא שייכים לשום פרק ..רק לכל החיים... דברי עם כל מי שבא לך בטלפון,הדליקי מוזיקה....... תשני היום עם החיבוק של הילדה... פחדים מסוג הזה... הם מציאותיים מידי וגם אם נסתכל לו בעיניים לא בטוח שהם יעלמו......... אבל ..את לא לבד !!!!!!!! ומחר יום חדש ונקווה שהעצבות הזו תלך לה ממך...............

 

[ניצת שושן]

במצב שכזה

הפרק בכלל לא חשוב רק הלבד האחריות מעיק ולפי שהבנתי השקט חזר שם באופן זמני אז קחי נשימה עמוקה יעל וממשיכים

 

[blonda3]

נכון../images/Emo24.gif

אתמול היתה התראה על מחבל שניסה להכנס מכפר קאסם....מהבוקר היו התרעות נשמע מפחיד אבל לא מנע גם ממני לצאת מהבית והפעם לא לפחד כי החלטתי אז לא פחדתי. אולם בהחלט מבינה את הפחד במיוחד בשעות הער כשחשוך במיוחד כשגרים לבד ובמיוחד כשגרים על הקרקע (ואין לי מושג איך אצלך) אז הפחד...טבעי.

 

[s h o o s h a]

לפחד אין פרקים

כששומעים, כשרואים, כשיודעים והפחד מתגנב לו פנימה, הוא לא ממש יודע להבחין באיזה פרק אנחנו נמצאים. מסתבר שכמה פרקים שנעבור בחיים, כמה שנחשוב שאנו יותר מחושלים, הרי שהפחד הזה, מהבלתי נודע, כמו מין צל כזה שמלווה אותנו, הוא לא מודע לפרקים שעברנו. הוא יוצר את הרגשת הפחד ולא מרפה. ורק אנחנו יכולים לו בסופו של דבר. המבט הזה בעינים, עמוק לתוך עיני הפחד. לא קל, לא פשוט בעיקר לנוכח מציאות כל כך לא פשוטה אבל אפשרית ובעיקר, שווה את המאמץ.