חדש פה..

[bikee9]

חדש פה..

היי, אני בן 13 וכבר הרבה זמן אני מרגיש ככה ונמאס לי כבר.
יש לי הפרעת קשב וריכוז, קשיי ויסות חושי (הבעיה שלי היא רעשים), והתפרצויות עצבים.
יש לי הרבה חברים, אני יוצא הרבה, ועדיין לא משנה כמה טוב היה לי בסוף היום אני רוצה למות...
אני רב עם ההורים שלי הרבה ולפעמים שאני לבד בחדר אני לא מצליח לחשוב על שום דבר אחר חוץ מלהתאבד.
אני לא מצליח לומר את זה להורים שלי אבל הם יודעים שקשה לי.
הם לא מסכימים לי ללכת לפסיכולוגית או לטיפול ברעשים. אני כבר לא יודע מה לעשות ולאט לאט אני מרגיש שאני יותר ויותר קרוב ללהרוג את עצמי ואפילו מישהו אחר לפעמים.
אני כבר לא יודע מה לעשות ואני לא רואה דרך אחרת חוץ מלהמשיך לסבול ולסבול ואז להגיע למשהו קיצוני.
בבקשה, תעזרו לי

 

[גרא.]

bikee9,אתה יכול לפנות ליועצת בי"ס,שיכולה לדבר

עם הוריך.באותו אופן,אפשר לפנות למנהלת ביה"ס.יש להוריך הסבר מדוע הם מתנגדים לתת לך ללכת לפסיכולוגית
ו/או לטפל ברעשים?

 

[smile li]

bikee9

מצער לקרוא את הדברים שכתבת.
אני מניחה שהסיבות לייאוש שלך אינן נובעות מן הרגישות לרעשים או מקשיי הקשב והריכוז, שהרי בסה"כ אתה מתאר שיחסית טוב לך ואתה מקובל חברתית ומבלה.
לפעמים, למרות שאנחנו בריאים ויש לנו את כל הסיבות להרגיש מאושרים, אנחנו לא. ייתכן שאתה סובל מדיכאון או מבעיה שמונעת ממך להשלים עם מצבך ולראות את חייך בצורה יותר אופטימית ומקבלת.
חשוב מאד שתפנה בהקדם לקבל טיפול רגשי. אתה יכול לפנות על דעת עצמך ליועצת/פסיכלוגית ביה"ס, אתה יכול להתקשר לקו הפתוח של ער"ן ("עזרה ראשונה נפשית"), אתה יכול לפנות לסה"ר ("סיוע והקשבה ברשת") דרך האינטרנט ואתה יכול לפנות לרופא המשפחה שלך או רופא הילדים שמטפל בך ולספר לו את מה שעובר עליך והוא יפנה אותך לעזרה דרך קופת החולים.
אני מציעה בכל זאת, על אף הקושי, לשוחח עם הוריך ביחידות וברצינות על הקשיים הרבים שאתה חווה ועל התחושות הקשות שאתה נאלץ להתמודד איתן. בקש בנחישות ללכת לאיש מקצוע ואם יסרבו, דרוש לדעת מדוע הם מתנגדים לכך - האם מסיבה כלכלית או מסיבה אחרת.
שיהיה בהצלחה ואנחנו פה בשבילך.