מאושר בחיים
New member
חדש פה..
האמת שמאוד מתחבר לכותרת "חרדים בעל כרחם" בדווקא, דהיינו: לא "מאמינים בעל כרחם" או "דתיים בעל כרחם".
אני מרגיש מאמין. אוהב את החכמה האלוקית שבתורה והמצוות (נעש\זוב לרגע את הפן המעשי) וכו'
יש לי בעיה עם הדת הזו שנקראת חרדיות. זו שהגביהה סביבנו חומות ענק מבלי יכולת קצת להשתזף מהאור, או סתם להשתזף
אני חרדי ממש, מלידה, וממש בחזותי. אבל עובד עם חילונים וחילוניות ומרגיש סבבה עם כולם וזה חוזר אליי כפידבק.
יש לי ידידים וידידות מכל המגזרים. ואני מוצא עם כולם שפה בראש פתוח.
בקהילה אני נאלץ לחזור לקוד האתי. אני משתדל להתפלל (לא תמיד מצליח) וללמוד קצת. לא יכול לחלוק את עולמותיי הפנימיים.
הילדים מתחנכים בטופ של המגזר, ועייני רואות ומרגישות שזה לא זה. יש לי בטן מלאה על הצביעות של החרדיות, המממסד , הרבנים, "האברכים" ובכלל..
לא מרגיש שייך לגמרי באמת, אבל גם אוהב פה ושם ניואנסים ולא יכול להתנתק.
חי בעולמות חצויים. גם פה וגם שם.
אני לא איזה מחליק בגלל משבר חברתי, ריגשי או משהו. אני בטוח ויציב בדרכי ובהופעתי ,מעורה ומוערך בכל מקום שאני בו.
זה משהו שמתחולל בתוכי ומתוכי.
נראה לי מספיק לבינתיים , לא
האמת שמאוד מתחבר לכותרת "חרדים בעל כרחם" בדווקא, דהיינו: לא "מאמינים בעל כרחם" או "דתיים בעל כרחם".
אני מרגיש מאמין. אוהב את החכמה האלוקית שבתורה והמצוות (נעש\זוב לרגע את הפן המעשי) וכו'
יש לי בעיה עם הדת הזו שנקראת חרדיות. זו שהגביהה סביבנו חומות ענק מבלי יכולת קצת להשתזף מהאור, או סתם להשתזף
אני חרדי ממש, מלידה, וממש בחזותי. אבל עובד עם חילונים וחילוניות ומרגיש סבבה עם כולם וזה חוזר אליי כפידבק.
יש לי ידידים וידידות מכל המגזרים. ואני מוצא עם כולם שפה בראש פתוח.
בקהילה אני נאלץ לחזור לקוד האתי. אני משתדל להתפלל (לא תמיד מצליח) וללמוד קצת. לא יכול לחלוק את עולמותיי הפנימיים.
הילדים מתחנכים בטופ של המגזר, ועייני רואות ומרגישות שזה לא זה. יש לי בטן מלאה על הצביעות של החרדיות, המממסד , הרבנים, "האברכים" ובכלל..
לא מרגיש שייך לגמרי באמת, אבל גם אוהב פה ושם ניואנסים ולא יכול להתנתק.
חי בעולמות חצויים. גם פה וגם שם.
אני לא איזה מחליק בגלל משבר חברתי, ריגשי או משהו. אני בטוח ויציב בדרכי ובהופעתי ,מעורה ומוערך בכל מקום שאני בו.
זה משהו שמתחולל בתוכי ומתוכי.
נראה לי מספיק לבינתיים , לא