חדש כאן

חדש כאן

שלום לכולם אני קורא כאן כבר מלא זמן. ומוכרח לומר שאני ממש נהנה לקרא פה. מיזה שאין זיופים הכל על השולחן הטוב והרע, הכאב והאושר. אבל בעיקר אני מת מקנאה באנשים שעשו מה שהם חושבים קמו ועשו את שבדעתם ובדתם. מה שלי מפריע בזה שאני חרדי זו הידיעה שלכל שאלה יש תשובה ולכל תשובה יש דחיה וכן הלאה. תלוי מה מחפשים. ולכן לי יש תשובות כי זה מה שאני מחפש להאמין במה שהתחנכתי עליו. וזה משגע אותי שאני כבול בכבלים שאני ממציא לעצמי. אז אם הייתי משוכנע שאחרי שאעזוב זה יהיה מאחורי אני רץ לעשות את זה אבל אני מאמין שהדת שלי תרדוף אותי כל רגע מחיי. אבל גם עכשיו אני מתוסכל ממנה אני מרגיש פתי. מקווה שהצלחתי להעמיד טוב את מה שמפריע לי למרות מאוד בקיצור. אז אם מישהו התנסה בקונפליקט הפנימי הזה או שיש לו מה להגיב אשמח לקרא. תודה
 

boaZone

New member
ולשם שינוי, בלי שגיאות כתיב ../images/Emo45.gif

יכול להיות שאתה מחב"ת חילוני שמנסה להוציא בשאלה מחב"תים אורגינליים וגולשים נסתרים של האתר
גם זה שבגיל 9 שיקרת לאמא על הצלחת שנשברה ובגיל 14 ראית את השכנה מחליפה חולצה ועוד מליון דברים קטנים שחווית במהלך החיים ימשיכו לרדוף אותך עד יומך האחרון (אלא אם, כמובן, תגיע לנירוונה, ואז רק הרגע יהיה חשוב...). השאלה אם אתה רוצה לגרור את העבר שלך מאחוריך כמו שרשרת פחיות מרשרשות, או שאתה רוצה לעשות מה שטוב לך היום? ולצורך העניין - תעות קתיו.
 
חששתי שיאשימו אותי במחבתיו``ת

אבל לא מדובר בבחור תם ומתוסכל מחפש דרך
 
היי...

היא גם אומרת שמאז שנפרדנו היא לא מפסיקה לחשוב על זה שאולי היינו יכולים להיות הזוג הכי מדהים בעולם. היא גם אומרת את זה שהיא מפחדת להתחתן, אולי בכלל אתחתן עם גבר שאפשר למצוא אטרקטיבי ממנו?? ככה זה בחיים. תמיד כשמחליטים בשהו שכבר אי אפשר להתחרט ממנו, צפים ועולים התהיות... קרא את זה אולי יבוא לך מושר השכל...
 
הקונפליקט

הוא לא אם יהיה לי טוב אחר כך, סתם. אלא: אין לי הרבה נגד הדת ואני אפילו די מזדהה עם חלקים ממנה אבל אני מודע לעובדה שאני בא מנקודת מבט נורא סוביקטיבית וחיצונית כמו, חינוך, חברה, ועוד. לכן יוצא לי כל הטעם להזדהות איתה בעוד שאין לי אימון מיוחד בה. אז אם הייתי יודע שישנה אפשרות להרוס ולשרש את החינוך וכו` הייתי מנסה לבדוק להחליף הגדרה עצמית והיות ובפשוטו א``א למחוק את התודעה הדתית שלי אז אני מרגיש כבול בכבלים אותם קשרתי לעצמי בלי יכולת להשתחרר.. וזה די מתסכל. משגע. ומפחיד. די!!!
 
פריסקופ

פריסקופ הוא מכשיר שנמצא בצוללת, דרכו יכול להביט רב החובל אל העולם שמעל למים גם כאשר הצוללת כולה שקועה במים, כאשר רב החובל רוצה להסתכל החוצה הוא מרים מוט הנושא את הפריסקופ , ואז מתוך המים מגיח אותו המוט שבקצהו עדשה, רב החובל יכול לסובב את המוט ב360 מעלות וכך לראות את כל כלי השיט שנמאים סביב הצוללת שלו. מה שאתה צריך זה פריסקופ, אתה נמצא כיום בתוך עולם שמטבע הדברים מעוניין שתראה את החיים והחווית שלך בדרך מסויימת, אתה תוהה, האם אכן זו הדרך היחידה לראות את הדברים? תהייה שבפני עצמה נחשבת לחטא בעולם שבו אתה נמצא. אם תרים פריסקופ, אם תביט אחרת, תוכל לראות את הדברים באופן אובייקטיבי יותר , ייתכן שכשתעשה זאת תגיע למסקנה שאין נכון יותר מהראיה הישנה שלך עליה חונכת ותתחזק בדת, אך ייתכן שתראה גם דברים חדשים אותם אתה לא יכול לראות כיום, דברים שבאופן חוויתי יקהו את תחושת החטא בעצם החשיבה האחרת ויבהירו לך שאולי יש סיבות אחרות לדינמיקות של החיים שלך, סיבות שלא הורגלת לחשוב עליהם. קח לך את הדימוי של פריסקופ לכל התלבטות שלך, אמץ אותו לתוך תהליך החשיבה וכבר תראה שיותר קל לך לחיות עם השאלות, ואולי גם תמצא תשובות. תהנה מהחיים.
 
מה שכתבת, נכון

השאלה היא האם אתם שיש לכם פריסקופ. רואים את זה אחרת, מה שאתה מאמין בו או לא מאמין, זה מגיע ממשהו אוביקטיבי ברור. או מחינוך או במקרה דנן התנגדות לחינוך ועוד הרבה סיבות כאלו? כי אם כן, זה אמנם לגיטימי כי זה אנחנו, ואין משהו מעבר לזה. אבל זה אצלי לפחות זה עושה הרגשה דפוקה של חוסר עקביות, רצינות, או אי חיפוש אמת. לא יודע איך לקרא לזה, אבל הרגשה כזו, שאי אפשר להמשיך איתה. היא גורמת לתזזיתיות ולחוסר מנוחה מוחלט. מכיר כזו? בתקוה שהסברתי את עצמי טוב. ולא הרגזתי אף אחד. (ליפול פה זה לא התענוג הגדול מכולם, למרות הכל)
 
ההרגשה שלך

של חוסר עקביות או רצינות היא תוצאה של חינוך שקיבלת, חינכו אותך לחשוב בצורה עיקבית, חינכו אותך שאם אתה לא חושב בצורה עיקבית משהו לא בסדר איתך, שאתה לא רציני וכו'. חלק מהפריסקופ שתאמץ לעצמך מכיל את ההבנה שמה שמתחולל בתוך המח שלך הוא שלך והוא לגיטימי תמיד, תהה החשיבה אשר תהה מותר לך לחשוב כך או אחרת ואפילו לשנות את דעתך על דברים פעם-פעמיים ביום. מכיר את אפקט הפרפר? פרפר נמשך אל האש, כשהוא מתקרב אליה, הוא מרגיש את חומה ומתרחק כדי לא להשרף, אבל יש באורגניזם (בכל אורגניזם) תכונה מעניינת, לתכונה הזו קוראים "הסתגלות", כאשר הפרפר התקרב לאש בפעם הראשונה הוא הסתגל קצת לחום, עכשיו מכיוון שהוא עדיין נמשך אל האש הוא יתקרב אליה שוב, ושוב כאשר ירגיש שהיא חמה לו מידי הוא יתרחק, אלא שהפעם התחושה שהאש חמה מגיעה בשלב מאוחר יותר כאשר הוא כבר היה קרוב יותר אל האש ממקודם. מכיוון שהפרפר עדיין נמשך אל האש הוא יחזור לנסות להתקרב אליה שוב ושוב וכל פעם הוא יחוש בחום הבלתי נסבל כאשר הוא כבר קרוב יותר מהפעם הקודמת, זאת מכיוון שהוא מסתגל לחום, עד שבאחת הפעמים הוא כבר ישרף. בתמצית: "אפקט הפרפר" הוא כינוי לתהליך הסתגלות שאורגניזם עובר כאשר הוא נחשף שוב ושוב לאותו גירוי עד שתחושת הגירוי משוטחת, והגירוי אינו מורגש עוד למרות שהוא קיים כמקודם. תחושת האי נוחות שלך שבאה בעקבות סגנון חשיבה שלא הורגלת אליו היא אותה תחושת חום בלתי נסבל שהפרפר מרגיש כשהוא מתקרב אל האש, ככל שתתמיד בחשיבה הזו תסתגל אליה ותחושת האי נוחות תיעלם בהדרגה, תוכל לבחון את הדברים באופן יותר ויותר אובייקיבי ופחות אמוציונאלי. זה מה שיקנה לך את פריסקופ שלך. בהצלחה.
 
הקונפליקט

הוא לא אם יהיה לי טוב אחר כך, סתם. אלא: אין לי הרבה נגד הדת ואני אפילו די מזדהה עם חלקים ממנה אבל אני מודע לעובדה שאני בא מנקודת מבט נורא סוביקטיבית וחיצונית כמו, חינוך, חברה, ועוד. לכן יוצא לי כל הטעם להזדהות איתה בעוד שאין לי אימון מיוחד בה. אז אם הייתי יודע שישנה אפשרות להרוס ולשרש את החינוך וכו` הייתי מנסה לבדוק להחליף הגדרה עצמית והיות ובפשוטו א``א למחוק את התודעה הדתית שלי אז אני מרגיש כבול בכבלים אותם קשרתי לעצמי בלי יכולת להשתחרר.. וזה די מתסכל. משגע. ומפחיד. די!!!
 
למעלה